הרגע הכי חינני ב"סאטרדיי נייט לייב", זה שבמידה רבה מאגד בחובו את המהות שלה, הוא דווקא הסיום. המנחה האורח נפרד מהצופים ומהקהל, מודה לקאסט, לאורחים, ולפעמים גם לאמא שלו, וכולם פוצחים בסשן חיבוקים על רקע הרולר. האותנטיות של הרגע הזה, בו קומיקאים מחליפים כיפים עם הכוכב ההוליוודי התורן והמוזיקאים החמים של הרגע, חלקם עדיין בתחפושות מהמערכון האחרון, אחרים כבר על אזרחי, היא התמצית של "SNL" אנחנו כאן כדי ליהנות. הם עושים את זה מאז 11 באוקטובר 1975, אז עלתה התכנית לראשונה, ועד היום. מתחבקים בסוף כל תכנית.
"אנחנו בעיקר אומרים זה לזה 'עבודה טובה'", מסביר בובי מוינהאן, חבר הקאסט הנוכחי בראיון שנערך במשרדי התכנית ב-NBC בניו יורק. "תמיד יש את זה שלא היה מפוקס ומוצא את עצמו בלי אף אחד שיתחבק איתו, אני משתדל למצוא אותו להגיד 'היי'", הוא מחייך.
סצינת החיבוקים על הרולר היא אנחת רווחה ראשונה של צוות התכנית, אחרי מה שנראה כמו שבוע של עבודה מאומצת. בפועל מדובר בשלושה ימים אינטנסיביים במיוחד: ביום שני בערב, נפגש צוות התכנית עם המנחה האורח כדי לזרוק רעיונות, ביום שלישי נכנסים הכותבים וחברי הקאסט לסשני כתיבה מאסיביים שמניבים כ-50 עד 60 מערכונים. 40 מתוכם זוכים להגיע לקריאה שנערכת ביום רביעי, ומתוכם שמונה מגיעים לאוויר. סטטיסטיקה לא פשוטה ל-15 קומיקאים שרק רוצים כמה שיותר זמן אוויר. "חברי הקאסט כותבים לעצמם בהרבה מובנים", מסביר מוינהאן. "אנחנו מאוד מעורבים בכתיבה. אם את רואה מערכון שבו אחד השחקנים מדבר יותר מכל אחד אחר, סביר להניח שהוא כתב אותו".
השבוע בו הגענו לביקור מאחורי הקלעים של התכנית התאפיין בתכונה רבה מהרגיל, כך מתבהר מהר מאוד. נראה כי המערכת באקסטזה על רקע העובדה שהמנחה השבוע הוא ג'סטין טימברלייק, אחד האורחים האהובים שאחראי ללא מעט רגעי קאלט בהיסטוריה של התכנית, בהם תכנית האירוח של האחים גיב, וסדרת הסרטונים עם אנדי סמברג ובראשם "Dick In A Box" שכבר קיבל חיים משל עצמו. זו הפעם החמישית שטימברלייק מנחה את "SNL", מה שמכניס אותו למועדון מכובד בו חברים אלק בולדווין, סטיב מרטין, קנדיס ברגן, דן אקרויד ואחרים. בתכנית ששודרה בסופו של דבר, הגיעו כל חברי המועדון להתארח בתכנית לצד טימברלייק, מה שודאי הפך את יום הצילומים לוועידת פסגה של אגו. אנחנו, שהיינו אמורים להגיע לצילומי התכנית, קיבלנו הודעה על ביטול שנובע מהעובדה שהאורח החשוב הגיע עם פמליית ענק, שלא מאפשרת כניסת אורחים נוספים. "אפילו אנחנו לא קיבלנו כרטיסים", ניסה לנחם מוינהאן. היום הוא יום שלישי והפרומואים לתכנית שירוצו כל השבוע מצולמים כבר כעת - רוצה לומר, ג'סטין איז אין דה בילדינג. ניסיונות לאתר אותו הסתיימו בתצפית מהירה אך ממוקדת על הגב שלו בחליפה ולפי אווירת ההיערכות לקרב ששררה במסדרונות, מדובר בהישג לא מבוטל. ניכר שנוכחותו של ג'סטין היא לא עניין של מה בכך במערכת, שמורגלת בביקורים של הכוכבים הגדולים של הרגע. "אם יש לך רעיון לדמות חדשה, אל תציע אותו בשבוע שג'סטין נמצא", אומר מוינהאן, מתוך ידיעה שחלק גדול מהתכנית כבר סגורה לכיוונים שטימברלייק, שאוהב להיות מאוד מעורב, מעוניין בהם.
מערכת "סאטרדיי נייט לייב" מתפרשת על שלוש קומות נפרדות בבניין NBC שבמנהטן: הקומה השמינית, שם נמצא האולפן שמשמש את הרשת ולא רק את התכנית (סטודיו H8), הקומה התשיעית, שם נמצאים חדרי ההלבשה האישיים של חברי הקאסט, מחלקת התלבושות והפרופס, מרפסת המבקרים והגרין רום; והקומה ה-17 בה שוכנים המשרדים, בהם חדרי הכותבים ומשרדו של לורן מייקלס, המפיק המיתולוגי של התכנית, שהגה אותה ומלווה אותה מיומה הראשון (והשבוע נודע כי יהפוך למפיק החדש של ה"טונייט שואו" עם ג'ימי פאלון סנסציה לא קטנה בתעשית הטלוויזיה האמריקאית). מיד כשעוצרת המעלית בקומה ה-17, ריח עז של פופקורן נישא באוויר. "זה אומר שלורן פה", מסבירה בחיוך המלווה שלנו. כשלורן מגיע לשבת עם הכותבים שזורקים רעיונות ומתחילים למצוא כיוונים לתכנית שתשודר במוצאי שבת, הוא חייב את הפופקורן שלו לידו. השראה אם תרצו.
ביל היידר וקינן תומפסון (העצום בגודלו!) חולפים על פנינו במסדרון בדרך למחסן התלבושות, שמייצר עשרות תלבושות שמותאמות למערכונים שנכתבים מידי שבוע. במפתיע, הם לא האטרקציה הכי גדולה בסביבה. קירות המסדרונות מכוסים בתמונות של כל מי שהיה אי פעם חבר בקאסט של התכנית מהשנה בה הגיעו לראשונה והיו צעירים, תמימים ויפים. אדי מרפי, ביל מאריי, בילי קריסטל, ג'וליה לואיס דרייפוס, רוברט דאוני ג'וניור, בן סטילר, מייק מאיירס, ג'ימי פאלון והמונים אחרים זו ללא ספק תערוכת הפורטרטים הכי שווה שתמצאו בניו יורק. כשאלה נגמרים, מתחילה סדרת תמונות מהתכניות עצמן, מהמערכונים שהפכו לקלאסיקות ומרגעים בלתי נשכחים של קומיקאים שעם השנים, הפכו לכוכבים הוליוודים מהסוג ששום שובר קופות אינו שלם בלעדיהם. במובנים רבים, המסדרונות מלאי הצילומים הישנים הם המהות של התכנית כולה. "סאטרדיי נייט לייב" לא בשיאה בשנים האחרונות, אבל היא מונומנט היסטורי של הקומדיה האמריקאית. היא גדולה מסך נתוני הצפייה שלה (שאגב, שברו שיא עונתי בתכנית עם ג'סטין שהיתה מוצלחת במיוחד). בכניסה לקומת התכנית מוצגות אחר כבוד שתי תמונות ענקיות, זו לצד זו. האחת, של הקאסט הראשון שכלל את ג'ון בלושי, דן אקרויד וצ'בי צ'ייס, והשנייה של הקאסט הנוכחי, שמוחלפת בכל תחילת עונה. חברי הצוות מתנהלים בתחושת שליחות אמיתית, עובדים באמונה שהם חלק ממשהו גדול ומשמעותי. והם צודקים. גם אם העונות האחרונות לא השתוו לקלאסיקות העל זמניות של קומיקאים כמו וויל פארל, מייק מאיירס, טינה פיי ואחרים. מחצית מכותבי התכנית הם בוגרי האוניברסיטה היוקרתית הארווארד כי לעבוד באחת התוכניות הוותיקות והחשובות ביותר בתרבות האמריקאית, זה משהו לשאוף אליו.
דמות לדוגמה של בובי מוינהאן:
"סאטרדיי נייט לייב" היא לא רק תכנית טלוויזיה, היא מסורת: משפט הפתיחה שחוזר על עצמו, החיבוקים בסוף, העובדה שהם עדיין עובדים עם בריסטולים עליהם נכתב הטקסט בטוש שחור עבה, ולא מיישרים קו עם עידן הפרומפטר. כאן מאמינים באולד סקול. באחת הטריבונות באולפן בו מצלומת התכנית יש כמה כיסאות שנראים אחרת מהשאר. אלה כיסאות שהובאו מאצטדיון היאנקיז (עוד מקדש אמריקאי) לתכנית הראשונה ששודרה, כשלורן דאג שלא יהיה מספיק מקום לקהל. הנימוק היה ש"ממילא התכנית תרד מהאוויר תוך כמה חודשים, אז למה לא". הכיסאות עדיין שם.
"סאטרדיי נייט לייב" משודרת בימי שבת, בשעה 21:10, בערוץ yes Comedy HD וב-yes VOD
מה דעתכם על העונה הנוכחית של "סאטרדיי נייט לייב"? ספרו לנו בפייסבוק