לקראת עליית הסרט: דברים שאולי לא ידעתם על "ההוביט"

אחרי שבילה שלושה סרטים מלאים (וארוכים) בארץ התיכונה עם "שר הטבעות", פיטר ג'קסון חוזר לשם עם "ההוביט: מסע בלתי צפוי". הסרט שעולה לאקרנים השבוע הוא חלקה הראשון של הטרילוגיה החדשה, שהופכת רשמית את פרויקט הארץ התיכונה של פיטר ג'קסון לאחת הסאגות הגדולות בתולדות הקולנוע, המבוססת, בהתאם, על אחת מסדרות הספרים המשפיעות בתולדות הספרות. מטבע הדברים, שתי יצירות ענק כאלה מסתירות סיפורים רבים – לא רק ביצירה עצמה, אלא גם מאחורי הקלעים ומכונת הכתיבה. ספרים שלמים יכולים להיכתב – ונכתבו – על הסיפורים שמאחורי הסיפורים, וכאן אין מקום לכולם; אבל לפניכם כמה פרטים מעניינים מתוך ההיסטוריה של "שר הטבעות" ו"ההוביט", הספר והסרטים, שאולי לא ידעתם.

ג'. ר. ר. טולקין, מחבר ספרי "ההוביט" ו"שר הטבעות", היה בלשן וחוקר שפות, שאהב גם להמציא לעצמו שפות משלו. בין השאר, טולקין השתתף בהכנת מילון אוקספורד – המילון האנגלי המקיף ביותר, שעריכת המהדורה המלאה הראשונה שלו נמשכה 71 שנים. טולקין הצטרף למאמץ לקראת סיומו, ולכן עיקר עיסוקו היה מילים שמתחילות באות W. בשנות השבעים, כשהתפרסמה מהדורה מעודכנת של המילון, היא כללה לפחות יצירה מקורית אחת של טולקין: המילה "הוביט". וזה אפילו לא מתחיל ב-W.

לטענתו של טולקין, המילה "הוביט" עלתה בדעתו לראשונה כחלק ממשפט שלם, שקפץ למוחו בעת שבדק מבחנים באוניברסיטה: "במאורה באדמה חי לו ‏הוביט". המשפט הזה הפך לשורה הפותחת את הספר "ההוביט", ובסופו של דבר – של סאגת הארץ התיכונה כולה, הכוללת גם את "שר הטבעות", "הסילמריליון" ויצירות משלימות רבות אחרות.
ואולי, בעצם, זה לא היה הוא שיצר את המילה, אחרי הכל. בספר מהמאה ה-19 התגלתה רשימה של שמות יצורי פולקלור נשכחים, שכוללת בוגלבים, פורטונים, הובגובלינים – וגם "הוביטים". ייתכן שטולקין קרא פעם את המילה והיא שכנה אי שם בתת-המודע שלו עד שקפצה יום אחד אל תוך מאורה באדמה.

"ההוביט" תורגם לעברית שלוש פעמים. התרגום הראשון (המכונה "התרגום הלבן"), שיצא בשנת 1976, נעשה על ידי משה הנעמי. מאחורי התרגום השני – "התרגום השחור" או "תרגום הטייסים" - יש סיפור ייחודי: הוא נערך על ידי ארבעה טייסי חיל האוויר שישבו בשבי המצרי בין 1970 ו-1973. אחד מהם קיבל מאחיו עותק באנגלית של "ההוביט", והחליט להעביר את הזמן – ממנו היה לשבויים בשפע – בכתיבת תרגום עברי של הספר, שמילא שבע מחברות.
גרסה עברית שלישית ל"ההוביט", בתרגומה של יעל אכמון, יצאה לאור השנה.

בשנת 1938, טולקין עסק במשא ומתן עם מו"ל גרמני על פרסום תרגום לגרמנית של "ההוביט". היחסים התערערו כאשר הוא קיבל מכתב מהגרמנים, שביקשו לדעת - כדרוש על פי חוקי המשטר הנאצי - האם מוצאו של טולקין הוא ארי טהור. טולקין זעם, והשיב במכתב חריף שבו אמר בין השאר: "אם עלי להבין שאתם מבקשים לדעת האם מוצאי הוא יהודי, אני יכול לומר רק שלצערי, נראה שאבות אבותיי לא נמנו על בני העם המוכשר הזה".

המסע הארוך ברחבי ניו זילנד אמור היה להיות קל יותר מהמסע אל הר האבדון, ובכל זאת, גם בו היו ‏נפגעים רבים: לאורך צילומי "שר הטבעות" שבר אורלנדו בלום (לגולאס) צלע כשנפל מסוס, ויגו ‏מורטנסן (אראגור) איבד שן ושבר שתי אצבעות במהלך קרב עם אורקים, ושון אוסטין (סאם) קיבל ‏שבר זכוכית ברגל היחפה (ההוביטים האלה, יהרוג אותם לנעול נעליים לפעמים?).‏

‏"שר הטבעות: שיבת המלך" חולק עם עוד שני סרטים, "טיטניק" ו"בן-חור" את שיא האוסקרים של כל ‏הזמנים: הוא זכה ב-11 פרסי אוסקר. שלא כמו שני שותפיו לשיא, ל"שיבת המלך" היו בדיוק 11 ‏מועמדויות: הוא קיבל את הפרס בכל קטגוריה שבה היה מועמד. במהלך הטקס, רבים כל כך מהזוכים ‏הודו לתושבי ניו זילנד, שהמנחה בילי קריסטל אמר בשלב כלשהו באמצע הטקס ש"זה רשמי: לא נשאר ‏בניו זילנד אף אחד להודות לו". בהמשך, כשסבב הזכיות של "שר הטבעות" סירב להסתיים, הוא אמר ‏‏"אנשים עכשיו עוברים דירה לניו זילנד רק שיהיה אפשר להודות להם".‏

אפילו הניצבים ב"שר הטבעות" קיבלו אוסקר. בסרט הראשון, "אחוות הטבעת" מופיע ניצב המגלם אלף בסצינת המועצה של אלרונד. הוא לא אומר אף מילה, ונראה על המסך לרגעים ספורים בלבד, אבל זה לא הפריע לו להפוך לכוכב. הניצב האלמוני, שזכה לכינוי "‏FIGWIT‏" – ראשי תיבות של "‏Frodo is great. who is THAT?‎‏"‏ - שבה את ליבם של צופים רבים, ובעיקר צופות, עד כדי כך שברשת צצו אתרי מעריצים המוקדשים לו. פיטר ג'קסון, שעליו אי אפשר לומר שאינו קשוב לרחשי ליבם של המעריצים, העניק ל"פיגוויט" תפקיד מעט יותר גדול – שכולל שורת טקסט שלמה – ב"שיבת המלך", וגם ב"ההוביט" הוא חוזר ומשתתף. מאוחר יותר גם התברר שאותו ניצב אלמוני הוא המוזיקאי והקומיקאי ברט מקנזי – ששנים אחרי הופעתו ב"שר הטבעות" התפרסם כחלק מהצמד "Flight of the Conchords", וזכה באוסקר על שיר מתוך הסרט "החבובות". מתברר שהוא שווה משהו גם כשהוא פותח את הפה.

ב"שר הטבעות" גילם את תפקידו של בילבו המבוגר איאן הולם. ב"ההוביט", שמתרחש עשרות שנים לפני "שר הטבעות", מגלם אותו מרטין פרימן. פרימן מוכר עכשיו בזכות תפקיד ד"ר ווטסון בסדרה "שרלוק" של BBC; ושותפו לסדרה, בנדיקט קמברבאץ', ישתתף גם הוא ב"ההוביט" – הוא מספק את קולו של הדרקון סמאוג.

הסצינה הראשונה שצולמה ב"ההוביט" היא המפגש בין בילבו (מרטין פרימן) לבין גולום – פרט קטן במסעו של בילבו, אבל כידוע לכל קוראי וצופי "שר הטבעות", היו לו השלכות מרחיקות לכת בהמשך. זוהי הסצינה היחידה בהשתתפותו של גולום בטרילוגיה כולה. אנדי סרקיס, שגילם את גולום בסרטי "שר הטבעות", חזר לניו זילנד כדי לגלם אותו בסצינה הבודדה הזאת, אבל נשאר שם כבמאי היחידה השניה.

"שר הטבעות" הוא ספר ארוך ורב עמודים המפורסם בדרך כלל כטרילוגיה, לכן ההחלטה לעבד אותו לשלושה סרטים היתה מובנת. "ההוביט", לעומתו, הוא ספר המיועד לילדים ואורכו כ-300 עמודים בלבד; ובכל זאת, פיטר ג'קסון בחר לפצל אותו, ולפצל אותו שוב. התכנית המקורית היתה לחלק את "ההוביט" לשני סרטים, שהראשון שבהם ייצא לאקרנים השנה, והשני – בדצמבר 2013; רק לפני חודשים ספורים, אחרי שצילומי הסרטים כבר הושלמו, הוחלט שהסיפור יתפרש על פני שלושה סרטים, ולא שניים. הסרט השלישי והאחרון ייצא ביולי 2014, אלא אם כן עד אז ג'קסון יחליט להוסיף עוד סרט או שניים.

"ההוביט" לא רק צולם בתלת-מימד, אלא בפורמט חדש לגמרי, המכונה HFR 3D; סרטי "ההוביט" הם הסרטים הראשונים בעולם המופצים בפורמט זה. הייחוד בו הוא שבמקום 24 תמונות בשניה – כמו כל סרט קולנוע שצולם מימי הסרט האילם ועד היום – הסרט מוקרן במהירות של 48 פריימים בשניה, מה שאמור להציג יותר פרטים ולתת הרגשה "חיה", בעיקר בתלת-מימד. התגובות להקרנות המוקדמות בפורמט החדש היו מעורבות; היו מבקרים שלסתותיהם נשמטו לרצפה, ואחרים ששנאו את שיטת ההקרנה הזאת וטענו שהיא גורמת לסרט להיראות "טלוויזיוני" וזול.

אם תרצו לשפוט לבד, תוכלו לעשות זאת: הסרט מוקרן גם בארץ בשיטת HFR, בין השאר. בנוסף, הוא מוקרן במקביל גם בתלת-מימד רגיל וכן בגירסת בדו-מימד, וגם בגירסת איימקס באולם שביס פלאנט ראשון לציון – בסך הכל, ארבע גרסאות שונות לאותו סרט.

עוד פרטים מעניינים על "ההוביט"? שתפו אותנו בפייסבוק