האירוע ההיסטורי של בחירה באדם שחור לנשיאות ארצות הברית ערער את האומה המעורערת גם כך והשפיע באופן נרחב גם על העולם התרבותי של האמריקאי המצוי. הגאווה הבלתי נתפסת של ילד אפרו אמריקאי נוכח ההבנה שעכשיו באמת כל ג'וב בחלום האמריקאי פתוח בפניו, או הזעם המתפרץ של השמרנים שמרגישים שאחרי ארבע שנים של הבית השחור הגיע הזמן לחזור לשלטון הכוח הלבן הדופק האמריקאי נמצא בשירים שלהם. במקרים רבים זה מעורר השראה; במקרים אחרים, בחילה. אבל בין אם אתה בחמורים או אצל הפילים, ברק אובמה בהחלט עושה חשק לכתוב שירים. הנה כמה דוגמאות.
שיר הניצחון: יאנג ג'יזי מארח את נאס - My President
שיר השמחה הגדול הזה מייצג את הרגע הנפלא שבו האזרחים האפרו-אמריקאים זכו להגיד את המשפט שרק לפני כמה שנים נתפס בעיניהם כבלתי אפשרי "הנשיא שלי שחור". יאנג ג'יזי הוא לא בדיוק הדמות שאובמה היה שמח לראות כמייצג הקהילה השחורה העדכנית, אבל הקריאה השמחה, אווירת הניצחון והחיבור הצפוי לנאום ההוא של מרטין לות'ר קינג בהחלט פוגעים בכל הנקודות החשובות של ערב הבחירות ההוא. תוספת האירוח של נאס, מישהו שאובמה דווקא היה עומד מאחוריו בקלות, מוסיפה הרבה, אבל הנ"ל אומר הרבה יותר בשיר שלו על הנושא.
שיר הגאווה השחורה: נאס - Black President
בניגוד לשיר של יאנג ג'יזי, את השיר הזה הוציא נאס עוד לפני שאובמה זכה בבחירות, מה שמשאיר את נקודת המבט של הראפר בשלב הרבה יותר מעניין מאשר ערב הנצחון. אמנם מהשיר לא עולה ספק במי בחר נאס, אבל יחד עם תחושת הגאווה הגדולה על כך שזכה לחיות ברגע ההיסטורי הזה, מתגנבים גם סימני שאלה. מעל הכל, מרחף הציטוט של טופאק שמכריז ש"אנחנו לא מוכנים לנשיא שחור", והמענה העדכני הוא כמובן Yes We Can.
שיר הליברלים המתנשאים של הוליווד: וויל איי אם - Yes We Can
בתקופת הבחירות הראשונה לא היה דבר טרנדי ומעצבן יותר מאנשי הברנז'ה ההוליוודית שלא הפסיקו לדבר על כמה אובמה הוא התקווה השחורה הגדולה. כן, זה תקף גם לגבי מוזיקאים טרנדיים מניו יורק, או לחילופין, מלך הדושבאגז הבלתי מעורער - וויל איי אם. המגלומן מבלאק אייד פיז החליט לקחת את נאום אובמה מניו המפשייר מהבחירות המקדימות ולהלחין אותו. אחרי זה לקח כשלושים וקצת עאלק סלבז שהיה להם צהריים פנויים והקליט את השיר על רקע הנאום של אובמה. באמת? האחות מ"הנסיך המדליק מבל אייר" וניק קאנון תומכים באובמה? עכשיו קנית אותי.
השיר שלא יאומן שהוא נשמע כל כך גרוע: סטיבי וונדר - Keep Moving Forward
גם בבחירות האחרונות היו שירים נוראיים בעד אובמה, אבל אף אחד לא ציפה לדבר ההזוי הזה. סטיבי וונדר, אחד האנשים הבודדים בעולם הזה שבאמת הרוויח את התואר גאון מוזיקלי, מוציא שיר עם הפקה שנשמעת כמו משהו ממועדון קריוקי בלוד. כנראה שרק הוא מבין מה בין הפקת דאנס-אוריינטלי לאובמה, אבל השיר הזה, שתמך באובמה, יצא רק שבועיים לפני יום הבחירות נגד מיט רומני. למרבה הפלא, הוא לא הצליח לפגוע באובמה יותר מדי.
השיר שמבקר את אובמה, אבל רק קצת: לופה פיאסקו מארח את סקיילר גריי - Words I Never Said
השיר הזה לא היה נחשב לכזה שמתנגד לאובמה לולא תקרית קטנה שהתרחשה בינואר האחרון, שבוע לפני ההשבעה השנייה של אובמה. מסיבה לא ברורה הופיע לופה, שכבר נודע כמבקר לא קטן של הנשיא, באירוע שהתקיים בוושינגטון באותו הזמן. הוא בחר לבצע את השיר האנטי מלחמתי " Words I Never Said" שבתוכו, בין היתר, מופיעות השורות "רצועת עזה הופצצה, אובמה לא אמר כלום/ בגלל זה לא הצבעתי עבורו, וגם לא אצביע בבחירות הבאות". זה היה מספיק כדי להוריד את פיאסקו מהבמה לאחר חצי שעה של הופעה ולמצב אותו כמתנגד אובמה.
התשובה השמרנית לברוס ספרינגסטין: The Voters - Blame It On Bush
לאובמה אמנם יש את הבוס ואת ג'יי זי, אבל למיט רומני? הו, למיט רומני יש את מיטלוף ואת טד נוג'נט ו... ו... את לינרד סקינרד. נו, לפחות הדמוגרפיה המהותית של רד-נקס מעל גיל חמישים אצלו בכיס. המצביעים הם הלהקה שמתיימרת להביא את הקול הצעיר של הרפובליקנים ועל אף שהם נשמעים כמו כל הלהקות שנזכרו, הם התעקשו להוציא את השיר הזה, שטוען שאובמה מאשים את כולם חוץ מאת עצמו, אבל באופן אירוני חוטא באותו חוסר מודעות שנגדה הוא יוצא.
השיר הצפוי בהיסטוריה האנושית: האנק וויליאמס ג'וניור - Take Back Our Country
מאחד עד עשר, כמה אתם מופתעים משיר קאנטרי שמופנה נגד אובמה? האנק ויליאמס ג'וניור, בנו של זמר הקאנטרי האגדי האנק ויליאמס, כבר הספיק לחטוף אש ולקבל פתק פיטורים מהדיי ג'וב שלו בתכנית הפוטבול השבועית של ESPN עקב התבטאות חריגה על הנשיא השחור. אחרי שאובמה שיחק גולף עם ג'ון בוהנר, יושב ראש בית הנבחרים הרפובליקני, אמר ויליאמס בראיון לפוקס שזה "יהיה כמו שהיטלר ישחק גולף עם נתניהו". אם אתם יכולים לנחש מי כאן היטלר ומי נתניהו אתם כבר יודעים לאן השיר הזה הולך.
השיר הגזעני: פול שנקלין - Barack the Magic Negro
זה היה צריך להגיע בשלב זה או אחר, ובמקרה של אובמה זה הגיע מהר למדי. עם בחירות ראשונות שנגעו באופן ישיר בעצב החשוף של נושא הגזע, כבר ב-2007 הוציא הסטיריקן השמרן פול שנקלין את השיר הזה שמתבסס על השיר "Puff, the Magic Dragon". בשיר, שהושמע מספר רב של פעמים בתוכניתו של הפרשן השמרן ראש לימבו, שנקלין שר כדמותו של הכומר אל שרפטון ומסביר שהבוחרים הלבנים יצביעו לאובמה כי הוא "כושי קסום". כלומר, לא שחור מפחיד מהשכונות. סאטירי או לא, השימוש במילה ניגרו על כל משמעותה והמסר ההפכפך הפכו את השיר הזה לפנינה גזענית של עליבות אנושית.
איזה שיר על ברק אובמה אתם הכי אוהבים? ספרו לנו בפייסבוק