חברים, מיד נתחיל בספירה לאחור לתחילת הטקסט הזה. אמנם אפשר להתחיל אותו כבר עכשיו, אבל זה נותן תחושה של משהו חשוב שקורה. עשר. תשע. שמונה. שבע. שש. חמש. ארבע. שלוש. שתיים. אחת הטקסט מתחיל!
אורנה דץ ורון שחר עולים לבמה בפעם האחרונה, עם דינמיקת ה"אמא-עצבנית-ותינוק-קצת-מפגר" שהם פיתחו במהלך השבוע האחרון: רון תמיד מושך לה בחצאית ואומר "אורנה אורנה תראי איזה משפט יפה אני אומר", ואורנה מפטירה במהירות ומבלי להביט בו "יופי נחמד מאוד, עכשיו שקט אני מדברת. אה סליחה, מורן מזור, אני עדיין מחזיקה פה את הפסל שזכית בו! את מוכנה להפסיק עם הבכי הדבילי הזה כבר?". אם מישהו חיפש את משה דץ, יש חור בקיר האולפן בצורת הדמות שלו.
בהמשך יהיו כאן "מירי מסיקה, שלומי שבת ועוד המון הפתעות", וב"המון הפתעות" הם מתכוונים לאבי הזמר, שיתקרצץ על המתמודדים בהיתוליות. הערב נשמע את השירים "האהבה היא אחת", "אנחנו אחד", "אנחנו חופשיים", "אנחנו יפים", "יפים אנחנו", "אנחנו חופשיים ויפים", "החופש הוא אחד", "אחד הוא האהבה", "אהבה זה אנחנו", "יפים זה חופש אחד אנחנו" ו-"פוראבר". אבל רגע, יש לנו הודעה מיוחדת של רון שחר: "ניקי גולדשטיין הצטרף אלינו אתמול - לאחר 'בריחתה' של אחת המתמודדות מהתכנית". אורנה: "אה, 'פרישתה'...?" רון: "לא, 'בריחתה'!" אפילו את שמה של הבורחת הבוגדת הנ"ל, קטלין רייטר, מסרבים להגות במפורש בהפקה. אותה "אחת המתמודדות" המסתורית פרשה שלשום מהתחרות בטענה שתהליך השיפוט אינו הוגן, וזה הזמן של ההפקה להגיב לה ב ב"פיייייי למה מי שם עלייך בכלל יא כונפה" הפגנתי, ולצחוק עליה שהיא ברחה, הפתטית. למשימה מגויס רון שחר שיקריא כל מה שיכתבו לו בפרומפטר כל עוד זה מנוקד ועם איורים, והוא ממשיך ועוקץ גם בהמשך התכנית: "אורנה אני פורש!" הוא מכריז בעליצות סאטירית רגע לפני הקראת התוצאות, "החלטתי לפרוש כי השופטים לא אוהבים אותי! חה חה!" ואחר כך בטח גם התקשר לרייטר בטלפון להגיד לה "טיפש אומר מה" ולהתגלגל מצחוק כשהיא שואלת "מה?". ילדים, לעולם אל תתעסקו עם הקדם אירוויזיון.
אבל קטלין כבר לא כאן ובמקומה החזירו את ניקי גולדשטיין הנצחי, ואמרו לו "באת לכאן ברגע האחרון, פספסת בינתיים ימי הצבעה, אתה אמיץ מאוד", וב"אמיץ מאוד" הם מתכוונים נואש מאוד, הוא צעק להם בטלפון "כן!!!" עוד לפני שהספיקו להציע לו לחזור, וכשהם אמרו "כן מה" הוא כבר השתלשל להם על הגג מהליקופטר עם מיקרופון ולהקה מתקפלת. אך הסוף הוא טרגי, כי ניקי נשאר בתחתית הטבלה לשיר עם הדגים: הפייבוריטים המובילים הם רון ויינרייך ("העם שלנו הוא הנסיכה!"), מורן מזור ומיטל דה רזון, והעם מכריע: מורן מזור. היא תיסע לייצג אותנו ברחבי הנכר ימ"ש. בחירה לא רעה, שלפחות אפשר להמר בזהירות שהיא לא תגרום לשום אומה לרצות לטבוח בנו שוב.
וכך, חירשים רק באוזן אחת והרופא אמר שיום יומיים זה יתרפא, אנחנו נפרדים מעוד פרק בהיסטוריית המופת של הקדם הישראלי, כששפתנו מועשרת בעוד כמה משפטים קצרים באנגלית בסגנון ה"ווי אר לאב איז וואן". או כמו שיעקב נווה אמר "רשות השידור תמשיך לעודד ולטפח את היצירה הישראלית המקורית". כן. תודה על העידוד.
הציטוטים הגדולים
"סוף סוף אני מבדיל בין מורן מזור למורן מזוז" (משה דץ אומר את מה שכולם חושבים)
"הו, אני רואה שהחלפת שמלה מלבן לוורוד" (אורנה דץ מספיילרת למורן מזוז, שאפילו לא ידעה שיש לה שמלה)
"וואו וואו וואו, הנה זה מתווסף!" (אורנה דץ מתרגשת במיוחד כשמזינים את טבלת הניקוד)
"רציתי לקום ולרקוד איתך" (אורי פסטר לרון ויינריך. גם הוא היה רוצה)
"חברים, אנחנו בשידור חי בערוץ 1. יוני, אנחנו בשידור חי פה" (אורנה מזרזת את שני הנודניקים המסורבלים - זוכת הקדם אירוויזיון ומנכ"ל ערוץ 1 - החוצה מהבמה)
"למה פשוט לא הכול זורם?!" (רון ויינריך מסכם את המצב במדינת ישראל)
"ההשתתפות באירוויזיון תתרום להצגת התרבות האמיתית של ישראל במלוא הודה" (מנכ"ל ערוץ 1 מכריז. אתה בטוח שהתכוונת להגיד "הודה" ולא "חרא"?)
מה אתם חשבתם על גמר הקדם אירוויזיון? ספרו לנו בפייסבוק