השבוע מגיע לסיומו פרויקט "כך ראינו" אונליין בוואלה! תרבות. במהלך 24 השבועות האחרונים העלינו מדי שבוע סיפור קצר מתוך מאות רגעים אותם מצאנו, שימרנו, הקלטנו וערכנו. "כך ראינו" הינו פרי עבודה בן עשר שנים, בהן איתרנו אוספים של סרטי חובבים (סרטים ביתיים) של מאות משפחות שצילמו ותיעדו את חייהן ולעיתים גם אירועים היסטוריים שהתרחשו בארץ ישראל ולאחר מכן במדינת ישראל, החל משנות השלושים של המאה הקודמת ועד לסוף שנות השבעים. מתוך מאות השעות האלה ערכנו סדרה בת שלושה פרקים שתשודר במהלך 2013 וכן סרט בן 90 דקות שמוקרן בימים אלו בסינמטקים ברחבי הארץ.
הסרטונים שהעלינו כאן, בשיתוף פעולה עם אתר וואלה! הם תוצר נוסף של הפרויקט - חלקם היו משעשעים, חלקם עוררו וויכוחים, וחלקם נוסטלגיים. אבל לפי התגובות שקיבלנו כולם עוררו בגולשים התרגשות רבה ועל כך אנחנו מודים לכם. כמובן שהתודה העיקרית נתונה לכל אותן משפחות ששיתפו אותנו ואתכם ברגעים הכי אינטימיים ומשמעותיים בחייהן, דבר שכלל אינו מובן מאליו. תודה נוספת נתונה לכל העוסקים במלאכה: אליאב לילטי - במאי ותסריטאי הפרויקט, שבילה כשנתיים מפרכות בחדר העריכה; לכל העורכים, התחקירנים והטכנאים שעמלו במשך כל השנים האלו וכמובן לצוות עלמה הפקות ולצוות אתר וואלה! תרבות שהאמינו בפרויקט מיומו הראשון. תודה מיוחדת לחני סעגי שכתבה את הטקסטים שליוו את הסרטונים שהעלינו כאן.
סרטון הסיום שאנו מעלים השבוע, נוגע לטחינתו הבלתי פוסקת של הזמן תהליך בלתי הפיך שלא ניתן להתגבר עליו אלא באמצעות הצילום. המצלמה בהקפאת הזמן מסוגלת לשמר את העבר בר החלוף לאורך זמן רב ובמהימנות רבה משמסוגלים לכך הזיכרונות. בעזרת התבוננות בסרטים ישנים, אנו יוצאים למסעות לאחור בזמן, לנעוריהם של הורינו וסבינו, לפרצופים מוכרים מהעבר ואף למראות שכלל לא מוכרים לנו היות והיו וחלפו הרבה לפני שנולדנו. סרטים מאפשרים לנו להיות שותפים בארעיותו של אדם או אירוע ומשמרים את מה שהולך ונכחד והצפייה בהם, מלבד החוויה האסתטית, הינה בנוסף גם חווית השתתפות בסיטואציה שאירעה בעבר, תועדה וזכתה לעדות והנצחה.
כאשר אנו מתבוננים בסרטים, במקרים רבים הם מהווים את כל המידע שיש ברשותנו על המצולם בהם, אולם סרטים על אף היותם הוכחה וודאית לקיומו של אירוע או מקרה מסוים, הם מוטים, סובייקטיביים ותלויים בבחירתו של הצלם בנקודת המבט, במיקום המצלמה ובאובייקט המצולם. בימים שבהם התפתחה הטלוויזיה שאיפשרה להמונים לצפות יחד באותם אירועים, הסרטים הביתיים הפשוטים והצנועים אבדו מקרנם: אחרי הכל הצעד הראשון של הילד או ההליכה לראשונה לגן הם אירועים קטנים ביחס לאירועים גדולים באמת - מלחמות, תהליכי שלום, אסונות טבע.
המילים של רחל חלפי מביעות בתמצות רב ובהמון עוצמה את הניסיון העקר שלנו להקפיא רגעים בזמן מתוך ידיעה שלא נוכל באמת להישאר צעירים וכל מה שיישאר לנו הם הזיכרונות שלנו שאנו מקרינים אותם בראשנו כמו חלום, רגע לפני שגם הסרט של חיינו נגמר.
אריק ברנשטיין עלמה הפקות
יוצר ומפיק הפרוייקט
הפקת "כך ראינו" עדיין מחפשת סרטים נוספים. אם יש לכם סרטים ביתיים משנות השלושים והארבעים אנא צרו קשר בכתובת המייל: post@alma-films.com
"כך ראינו" - לצפייה בכל הקטעים
מה דעתכם על הפרויקט? בואו לדבר על זה בפייסבוק שלנו
עמוד הפייסבוק של "כך ראינו"
"כך ראינו" הופק ע"י עלמה הפקות, בתמיכת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה וקרן אבי חי.