דרור קרן בוחר חמישה סרטים תיעודיים מומלצים

"מבוסס על סיפור אמיתי". ארבע מילים שגורמות לנו להסתכל על השחקנים והעלילה בסרט ביתר עניין, לא? אנחנו זוכרים שמה שקורה פה לנגד עינינו שאוב מהמציאות. באמת קרה. בשנים האחרונות "שברתי" חזק לתוך הקולנוע הדוקומנטרי. הוא לא "מבוסס על", הוא הסיפור. מה שאתה רואה זה מה שיש. אמיתי. לפנים. דם, יזע ודמעות. בלי מייק אפ. עצוב שלתכנית שסוגרת אנשים באולפן בנוי או באי אקזוטי, משסה אותם אחד בשני ו"בוחנת" מה קורה להם אנחנו קוראים "ריאליטי".

למציאות אין מרכאות. ואין חזק יותר מחתיכת חיים של גיבורים/רות שיש להם/ן סיפור טוב. בחרתי להביא כאן מקבץ קטן שאם אתעקש למצוא לו מכנה משותף, אומר שכל גיבורי הסרטים האלה, בכישרונם, בחתירתם הבלתי נלאית למצוינות, (איש איש בתחומו), מהווים מופת של השראה ודוגמה לרוח האנושית שמוכיחה שעם מחשבה אחרת, עם רצון בלתי מתפשר, בלי להתחשבן עם המחיר, אפשר "להזיז הרים" ולנצח.

היוצרים רינת קליין ואורי רוזנווקס מביאים בשלושה פרקים את דמותו ומשנתו של המדען והוגה הדעות, פרופסור ישעיהו ליבוביץ', שהתריס, שהאיר, שעורר ו"כפה" על כל מי שהשכיל להקשיב לו נתינת דעת מחודשת כמעט על כל אספקט בחיים. קטעי הארכיון, הראיונות ו-17 השנים שעברו מאז מותו של ליבוביץ', משאירים אותך לעיתים פעור פה לנוכח חיותם ועוצמתם של השאלות המוזכרות במהלך הסדרה ושולחות אותך להמשיך לחפש את התשובות ולבוא חשבון עם מידת מוסריותך, אמונתך ועם פני החברה והמדינה שאנו חיים בה. סדרת חובה!

סרט התעודה המקיף והמרתק של מרטין סקורסזה על ה"ביטל" המופנם יותר. סקורסזה, שמכל פריים בסרטים שלו משתקף תמיד גם הערך ההיסטורי, חברתי, כשזה מגיע לתיעוד אמנים שהוא אוהב, (דילן, הרולינג סטונז ו"דה באנד"), הסרט וכולנו מרוויחים. דמותו וייחודו של הריסון כאדם, מוזיקאי, איש רוח אמיתי, משורטטת כאן ביד אמן. ההצטרפות לביטלס בגיל צעיר, החברות עם "מונטי פייטון" (הבן אדם משכן את ביתו כדי לממן את "בריאן כוכב עליון"!) הביטלמניה, המסע להודו, ההומור הנהדר שלו, בנו, נשותיו , והמוזיקה. שלוש שעות של עונג והשראה.

מאז ימי נערותי בבאר שבע, בהם הליגה הלאומית והפועל המקומית היו חלק מרכזי בעולמי, אני לא יכול לומר שהכדורגל הישראלי מספק לי עניין גדול. למה לי עירוני רמת השרון כשיש את ברצלונה? אבל סיפור טוב הוא סיפור טוב. דורון צברי ורינו צרור עוקבים משך עונה שלמה אחרי הפועל בית שאן "האנדרדוגית" הנאבקת על קיומה בליגה בעונת 1994/1995 מהפסדים רצופים, משברים, אימהות שמביאות קציצות לשחקנים, המאבק לשרוד הופך למאבק להשאיר את בית שאן בכלל "על המפה" מול הנציגות המדושנות ומלאות הכוכבים מתל אביב וחיפה. הסיום הלא ייאמן בכל קנה מידה, הופך את הסרט לסמל של מאבק חסר פשרות, עם כל הנשמה שמוכיח שאין דבר כזה "בלתי אפשרי".

הסדרה בת ששה הפרקים היא בעיני מהחשובות שנעשו בישראל בשנים האחרונות. אורי רוזנווקס ואייל בלחסן היוצרים נכנסים עם מצלמה לעיר שהיתה פצצת זמן מתקתקת ומסתכלים למציאות הכי קשה בלבן של העיניים. לפשע, לעוני, לסמים, למתח העדתי. ומה שלא יכול לחדור אליך בעוד כתבת חדשות של שלוש דקות על "רצח נוסף על רקע פלילי בלוד", חודר דרך הזמן והמעקב הארוך בקלוז אפ בלתי מתפשר אחרי מצוקתם של אנשי העיר ובראשם "השריף" החדש, האיש שבא לעשות סדר בבלאגן, מאיר ניצן. יש סצנות בהן אתה מחסיר פעימה ומשפיל מבט לנוכח המצוקה וחוסר הסיכוי, אבל יחד עם זאת הסדרה מוכיחה שוב כמה בני אדם, בלי הבדל דת, גזע ומין, בסופו של דבר רוצים את אותו דבר. חיה ותן לחיות.

שני סרטים מאת יאיר קדר, שכותב ומביים סרטים תיעודיים, ומתמקד בעשור האחרון בפרויקט "ה?ע?ב?ר?ים" - מיזם נפלא וחשוב של שימור ותיעוד הספרות העברית הקלאסית הכולל סרטים תיעודיים וראיונות וידיאו וספרים העוסקים בסיפורי החיים וביצירות של גדולי הספרות העברית. "לאה גולדברג בחמישה בתים" (פרסי העריכה, הפסקול והמוזיקה לשנת 2011) , ו"7 הסלילים של יונה וולך", (פרס הסרט התיעודי הטוב לשנת 2012) הם השניים הראשונים בסדרה. שני הסרטים נכנסים "מתחת לעור" של הגיבורות שלהן, מתחקים אחר הנפשות הסוערות והמסעירות של שתי אמניות גדולות ומאפשרות לנו טיול ביוגרפי-אמנותי מאלף לתוך "עולמן הפנימי" ושורשי יצירתן.

"תמונה חדה" (ערוץ 1, ימי חמישי ב-22:00) היא תכנית חדשה בהגשתו של השחקן דרור קרן המסקרת את היצירה הדוקומנטרית בארץ. בשיחות עם היוצרים ועם גיבוריהם מתחקה קרן אחר כל מה שהמצלמה לא ראתה ואיך נראו החיים לפני, תוך כדי ואחרי הסרט. בין השאר תסקור התכנית גיבורי תרבות (יוסי בנאי, יונה וולך, נעמי שמר), לצד סדרות וסרטים על אנשים וגיבורים מהחיים של החברה הישראלית בכל התחומים.

מהם הסרטים הדוקומנטרים הישראליים האהובים עליכם? שתפו אותנו בפייסבוק