היי, זאת (עדיין) שלי
פנו דרך, שלי מגיעה, והיא עלולה להתנגש במשהו. "אממ, וואו, שיואו, משימה", היא מאנפפת בהתלהבות וממהרת להעלות את השולחן באש ולטגן מטרייה וליפול על קיפוד, ואיכשהו בכל זאת מצליחה להמשיך לתוכנית הבאה. גם במשימת הניחושים של הצ'ילי קון קרנה היא משנסת את מלוא החן שלה: "אמממ, מלח? בכל תבשיל יש מלח!", מנחשת ואכן מנצחת, כשכל הפראיירים שהסתבכו עם הפרחי-שומר-בר נגררים בזעף למשימת ההדחה. במשימה המרכזית הערב שלי צופה מהמדרגות, ומזלה שכך, כי המשימה הפעם כוללת מוח.
פינת התבשיל שהקדיח
מהרגע הראשון הבשר הזה נראה אבוד. אתי בחרה אותו על דרך האלימינציה של ה"מה זה, מוח?!" וה"מה זה, שקדי עגל?!", ונשארה עם האונטריב או מה שזה לא יהיה. באמצע עשיית הממולא מגיע אייל שני ומודיע לה שהיא לעולם לא תספיק, וצריך להתחיל מחדש עם פתרון אחר, "להפוך את כל המחשבות!"
אתי קופאת בבלק אאוט. מה דה פאק עושים בחצי שעה עם אונטריב או מה שזה לא יהיה, ואיך דוחפים את החרא הזה לתוך עלה. השעון מתקתק, הסיר רוחש, אתי רועדת באימה, שלי על המרפסת חושבת על חתלתולים. המתח בשיאו. "יש לי 20 דקות, ואין לי מושג מה אני עושה!" זועקת אתי. "אין מקום בחיים שלי לבלק אאוט, אין דבר כזה!"
ויקי נחלצת לעזרתה, ואיכשהו אתי מנפקת שני גושישי עלים רטובים עם ליחת בשר בפנים. לכולנו ברור שהיא בדרך החוצה. ואז מגיעה ההפתעה המוזרה של הערב: לא רק שהשופטים עפים על הטעם ומלקקים כל גושיש בתאווה, הם גם מתפייטים על הלוק. "בין המנות היפות שראינו פה הערב", מכריז רושפלד, לא פחות. אפילו אתי בהלם שגלגולי העלים המתפרקים שלה זכו בתואר אסתטי כלשהו. מוסר השכל: אם החיים נותנים לכם לימונים, תעטפו אותם בעלים כלשהם ותגישו לרושפלד, והכול יסתדר.
פינת הבכינו קצת בפה
התכנסו סביבי, תינוקות מלוחים שלי, ואספר לכם את המעשה המרגש בג'קי. היה היתה אישה שבאה אלינו מארץ המבטא הלא ברור של צרפוקו, שעיניה כחולות ושיערה פאה. אותה ג'קי, אהבו אותה כולם, אך היא לא האמינה בעצמה. משהו חסם לה את האינטואיציה. במשימת הצ'ילי קון קרנה היא רצתה לומר שקדי עגל, אך נבהלה ואמרה פפריקה. כך ממש!
אך התפנית בחייה הגיעה עם תבשיל המוח המצוין שהגישה לשופטים ("צ'ילי מוחוני", אם לא אכפת לכם), שבזכותו קיבלנו את הרגע המרגש של הפרק: מסע ההתבגרות של ג'קי. "יש לנו הרגשה שאת כל הזמן בהתגוננות", אמר לה חיים כהן בטקס השיפוט. "ויש לנו בקשה: תתחילי להאמין בעצמך". "אם יש לך פחד, אל תברחי ממנו תעברי דרכו", לחש גם אייל שני. ג'קי דמעה, כולנו התייפחנו. וכך עלתה והתגבשה סופית דמותה הטלוויזיונית של ג'קי, עם שחוק ודמע ועם קתרזיס ועם הכל. ומאז היא חיה באושר ומצטלמת למגזיני נשים ומוזמנת להשקות סירים נוצצות. סוף טוב, הכול טוב.
פינת הפאתט אווז
יונתן רושפלד ומיכל אנסקי מתחילים לערבב את המרק של דליה. "רגע, למה אתם מערבבים?!", זועק אייל שני כאריה פצוע. "הבן אדם! החליט! שזה לא יהיה מעורבב! באיזו זכות אתם מערבבים?!".
"יש זכות כזאת", עונה רושפלד, ואנסקי מתריסה: "ערבבתי", למה-מה-תעשה-לי סטייל. אייל שני נשבר כולו, חיים כהן מנחם אותו: "הנה, יש לך כאן לא מעורבב". הלילה יורד על תינוקיית מאסטר שף, ומערבב.
משהו נשרף פה?
מוזר איך בני, בשלן טכני משעמם שמעיד שהוא לא יודע "לבשל את עצמי" נשאר בתוכנית ודווקא ויקי הודחה. החשד הוא שיש באמתחת השופטים עוד הרבה בדיחות טייסים ודימויי טייסים שהם שמרו, והם לא רוצים לבזבז. "כמו שאתה מעיף אותנו בשמיים", יקרא אייל שני בהתרגשות למראה ה(כנראה פסטה) הבאה של בני, "כך אנו עפים בשמי הרוטב הזה וכולי!". תמיד צריך מישהו עם מקצוע גימיקי בתכנית. מרוקאית חמימה כבר יש לנו אחת. ועוד הייתה לה פריצת דרך הערב, אז בכלל.
שולחן השופטים
"הוא שם רכיבים כמו שמצלמים מטוסים עם הפצצות שלהם על הקרקע" (אייל שני על המנה של בני. פיווו, הרווחנו עוד שבוע של דימויי מטוסים)
"זו סערת ברקים בתוך לילה ירוק" (אייל שני על המנה של אתי)
"בחירות של דברים שלא אוהבים אין להם דרך. את צריכה להשתוקק" (אייל שני לויקי)
"המוח כאן מסתתר תחת מעטפת כיעור" (אייל שני על המנה של ויקי, ועל הדרך ממציא פיק-אפ ליין הורס)