מצעד הסרטונים הוויראליים הפך עם התפתחות העולם הדיגיטלי לחלק בלתי נפרד מסיכומי השנה. אלא שמאז עלייתן של הרשתות החברתיות והתפתחות תרבות הממים לא רק סרטונים תופסים מקום של כבוד בסיכומי השנה. בין הגיפים, לציוצים, לפליטות הפה ולתמונות שהונצחו בקליק אחד והפכו לתופעה, מוגש לפניכם סיכום עולמי של כל מה שקרה בשנה האחרונה בתרבות הדיגיטלית. חלק א' תחילה.
אולימפיאדת לונדון 2012
המשחקים האולימפיים בלונדון לוו השנה בסיקור דיגיטלי עצום מאי פעם עם אלפי שעות של משחקים ותחרויות שהועברו ברשת, פייסבוק, טוויטר, טמבלר וכל מה שביניהם, מה שהפך את אולימפיאדת לונדון 2012 לאחד האירועים הויראליים של השנה, עם שלל ממים זכורים. וכך גנבה למשל את ההצגה המתעמלת מקיילה מרוני, שנפילתה בתרגיל הקובע אמנם שללה ממנה את הזהב, אבל ההבעה הלא מרוצה על פניה הפכה אותה לכוכבת רשת. "Mckayla is not impressed" הוא הטמבלר שמוקדש להדבקת הפרצוף הזועף של מקיילה על שלל אירועים לא קשורים כמו נאום המחטף של קנייה ווסט לטיילור סוויפט, השקת האייפון 5 ועוד. מרוני בעצמה ידעה לנצל את המומנטום שלה כשהעניקה לכל דורש שחזור של הרגע. בחודש שעבר היא צייצה בטוויטר על אודות מפגש עם הנשיא אובמה, והבית הלבן בתגובה השיב לה ציוץ מלווה בתמונה המדוברת: הנשיא ומקיילה משחזרים את ההבעה המפורסמת במהלך ביקור של נבחרת ההתעמלות בבית הלבן. התמונה זכתה ליותר מ-12 אלף שיתופים בטוויטר בלבד ובפייסבוק לעוד 16 אלף שיתופים ומעל ל-50 אלף לייקים.
הפרצוף של השחיין ריאן לוכטה לעומת זאת הוא סיפור מעט אחר, בעיקר בזכות ההבעה הקבועה על פניו שתועדה באינספור תמונות שצולמו בסוף כל משחה.
המתעמלים האולימפיים בתחום הקפיצה למים הגיעו גם הם לפנתאון הממים האינטרנטי, פחות בגלל הפרצוף שהציגו למצלמה ויותר בזכות המיקום המעניין של תוצאות הקפיצות שלהם בכל פעם שהועלו על המסך. כך נולד לו מם "הצנזורה המיותרת" שהשאיר הרבה מקום לדמיון כל פעם מחדש.
על כל אלה התעלתה דווקא פרסומת אחת של פרוקטר אנד גמבל, נותנת החסות הגדולה של האולימפיאדה שהעלתה את קמפיין האמהות של ספורטאים מהעולם כולו. הסרטון המרגש הועלה גם ליוטיוב וזכה ליותר מ-700 אלף צפיות בתוך 3 ימים ולמעל ל-2 מיליון שיתופים במהלך המשחקים האולימפיים.
מוזיקה
בניגוד לסיכומי השנה בעולם המוזיקה המציגים את האלבומים או השירים הכי טובים של 2012, האינטרנט מסכם את עצמו מוזיקלית בעיקר בזכות הויראליות העצומה לה זכו שירים מסויימים, כמו גם המחוות והממים שנולדו מתוכם. הראשונה להשתלט על כל חלקה דיגיטלית טובה השנה היתה קרלי ריי ג'ספן. "Call Me Maybe" פרץ אמנם בשלהי 2011, אבל המחוות שנעשו לו גררו את התהילה שלו אל תוך השנה הנוכחית. עוגיפלצת הפך אותו לשיר על שיתוף (עוגיות בעיקר), הנשיא ברק אובמה ביצע אותו בעל כורחו, טיי זונדיי העניק לו גרסה עמוקה במיוחד ושלל גרסאות יצאו גם מבית היוצר של מיס USA, נבחרת השחייה האמריקאית, קולקטיב חיות המחמד ביוטיוב וכן הלאה.
גם גוטייה והלהיט שלו, "Somebody That I Used To Know" זכו לתהודה ויראלית בממלכת החיות, בזירת היוצרים המוזיקליים ובאגף הפוליטי עם גרסת אובמה. גרסת מלחמת הכוכבים היתה מוצלחת במיוחד עם מעל ל-8 מליון צפיות, ובישראל, דנה החמודה בת ה-4 העניקה גרסה משלה, ביחד עם מילים חדשות.
אבל כל אלו הם עפר לרגליו של Psy, היוצר הקוריאני הגרנדיוזי שהפך את הרשת ואת העולם לאורוות סוסים ביזארית עם "Gangnam Style" שהגרסאות החיות שלו בהופעות הן תופעה מדהימה לא פחות. גם כאן התגייסו למשימה החיות החמודות של הקולקטיב בגרסת דג הזהב, הקמע של קבוצת הפוטבול, האורגון דאקס, הצפון קוריאנים בגרסה פארודית משלהם, אובמה כמובן עם קרוב ל-8 מיליון צפיות ובסאטרדיי נייט לייב התארח האיש עצמו במערכון בכיכובו של סת' מקפרלן. גם בשפת הקודש הפך הלהיט ל"גמבה סטייל" בגרסת הלהיט של השרוטונים שמחנכת על הדרך את הילדים לצרוך ירקות, ואם תחפצו ללמוד את הריקוד כדי להשוויץ בכישוריכם תוכלו לעשות את זה כאן.
ונעבור לפרסומות
אייזיאה מוסטפה הוא האיש מאחורי הפרסומת המצליחה של אולד ספייס, אבל גם הוא נאלץ לפנות את המקום לפרסומת הויראלית החדשה שהתכוונה להצחיק קצת פחות. בשאנל מצאו לנכון להציג את השחקן החתיך בראד פיט כפנים החדשות של הבושם שאנל 5, אבל המונולוג הספק מתוסרט ספק מאולתר של פיט, הפך את הפרסומת לויראלית מסיבות אחרות לגמרי. המילים, טון הדיבור, המראה המוזנח, הפכו אותה לפארודיה מלאת פוטנציאל, אפילו לכשעצמה.
גם כאן נכנסו ההולכים על ארבע לכוננות ממים, עם גרסה כלבלבית לפרסומת המטופשת, ואיתם הרשת כולה.
הפרסומת השנייה שראוייה לציון השנה היא לערוץ TNT בטלוויזיה שהושק בבלגיה. לרגל ההשקה נבחרה הכיכר הכי משמימה ושקטה בבלגיה ובה הוצב כפתור אדום. בשנייה שאזרח חולף התפתה ללחוץ על הכפתור ציפתה לו הפתעה מבולגנת ונהדרת במיוחד.
הטמבלים
מצעד האיוולת האינטרנטי מוקדש השנה לכל הטמבלים והטמבליות (או דושבגז, בעגת הרשת) שתועדו ברגעים הכי מטופשים בחייהם. כאלה שמילאו אותנו בתענוג מלא אשמה, עד כדי כך יכולנו להתאפק והתפקענו מצחוק מול המסך.
צריך מעט סבלנות כדי להגיע לפורקן קומי בקלטת המשטרה ששוחררה לרשת המציגה שיכור חביב, רוברט וויליקינסון, שמובל למעצר בספסל האחורי ומחליט ברגע של סחרור לפרוץ בשירת "Bohemian Raphsody" של קווין - פעם להיט אצטדיונים והיום להיט ניידות משטרה. ככל שממשיכים בצפייה הסרטון הזה הופך לטיפשי יותר ויותר ובעקבות כך למצחיק מאוד. חכו לסולו הגיטרות הוורבלי שלו.
ווילקינסון בן ה-29 ניסה מאז למנף את ההצלחה הוויראלית שלו עם וידאו נוסף ששחרר כשהוא לובש חולצה ועליה הכיתוב: "אני לא נהיה שיכור, אני נהיה מגניב". ובכל זאת, קשה להתעלות על האפקט האלכוהולי של הסרטון הראשון.
לעומתו, קלינט איסטווד, שחקן ובמאי מוערך, לא לגם מהטיפה המרה לפני שהחליט לעשות מעצמו צחוק בכנס של הועידה הרפובליקנית בטמפה, פלורידה. למיט רומני נרשמו מספיק פליטות פה בשביל להפסיד במירוץ לנשיאות, אבל איסטווד בטח לא שיפר את המצב שלו במדינות הגורליות עם הפנייה שלו לכיסא הריק שהוא הנשיא אובמה.
מצחיקה יותר, אם כבר, היא התגובה של הכיסא שעלתה מיד אחר כך ברשת.
קלייר דיינס, שחקנית עטורת שבחים ופרסים, היא אולי לא מטופשת, אבל הבעות הפנים שלה, במיוחד כשהיא פורצת בבכי (ובהומלנד היא נוטה לעשות את זה), מטופשת למדי. אולי בגלל זה היא זכתה לגרסה ערוכה של כל רגעי הדמעות הכי מפורסמים שלה.
אכזרי במיוחד היה החיקוי של אן הת'אווי ב"סאטרדיי נייט לייב" שביטא על הדרך את קו העלילה המטופש מאוד של הבת האמריקאית של "חטופים", "הומלנד".
גם ארון סורקין זכה לצאת טמבל, פחות בזכות ההצלחה הטלוויזיונית והקולנועית שלו ויותר בגלל התסריטים שלו, שקצת חוזרים על עצמם. אולי אפילו הרבה. גולש יקר השקיע ויצר סרטון שלם שמדגים את הרפרור העצמי של סורקין, התסריטאי של "חדר החדשות" המופתית, שמדגים אולי שאנחנו הטמבלים הגדולים שצופים באהבה בכל מה סורקין יוצר.
אחרון חביב ברשימת הטמבלים הגדולים של 2012 הוא האיש החביב שיצא מעט דביל כשניסה לקפוץ לאגם קפוא בתקווה לנפץ את הקרח, אבל הפך ל-Fail הכי גדול של השנה.