מתחילים מאפס
הקרב בין הבידורי לסאטירי מלווה את "ארץ נהדרת" מיומה הראשון, אבל אין ספק שהוא נוטה להתגלם בעוצמה גדולה יותר בימים של התרחשויות פוליטיות מטלטלות. שבוע אחרי הבחירות ורגע אחרי ש"מצב האומה" פינתה את הבמה, "ארץ נהדרת" עמדה למבחן גורלי בעונה שמסתמנת כאחת מהטובות ביותר שלה אי פעם וצריך להודות שהיא לא ממש עמדה בו. משהו בפוקוס של הכתיבה הלך לאיבוד דווקא בפרק הפוסט-בחירות ששודר אתמול, שנע בין קטעים סאטיריים נוקבים שסימנו מטרות מדויקות אבל לא התרוממו ברמת ההומור, לקטעי פרפראות שהרגישו מעט לא שייכים.
אבל היתה בעיה יותר מהותית בפרק, שבו כותבי התוכנית ניסו, משום מה, לתקן את הלא-מקולקל ולהכניס קאדר חדש של פינות בינוניות במקום כמה מהעוגנים שפתחו את העונה. איפה ליהי האשטג? איפה לבנת פורן? איפה הישראלי היפה? איפה, בשם אלוהים, אלן דלון? למעשה, חוץ מהאוחצ'ות, כותבי "ארץ" לא שמרו על אף אחד מההוקים שלהם. נכון, פעם היינו מתלוננים על הנטייה של התוכנית למחזר משבוע לשבוע אבל רבאק, לזרוק לפח כמעט את כל התחמושת הכבדה בשבוע בחירות?
משא ומתן קואליציוני
בסך הכל, המערכון הפותח היה המוצלח של הערב, עם הרפרנס המשעשע ל"הנסיכה הקסומה" וגם העקיצה הקולעת במיוחד לעבר לפיד, שלא רוצה שלום כי אז אי אפשר יהיה לגייס חרדים. אבל היו בו גם לא מעט חריקות: הדמות של נפתלי בנט, שפתחה את העונה עם איפיון מאוד ספציפי והתגלתה מאוחר יותר כרחוול הישנה והטובה בהסוואה, התדרדרה הפעם לבדיחות חם ויפת מ"הקומדי סטור", ובאופן כללי עד כמה שהמערכון כיוון למקומות הנכונים, קשה לומר שנרשמו פרצי צחוק רמים. עדיין, השאפתנות שימו לב גם לאורך יוצא הדופן של הדיאלוג - הפכה אותו לראוי.
הקטע שאחריו, עם לפיד ורינה מצליח באולפן, כלל כמה פאנצ'ים לא רעים אבל לא הצליח להתגבש למשהו שלא שמענו עדיין. אף אחד לא מזהה את המועמדים של יאיר לפיד? בסדר, ראינו בשבועות האחרונים כתבות חדשותיות מהמטה שלו שסיפרו את הבדיחה הזאת יותר מצחיק.
ההריוניות
למה, בעצם, היינו זקוקים לפינה הזאת? רק כדי שגם לעלמה זק תהיה פלטפורמה להתבטא העונה? ובכן, פאנצ'ים צפויים על חשבון אמהות צעירות הם לא הפלטפורמה הנכונה עבורה ואלוהים יודע שמגיעה לה אחת. אחרי שהמשענת הא-פוליטית (או לפחות א-מפלגתית) המרכזית של העונה עד כה היתה הפינה המבריקה על בני הזוג שעוברים לגור עם ההורים, יוצרי "ארץ" נסוגים לטקטיקות ישנות ומגישים עוד פינת בלוג שגם אם הדמויות בה חדשות, הפורמט שלה משומש להחריד. המפגש הסופי עם הבעל בכלל הרגיש מכני. חבל.
מעקב ברלד
זה לא שהפינה החדשה במסגרתה ברלד מחפש עבודה לא מצחיקה בכלל. יש בה רגעים יפים (לא לטחון את הלינץ') והרעיון בפני עצמו יצירתי מספיק. אבל ברמת ההתפתחות האישית של ברלד מדובר ברגרסיה מבאסת: אחרי שהוכיח שהוא יכול לייצר דמות אפקטיבית ולהגיש טקסט היטב, הקומיקאי הכי בלתי-מרוסן בפאנל חזר אל השטיקים הישנים, בפינה שכל מהותה להעניק מעטפת עלילתית דקה לבדיחות ממופע הסטנד-אפ שלו.
ובאותו עניין, משעשע לגלות שבקשת, אפילו בחירות לכנסת ישראל לא יסיטו את תשומת הלב מהאירוע החשוב באמת של השבוע: גמר "מאסטר שף". במקום רפרור לריאליטי הבישול באמצעות החזרת החיקוי המבריק של שלי הרמן, שהפכה השבוע לאשת ח"כ בזכות לפיד, קיבלנו הופעת אורח מודבקת להחריד של טאלנט מהתוכנית הקולגה. המשחק העצי-משעשע של רושפלד לא הצליח לחפות על התחושה הלא נוחה שספינת הדגל של הסאטירה הישראלית מחברת מערכונים ביחד עם מחלקת הפרומו של הזכיינית.