בין "מונית הכסף" לאביבית בר זוהר שמנסה להמציא עצמה מחדש ומגלה שוב, לצערנו, שהיא אביבית בר זוהר צצו שתיים עשרה דקות טלוויזיוניות על אלדד יניב ב"אנשים". רק שתיים עשרה דקות, אבל הן תריסר גלילי חומר נפץ דחוסים, מושכים ודוחים כמו האיש האניגמטי עצמו, דקות שלא נראות כמו שום דבר שראינו עד עכשיו בטלוויזיה מצד המועמדים לכנסת ה-19. נניח רגע את הפוליטיקה בצד, גם אם יניב משוכנע לגמרי שהוא נכנס לכנסת עם מפלגתו ארץ חדשה. אלדד יניב מתראיין כמו שאף פוליטיקאי אחר לא מעז, ועדיין הוא לא מוצא עצמו בזירת המיואשים והביזאריים כמו ראשי מפלגת כלכלה, או עופר ליפשיץ שנשלח ברילוקיישן מטעם הקדוש ברוך הוא ויש לו רק 60 שניות למחוק לנו את השכל ולהחליף אותו בפוך נוצות.
איך שלא נהפוך את זה, אלדד יניב הוא תופעה שעוד לא ראינו כמוה - הוא גס רוח, הוא ישיר עד בהלה, אגרסיבי ומלא אמונה עצמית. הוא בדיוק האדם שאתה לא רוצה נגדך, אבל לא בטוח שאתה קונה את מה שהוא מוכר כשהוא לצדך. ענת גורן, שניהלה ביד רמה, ג'ינס קרוע ואפס גינונים את הראיון עם יניב, לא באה לעשות לו חיים קלים, ומצדו, נראה שהוא דווקא מאושר בביצונת הקטנה של הפמיליאריות.
אם סתיו שפיר ירדה מהשרוואל והשיער הלא מסורק של ימי המחאה החברתית ועלתה על מדי א' לקראת הקריירה החדשה שלה, הרי שאלדד יניב עשה בדיוק אותו הדבר אבל להיפך את העורך דין החלקלק והשמנמן עם הבעת הזחיחות המתמדת הוא החליף במשהו חדש ה"אחד שהתפכח", שמתראיין כשהוא סרוח על הספה שלו עם הילדים מתרוצצים סביבו, אפילו כפתור רכוס אחד לא תמצא בטעות על הבגדים שלו, לא פוליטיקלי קורקט, לא קורקט, נקודה.
מעניין. מעניין מאוד, ועדיין לא לגמרי פתור. קשה לעכל את אלדד יניב, הוא לא נופל בדיוק לשום מקום מוגדר, לאכזבת מראייניו. מה זה, זה? כלנתריזם? מקיאבליזם? כרגע נראה שזה יניביזם. הוא מתלכלך כמו שאף פוליטיקאי לא מעז, מפזר ביטויים שנשמעים כמו הזמנה לתביעת דיבה, שלא לדבר על השתקה מסוג אלים יותר.
הדבר המעניין באישיות הטלוויזיונית שלו, ומה שאי אפשר לומר על אף אחד מראשי המפלגות שאינם ביבי נתניהו, זה שאי אפשר לראות עליו פחד מהמראיין או מהתכנים שיעלו מולו. לא נשמע ממנו "תרשי לי בבקשה שלא להגיב על זה", רק תנו לו להגיב על זה, על איזה כדור מסובב שלא זרקה לכיוונו גורן, ולעזאזל עם מילות נימוס כמו "תודה" ו"בבקשה". ככה נראה מי שכבר היה במקום הכי מפחיד עבורו ואין לו מה להפסיד? אולי.
לא ברור אם יש או אין לו כיסוי, לא ברור אם את מה שהוא מבטיח יש מאיפה לקיים. אבל בלי ספק בכלל, במערכת בחירות משונה מאוד, מלאה בנסיונות לעקוף איזו רוח תבוסתנית שממילא שוררת באופוזיציה, אלדד יניב הוא פשוט סוס מצבע אחר לגמרי. אולי הגיע השעה לעזוב קצת את הרשת, ולהופיע עוד בטלוויזיה, פוליטיקה או לא יניב עושה טלוויזיה מעניינת ומפתיעה יותר.
מה חשבתם על הראיון של אלדד יניב ב"אנשים"? ספרו לנו בפייסבוק