הבאנו ביכורים: הבכורות הקולנועיות המסקרנות של 2013 בישראל

נערה בת 17 מגיעה לבית ספר חדש ומנסה להשתלב בחברת המקובלים בדרך היחידה שהיא מכירה: לשכב עם הבנים. הפרמיס הבסיסי הסופר פרובוקטיבי הזה אולי נשמע כמו נקודת המוצא לסרט סנסציוני של לארי קלארק, אבל את "שש פעמים", סרט הביכורים של יונתן גורפינקל, כבר היה מי שהשווה דווקא לקשיחות מרסקת הלב של האחים דרדן. גורפינקל, במאי טלוויזיה ותיק עם קרדיטים ב"רק בישראל", "מסכים" ו"ארץ נהדרת", חבר אל התסריטאית רונה סגל (גם היא באה מהטלוויזיה) ליצירת סרט ביכורים היפר-מדובר, שכבר הספיק לזכות בפסטיבל חיפה ובפסטיבל סן סבסטיאן בספרד, וכן להציג בפסטיבל טרייבקה. סיון לוי ("ג'ו+בל") בתפקיד הראשי החושפני זכתה לתשבוחות מיוחדות בהקרנות המוקדמות.

מי שעוקב אחר מדורי התרבות בחודשים האחרונים לא צריך שיציגו לו את "הנוער", ובכל זאת: סרטו של תום שובל עשה חיל בפסטיבל ברלין האחרון, ומסתמן כאחד הסרטים הישראליים המסקרנים של השנה. זהו סיפור על שני אחים (דוד ואיתן קוניו) שהקשר ביניהם כמעט סימביוטי. לאחר שאביהם (משה איבגי) מאבד את עבודתו הם מחליטים לעשות מעשה, ובעזרת הנשק שהאח החייל מביא איתו מהצבא מתכננים פשע שעשוי לשנות את חיי כל המשפחה. שובל, שביים עד כה סרטים קצרים וניסיוניים וידוע כאחד מעורכי כתב העת "מערבון", סומן כאחת ההבטחות הגדולות של הקולנוע הישראלי כבר לפני כמה שנים טובות, וזו ההזדמנות שלו לעמוד בציפיות שנתלו בו. עד כה מסתמן שהבאזז אודותיו חיובי פלוס.

בשנת 2005 כולם דיברו על מיה דרייפוס, בוגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, שסרטה הקצר "ביקור חולים" זכה במקום השני בתחרות ה-Cinéfondation בפסטיבל קאן, וגם בפרסים הראשונים בפסטיבל סרטי הסטודנטים ובפסטיבל סרטי הנשים ברחובות. מאז לקח לה די הרבה זמן לגייס כסף ליצירת הפיצ'ר שלה, "ההיא שחוזרת הביתה", אבל בקרוב הוא ייצא לאקרנים, וכבר עכשיו רץ עליו הדיבור כאחד המועמדים שיתבלטו בטקס פרסי אופיר הקרוב. "ההיא שחוזרת הביתה" מספר את סיפורה של צעירה בת 30 שחווה התבגרות מאוחרת במיוחד, חוזרת לגור אצל הוריה ומנהלת רומן עם גבר נשוי. את הצעירה תגלם טלי שרון, שחוזרת אל המסך הגדול אחרי הפסקה ארוכה משל עצמה; את אמה תגלם ליאורה ריבלין, שגם היא לא נצפתה בסרט קולנוע כבר זמן מה; ואילו הגבר הנשוי הוא אלון אבוטבול, שלקח הפסקה מהקריירה ההוליוודית.

טכנית, סרט הביכורים של אדם סנדרסון היה "זוהי סדום", היצירה הקולנועית שהעבירה בהצלחה מסחרית גדולה את הקאסט של "ארץ נהדרת" אל המסך הגדול. אבל כיוון שאת הסרט ההוא ביים סנדרסון ביחד עם מולי שגב, ניתן להניח כי מדובר בשכירו?ת חרב ברמה כזו או אחרת, ו"לוויה בצהריים" הוא סרט הביכורים האמיתי שלו בכל מה שקשור לחזון קולנועי אישי. סנדרסון, עד כה במאי פרומואים עסוק ומי שביים את מרבית הפתיחים של "ארץ נהדרת", עיבד למסך הגדול של ספרו העגמומי של ישעיהו קורן על חייה של אישה בודדה בכפר קטן, שנרדפת על ידי סוד אפל מהעבר. אם הגרסה הקולנועית תהיה קודרת כמו המקור הספרותי, יש להניח כי סנדרסון ישבור פה בחדות מהמסורת המשפחתית המצחיקנית (כן, נו, הוא גם הבן של).

בשנים האחרונות, סרטי האימה תופסים מקום של כבוד בתמונה הקבוצתית של הקולנוע הישראלי, מ"חתולים על סירות פדלים" ועד "כלבת". עכשיו מגיע אלינו סרט הזומבים הראשון באורך מלא בעברית ("מורעלים" שיצא לפני שנתיים היה קצר): "בשר תותחים", הפקה עצמאית של איתן גפני, מבטיח להוות תשובה ישראלית מוחצת לסרטי האימה הטראשיים של ג'ורג' רומרו וג'ון קרפנטר, וגייס לשורותיו את השחקנים שירה קצנלבוגן ולירון לבו. הסרט עוסק – איך לא – באיש מערכת הביטחון שנשלח ללבנון למשימת חיסול של איש חיזבאללה, ומוצא את עצמו בליבה של מתקפת זומבים משולחת רסן. החומרים ששוחררו בינתיים נראים מדממים כנדרש.

אי אפשר בלי סרט ביכורים פוליטי שמועד לעורר שערוריות, ו"בית לחם", על פי התקציר, בהחלט עשוי להתאים לקטגוריה: זהו סיפורה של מערכת היחסים המורכבות בין רזי, הרכז של נפת בית לחם בשב"כ, לס?נפו?ר, אחיו הצעיר של מפקד גדודי חללי אל אקצא בעיר. רזי גייס את סנפור כבר כשהיה בן 15, ועכשיו כשהוא בן 17, סנפור מנסה לתמרן בין הנאמנות שלו לאחיו והדרישות של רזי – מה שמוביל לפיצוץ בלתי נמנע. יובל אדלר עבד על התסריט לסרט הזה ביחד עם כתב השטחים הוותיק עלי ואקד, ויש כבר מי שסימנו את הסרט כאחד המועמדים המובילים לייצוא מוצלח בייבול הקולנועי של ישראל השנה, בין היתר בזכות הנושא הנפיץ שעשוי להפוך אותו לחומר חם בפסטיבלים בעולם. ב"בית לחם" מככבים צחי הלוי ("דה ווייס"), מיכל שטמלר ("פלפלים צהובים") והנער שאדי מרעי.

הסרט הזה בכיכובה של קרן מור, על אם נעדרת ובתה בת ה-12 שמפתחת יחסים לא בריאים עם אביה החורג וסובלת מהתעללות מינית, הוא אמנם הפיצ'ר הראשון של טלי שלום עזר, אך הבמאית הצעירה כבר הספיקה לצבור קילומטראז' קולנועי מרשים: מאחוריה הסרט הקצר "ליבינג רום" שזכה לביקורות מעולות, הדוקומנטרי המדובר "קיץ אחד באברבנל" שעקב אחר סיפוריהם של דיירים בבית החולים הנודע לחולי נפש, וגם "סרוגייט", סרט עלילתי באורך שעה שהוקרן באופן קבוע בסינמטקים. לשלום עזר יש משיכה למערכות יחסים חריגות, קיצוניות, ולפעמים אפילו מופרעות, ונראה שגם הסרט הראשון שלה באורך מלא הולך להמשיך בקו הזה; אם התוצאה תשתווה לאיכות של עבודותיה הקצרות, צפויה לנו כאן יצירה משמעותית.

לאיזה סרט ביכורים אתם מצפים השנה? ספרו לנו בפייסבוק