בלוג "מאסטר שף": ביי, זאת שלי

עצרו הכול. מתברר שבימים כתיקונם שלי היא אדם אחר לחלוטין. שקולה, הגיונית, כמעט שלא נופלת לתוך בלנדרים פועלים והמנות שלה כלל לא מכחידות את האקולוגיה של כדור הארץ. היא פשוט מתחתנת עוד מעט. הבנתם? בגלל זה היא היתה כל כך לחוצה ותזזיתית כל הזמן הזה - כשתגיע החתונה סוף סוף, או אז תראו את שלי האמיתית, שהיא אימפריית זן יציבה כסלע. "שיואו, הינומה! מה ההינומה הזאת עושה פה?! פאק, שכחתי את ירושלים על ראש שמחתי! רגע, אופס, הפלתי את החתן מהחלון, שיט, אפיתי את חמותי, רגע, באיזו חתונה אני בכלל? ולמה אנחנו מתחת למים?".

מה חבל שלא נזכה ללוות את מלכת הקרח השקטה הזאת לחופתה, כי שלי הודחה. השופטים, לרגל העובדה שסוף סוף אחרי חודש וחצי מתחילת התחרות הגוף שלהם סיים לעכל את המנות שלה, החליטו לחגוג עם חבילת אומפרדקס והדחה. או אולי ההדחה תוזמנה לעכשיו כי הארוס התקשר להודיע ש"תודה שהעסקתם אותה קצת עד שסיימנו לארגן את האירוע, אתם יכולים לשלוח אותה הביתה עכשיו, ושתשים פיג'מה קודם למקרה שהיא תירדם באוטו".

המשימה הפעם היתה פירות אקזוטיים. צימוק יפני, חבוש בנגלי, שזיף סיני ועוד דברים שממש לא עניין אתכם לדעת מה הטעם שלהם במדינות אחרות. רוב המתמודדים לא ממש מצליחים להבין וואט דה פאק עושים עם הערימה הזרחנית הזאת, אבל מיה דווקא מבסוטית. כי היא טבעונית, ופרי מהונדס בצבע סגול זוהר עם נצנצים זה סוג של טבע.

עכשיו, רושפלד מחכה למיה בפינה כבר מפרק האודישנים, מייחל כבר לרגע שהיא תישבר ותיפול לפניו ביבבות "טעיתי, אתה צודק - טבעונים לא יכולים לבשל! אנא ממך הרוג אותי עכשיו גאון יפיפה שכמותך", והוא יגחך בבוז וישליך עליה קבנוס. הוא יודע שמשימת הפירות הזאת היא בשבילה ממש צ'ופר, אז ברגע שהוא רואה אותה מבשלת את הקישוא הוא מדלג אליה בעליצות. "אוי ואבוי!" הוא צוהל, "איח, זה ממש מכוער! קישוא עם בצל?! בא לי להקיא! אני מאוד מאוכזב ממך!", ומעופף לדרכו בסיפוק. מיה מתחילה הכל מחדש, אבל גם התבשיל הזה מאכזב את רושפלד המאושר, שמאשים אותה ביהירות ובעודף ביטחון עצמי לגבי משימת פירות, והיא צונחת לבוטום ת'רי. ממש תודה, אמא טבע.

הפירות האקזוטיים הלחיצו את שלי. מה ששמעתם. היא התרוצצה בפאניקה והכריזה שאין לה מושג מה לעשות במשימה. נשבעת לכם. מזל שג'קי, ממעלה המרפסת, הושיטה את ידה ממרומים לעכברון הרטוב והמבוהל, וצעקה לעברה: "שימי ברביולי פרי דומיננטי! עכשיו תטעמי את הרוטב! את הבצק תקמחי, תקמחי! עכשיו תעשי מזה צורה!"; כששלי, מבולבלת כולה מהמחשבות המלחיצות על החתונה ("באיזה שלב אמור להגיע המוהל?") פועלת לפי הוראותיה. מרגש. גם כשרושפלד מגיע לביקורת ומציע ש"צריך כאן במנה איזשהו גוף", ג'קי צורחת מלמעלה "נכון! זה מה שאמרתי לך!". כל ישראל ערבים זה לזה.

בני רוצה להכין מלבי, אבל אייל שני לא מרוצה. אז בני מכין מוס, אבל המוס לא מתמצק. אז בני שם ג'לטין, ויוצא לו גביע של דם גושישי מקושט בגלגלי עיניים אנושיות, או ככה זה נראה לפחות. השופטים יונקים את משקה המוות ומשום מה מתלהבים. "הרגשתי שאנחנו במשתה מסתורי כזה שלא שייך לעולם הזה", לוחשת מיכל אנסקי, מדמיינת רוזן רומני קושר את עיניה מול האח, "יש למנה הזאת כוח-על מקומי וזה מכשף אותך". איך קרה המהפך הזה, נסתרות דרכי האל הפגאני שבני שחט עבורו בתולה בגביע עם עיניים. אבל הוא נשאר איתנו בינתיים.

"זה ירוק. אני רואה ירוק. אתה תדבר ואני אעצום עיניים ואגיד לך את הצבעים" (אייל שני על המאכל הכתום של שי)

"היא יצרה מעין חבלים שנכנסים לפה וקושרים הכל וקשה להיאבק בהם בתוך הפה" (אייל שני סיים לקרוא את "50 גוונים של אפור" ממש לאחרונה)

שלי: "אני מתחתנת בעוד חמישה ימים".
מיכל: "די!!!"
אייל: "וואו!!!"
רושפלד: "---".

"הפירות הטרופיים, ברגע שמרסקים אותם, זה כמו ציור שמוחקים לו את העיניים" (אייל שני על המנה של פאולין)

"אני אגיד לך משהו! אתה מתחיל את זה... ואתה נמשך לזה" (אייל שני נמשך למנה של בני)

מה אתם חשבתם על ההדחה של שלי? דברו על זה בפייסבוק