אנשים לא אוהבים לדבר על סקס או לחשוב עליו. אם תתעקשו תצליחו בפורום פרטי לחלץ מהם הצהרות על תפקוד מיני, על אורך האיבר או על העובדה שלא קיימו יחסי מין כבר שנתיים, אבל לנתח את המשמעויות הפילוסופיות של המצרך שאמור להיות הכי ספונטני ומגרה בעולם? לא תודה. הרי על זה בדיוק אמרה ב"אסקימו לימון" ריקי הזונה את משפט הסיכום האלמותי: "הלו, באת לזיין או לזיין לי את המוח?"
הסופר והתיאורטיקן האנגלי אלן דה בוטון בחר להיכנס לקודש הקודשים הזה ולהפריך את מרבית המיתוסים הקשורים ביחסי מין דרך כמה תזות מורכבות ומעניינות. הספר "איך לחשוב אחרת על סקס" הוא אחד משלושה שדה בוטון ערך בסדרת "בית ספר לחיים", שתורגמה לאחרונה על ידי הוצאת מודן. השניים האחרים הם "איך להגשים את עצמך בעבודה" של רומן קרזנריק ו"איך להיות פחות מודאג בגלל כסף" של ג'ון ארמסטרונג. הם מעניינים במידה, אבל הנושא ובעיקר הסגנון של דה בוטון מושכים את מרבית תשומת הלב לקובץ הרשימות שאותו כתב בעצמו.
"אנחנו לא חושבים על סקס יותר מדי, אנחנו פשוט חושבים עליו לא נכון", גורס דה בוטון. ובניגוד למה שאולי ניתן לחשוב, במקרה הזה לא תקבלו רעיונות חדשים לשיפור חיי המין שלכם. "ספרי הדרכה מינית, החל ב'קאמה סוטרה' וכלה ב'חדוות המין' מאוחדים בדעה שבעיות של מיניות נובעות מהמישור הגופני", כותב דה בוטון בהקדמה, "הם רוצים שניקח ברצינות את הרעיון שסקס מטריד אותנו פשוט משום שטרם התנסינו באוננות אנאלית...אך אלה הן לא יותר מהרפתקאות בקצה התאוותני יותר של קשת המיניות האנושית, והן שמות ללעג את סוגי האתגרים שאנו מתמודדים איתם לעתים קרובות יותר". אז לא, אל תצפו לטיפים על סגנונות המין האוראלי או עצות כיצד לקיים משגל כשברקע מתנגנים שאנסונים צרפתיים.
על מה, אם כן, מדבר דה בוטון? הוא בעיקר מנתח את משמעותם של אספקטים שונים בכל מה שקשור ביחסי מין ובעיקר סביבם. דרך הטפל, לכאורה, הוא מגיע לעיקר. נשיקה, הוא מסביר, היא לא משהו שביטויו בלבד מצביע על תשוקה מינית, אלא אקט שאפשר להבין רק בהקשר נרחב יותר. נשיקה היא הזמנה ורשות לחדור לממלכה פרטית, שאפילו עצם ההכרזה על קיומה ("אני רוצה לנשק אותך") היא כשלעצמה, כפי שמתאר המחבר, "וידוי שיכול להיות ארוטי כל כך בפני עצמו, עד שהוא הופך את הנשיקה עצמה למיותרת".
כך מפרק דה בוטון לא מעט סוגיות שלמדנו להכיר אבל מעולם לא הסתכלנו עליהם מהזווית הזו. למשל, אין אונות, אותה חרדת ביצוע שנתפסת כבושה גדולה, היא בעצם "תסמין של כבוד, של חשש מפני גרימת אי שביעות רצון על ידי כפייה של תשוקותינו על האחר או של חשש מפני אי יכולתנו לספק את הצרכים של בני הזוג שלנו"; אורגזמה היא לא פורקן רגעי אלא "הרגע העילאי שבו אנו מתגברים להרף עין על תחושת הבדידות והניכור שלנו"; הוא גם מסביר איך דחייה מינית קשורה לנקודת המבט שלנו על מזג האוויר (לא הבנתם את ההקשר, סביר להניח, ומסיבה זו תצטרכו לקרוא) ולמה העובדה שהחברה מגבה את התסכול המיני שלנו מתקופה ארוכה של בצורת עם בת הזוג היא חשיבה שמוטעית מיסודה.
אפשר להתווכח עם הצגת חלק מהתזות של דה בוטון (שמסביר, למשל, באחת מהתיאוריות מדוע אשמת בן הזוג הנבגד גדולה לא פחות מזו של הבוגד), אבל בשורה התחתונה זהו ספר קטן וצנוע, שכתוב ומוגש בשנינות ראויה לציון, מעורר לא מעט מחשבה ובעיקר משיג את מטרתו: להציג נקודת מבט אחרת על הסוגיה הכי מעניינת, קדושה ומורכבת בהיסטוריה של האנושות.
איך לחשוב אחרת על סקס / אלן דה בוטון, תרגום: ניצן לפידות, הוצאת מודן, 155 עמודים
האם אפשר ללמוד לחשוב מחדש על סקס? שתפו אותנו בפייסבוק