וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דנה אינטרנשיונל: "פעם הרגשתי צורך להילחם". ראיון

דנה אינטרנשיונל חוזרת עם סינגל חדש ("מה לעשות") ומסבירה שהיא מנסה לשמור על הרעב גם אחרי 21 שנים באור הזרקורים ומכחישה את התדמית הפרועה: "אני בחורה ממש משעממת"

יח"צ - חד פעמי

21 שנים עברו מאז שחררה דנה אינטרנשיונל את הסינגל הראשון שלה "סעידה סולטנה". מאז היא הספיקה להפוך לאחת הזמרות המשפיעות בישראל, לייצר סביבה הייפ ברמה בינלאומית, לזכות באירוויזיון באקט חלוצי (בתור הזמרת הטרנסג'נדרית הראשונה שהשתתפה בתחרות) ולנפק לקהל המעריצים האדוק שלה סיבות טובות להרים, עם להיטים שנועדו להיטחן בתחנות הרדיו השונות. נראה כי את השיא סיפק הלהיט "לאב בוי" משנת 2007, לוג גם כתבה את הטקסט, שעל פי דו"ח "מדיה פורסט" נוגן 1426 פעמים במהלך 29 ימים בחודש יולי (כ-49 השמעות ליום בממוצע), ועוד אלפי פעמים במהלך חודש אוגוסט לאחר מכן, מה שהפך אותו להמנון קיץ ישראלי ולאחד השירים הכי מושמעים ברדיו לאותה שנה.

דנה אינטרנשיונל. איתן טל, תמונות גולשים
דנה אינטרנשיונל/תמונות גולשים, איתן טל

אבל היום אנחנו עומדים בפתחו של קיץ לוהט חדש, וכמו שנחליאלי מבשר על בוא הסתיו, כך גם הסינגל חדש והמקפיץ של אינטרנשיונל, "מה לעשות", מתוך אלבומה הבא, נותן את האות להגביר את הווליום ולעוף על עצמכם. הסינגל כולל סמפול של הזמרת המנוחה יפה ירקוני מתוך השיר "האמיני יום יבוא". את הטקסט לו כתבה יעל בדרשי, את הלחן תרמה אינטרנשיונל ועל העיבוד וההפקה המוזיקלית אמון אלי אברמוב מלהקת הקליק. יהיה מאוד מפתיע אם "מה לעשות" לא יקפוץ עליכם מכל פינה בזמן הקרוב, כך שכדאי להתחיל להאזין לו כבר מעכשיו ולהיות מוכנים למתקפה החזיתית. כעת רק נותר דבר אחד: להבין איך לעזאזל מצליחה אינטרנשיונל להישאר בתודעה ולמשוך עניין במשך שנים, ואם ההצלחה המטורפת שלה מצליחה להפתיע אותה.

"אני לא יודעת להסביר אם ולמה אני מעניינת, קצת מביך אותי לענות על שאלה כזו", אומרת אינטרנשיונל בראיון לוואלה! תרבות לרגל צאת הסינגל החדש. "אני מי שאני, משתדלת להיות הכי אמיתית, או יותר נכון לגבי המקצוע שלנו - הכי פחות שקרנית שאפשר ולעשות מה שאני באמת אוהבת. לא יודעת אם זה מפתיע אותי, אבל אני מאוד אסירת תודה על זה ולא רואה את זה כמשהו מובן מאליו. בסך הכל אני בחורה ממש משעממת שמשום מה מצליחה ליצור את הרושם של המופרעת של הכיתה", היא אומרת.

sheen-shitof

עוד בוואלה

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל
דנה אינטרנשיונל –מה לעשות.
עטיפת הסינגל "מה לעשות"

אחרי קריירה ארוכה שידעה שיאים וכישלונות, עכשיו את מוציאה סינגל לקראת אלבום חדש. איך מצליחים לשמור על רעב ועל התרגשות במקצוע הזה? זה באמת מרגש כמו בתחילת הקריירה?

"מי שיגיד לך שהוא מתרגש באלבום העשירי כמו בראשון, ישקר לך. לא תמיד מצליחים לשמור על רעב ומנסים לפתח טכניקות כדי לעורר את ההתרגשות של תחילת הדרך. כשהשיר הראשון שלי יצא לרדיו והשדרן ברשת ג' הכריז על השם שלי, הקלטתי את זה על הטייפ של המזכירה האלקטרונית ושמעתי את זה שלושים פעם. ההתרגשות שהייתה לי מזה הייתה הרבה יותר גדולה מההתרגשות שהייתה לי כשהופעתי למשל במצעד האנגלי, בטופ אוף דה פופ. ברור שעם השנים סף הגירוי והסיפוק והשמחה עולים, והרבה יותר קשה להגיע למקומות האלה. מה שעצוב, זה שהאכזבה והכאב במידה ומשהו לא מצליח, חזקים באותה הרמה".

בסינגל החדש את מסמפלת את יפה ירקוני - למה בחרת דווקא בה? וכיצד השיר, שנכתב בשפה האנגלית במקור, הפך לשיר בעברית?

"כשאני מלחינה שירים, וגם 'לאב בוי' ו'סרט הודי' נולדו ככה, יותר נוח לי לשיר אותם באנגלית. לא יודעת למה, אני חושבת שאנגלית היא שפה שמתנגנת באופן קל יותר מאשר עברית. אחר כך אנחנו עושים לשיריםטרנספורמציה לעברית או משאירים אותם באנגלית, כמו חלק מהשירים באלבום החדש. את הרעיון לסמפול של יפה הביא אלי אברמוב שעבד בעבר גם עם יפה. היא הייתה בעיני מודל שכל אמן יכול לקנא בו - להחזיק קריירה כל כך הרבה שנים, לעמוד על הבמה עד גיל מבוגר, ולעשות את זה טוב כמוה. חוץ מזה, מקצת ההיכרות שהייתה לי איתה, היא הייתה אישה נורא מצחיקה וכיפית. פשוט אהבתי אותה".

יפה ירקוני. אבי שמחוני, במחנה
"מודל שכל אמן יכול לקנא בו". יפה ירקוני/במחנה, אבי שמחוני

אחד ההישגים הכי חשובים ומדהימים של אינטרנשיונל, מלבד היכולת להמציא את עצמה מחדש מזה שני עשורים, הוא כאמור הדרך שפרצה לעצמה ולכל מי שבא אחריה. היחס לקהילה הגאה בארץ השתנתה באופן חסר תקדים מאז שהיא הבהירה לכל המצקצקים שהיא לא קוריוז ולא מופע של צוות הווי. אינטרנשיונל פעלה בתעשייה שלא רק הרימה מולה גבה, אלא גם זלזלה ביכולות שלה. אם בשנת 1992 הייתם אומרים לה שהיא תהיה זמרת מפורסמת בקנה מידה בינלאומי ותייצג את ישראל פעמיים באירוויזיון (למרות שבפעם השניה בשנת 2011, השיר "דינג דונג" לא הספיק כדי להעלות אותה לשלב הגמר), יכול מאוד להיות שהיא לא היתה צוחקת עליכם, אלא מכריזה שכל התחנות הללו הן פסגות מתבקשות לאמנית במעמדה. יש כל מיני דברים שהקהל הישראלי למד מאינטרנשיונל במשך השנים. אחד השיעורים החשובים היו שכל מי שלא לוקח אותה ברצינות, עתיד לאכול את הכובע שלו. או את שמלת
הנוצות/ספנדקס הפאייטים שלה.

מה את הכי שונאת?

"אם היית שואלת אותי על זה בעבר, סביר להניח שהיית מקבלת תשובה שהייתה יכולה למלא מוסף חג שהיה מוקדש רק לזה. אני חושבת שעם השנים משהו בי התרכך. הרבה כעס, שהוא אולי הגדרה מדויקת יותר מהמילה 'שנאה', שהיה בי כלפי השונה ממני או מי שלא מקבל אותי, התרכך. בואי נגיד שפעם לא יכולתי לשאת בורות וטיפשות, הרגשתי צורך להילחם בזה, ממש להילחם. היום זה בעיקר משעשע אותי. באמת, אני עומדת נפעמת ומצחקקת מול הדברים האלה, וגיליתי גם שזה הרבה יותר בריא ונעים מאשר לשנוא".

תמיד יש תחושה שהקהל רוצה ממך עוד שירים והופעות אבל את מצידך נוהגת מידי פעם להיעלם לתקופות של דממה. למה הריחוק?

"אולי בגלל שאני אף פעם לא מתנהלת לפי מה צריך או מה שמצפים ממני. אני באמת עושה את הדברים מהבטן, אז ברור שבשנים הראשונות הצורך להגיד משהו, לשיר ולהיות קיים הוא הרבה יותר גדול, אבל אחרי שהגשמת כל חלום ילדות אפשרי, הקצב נהיה אחר. תראי, גם בתקופות שאני לא מוציאה שירים חדשים אני מופיעה כל הזמן ונהנית מהקשר הזה עם הקהל. אבל אז אני שומרת לעצמי גם את הזכות גם להיעלם מהתקשורת, ואין הנאה גדולה יותר מזו".

האלבום החדש הולך להיות האלבום ה-12 שלך. היית אומרת שזאת סוג של בת מצווה?

"יפה לך. לא חשבתי על זה, אבל הנה, נתת לי סיבה לחגיגת בת מצווה שפספסתי בנעורים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully