האזינו: השירים הגדולים של שמוליק קראוס

המוזיקאי שמוליק קראוס הלך לעולמו

קראוס הלחין את השיר היפהפה הזה עוד לפני ההיכרות עם אריק איינשטיין והרבה לפני ההצלחה הגדולה, למילים של עמוס קינן. קינה נוסטלגית לקיבוץ שנכבש על ידי הירדנים במלחמת השחרור, ואחר כך הפך להתנחלות ביהודה ושומרון.

האלבום של החלונות הגבוהים הוא דוגמה קיצונית ליצירה שכל שיר ושיר מתוכה הפך ללהיט, ואף לקלאסיקה. אבל דווקא הלהיט האוורירי והמושלם הזה למילים של יורם טהרלב הוא אולי הראשון שקופץ אל התודעה כשחושבים על הסאונד הייחודי והמהפכני של ההרכב.

שמוליק קראוס לא רק המציא את הפופ-רוק הישראלי, הוא גם עזר לייסד את אחת המסורות הכי יפות שלו: לחנים לשירי משוררים. הלחן המופתי הזה למילים העצובות כרגיל של רחל המשוררת הוא לא רק אחד מהרגעים הכי יפים בהיסטוריה המוזיקלית שלנו: הוא השורש שממנו צמח ענף שלם בזמר העברי.

כאמור, כל שיר מהאלבום המושלם של החלונות הוא קלאסיקה בלתי מעורערת, אבל אם צריך להסתפק בשלושה, אי אפשר לוותר על שיר הערש המושלם הזה, שאיכשהו בכל זאת שובר את הלב יותר משיר הערש המורבידי והאפל "חייל של שוקולד".

קראוס הפראי, האנרכיסט, חסר הגבולות, משתחרר מהכלא ומשחרר את אחד האלבומים הכי פסיכדליים וזורקי זין שאי פעם יצאו כאן. איכשהו גם מזה יוצא לו להיט, שאמנם נפסל לשידור בזמן אמת, אבל שנים אחר כך הרדיו עוד אוהב להשמיע בשישי בערב.

למרות שאריק איינשטיין, אולי הפרשן הכי חכם של שירי קראוס, העניק לו את הביצוע המכונן, זה שיר אישי מאוד של קראוס, ולא במקרה על הטקסט שלו אחראי יענקל'ה רוטבליט – האיש שידע טוב מכולם לקחת את עולמו הרגשי הסוער של קראוס, ולהפיק ממנו תמלילים נוגים ומרגשים במיוחד.

ואם כבר אישי – אין יותר אינטימי מהשיר הזה, אחד מהלהיטים היחידים שקראוס אחראי בהם גם על הטקסט. כל מכאוביו של ילד הפרא של הרוק הישראלי בארבע דקות מזוקקות. מושלם, גם בביצוע של אריק לביא וגם בזה של המאסטרו.

לכאורה – דואט ישראלי קלאסי ויפה לגבר ואישה. למעשה – סיפור של אהבה חולה שמנסה להתגבר על עצמה, עם תתי זרמים מהחיים האישיים של קראוס וג'וזי כץ שמפעפעים באופן בלתי נמנע ברקע. כולנו יודעים איך סיפור האהבה הזה הסתיים.

שוב רוטבליט, שהופך כאן רשמית למעין ביוגרף של קראוס, בשיר שחושף בפנינו אמן בוגר יותר. אחרי המאסרים ולפני האשפוזים, קראוס מוכיח שעדיין בוערת בו אש, בשיר שצורף כבונוס לאלבום המעולה "גלגל מסתובב".

כמובן שגם בימים הקשים ביותר, קראוס לא איבד את חוש ההומור, ולא ויתר על קטעי רוק בריאים ומחוספסים כמו השיר הזה, שעושה צחוק מהתדמית הציבורית שלו ומזכיר את הדבר האחד שחשוב באמת. אהוד בנאי הגדול העניק גרסה משלו לשיר הזה, אבל אין על המקור.

הכותרת של השיר הזה לקוחה מסיפור קצר של הסופר המצרי זוכה פרס נובל נגיב מחפוז, אבל כמו בכל השירים המאוחרים של קראוס את רוטבליט, זהו קודם כל סיפור אישי, על מערכת היחסים של אדם אחד עם המוזיקה – בדיוק 20 שנה אחרי האלבום האגדי ההוא של החלונות.

ואי אפשר בלי שיר הנושא מאלבום האולפן האחרון והלא מוערך מספיק של קראוס. רבים הופתעו מהעובדה שהאלבום הזה בכלל הוקלט, ולאחר סיום ההקלטות קראוס אכן עבר התמוטטות נוספת; אבל בדרך הוא השאיר מאחוריו עוד כמה רגעי פופ מושלמים, שמרסקים את הלב בעדינות.

וגם: "יחזקאל", "אהבה ראשונה", "כל השבוע לך", "ילדה קטנה", "לוח וגיר", "כשאת בוכה את לא יפה", "אצלי הכל בסדר", "אצו רצו גמדים", "נתפייסה", "בלדה לעוזב קיבוץ", "איך הגלגל מסתובב", "איך עושים תקליט", "אם" ועוד רבים וטובים.

איזה שירים של קראוס אתם הכי אוהבים? ספרו לנו בפייסבוק