בלוג "משחקי הכס": הפרק הגרוע של העונה

לכל שבת יש מוצאי שבת, ולכל עונה יש הפרק הגרוע ביותר בעונה. רבים מהשחקנים עשו עבודה טובה, והיו בפרק כמה סצינות יפות, אבל זאת הייתה תמצית כל הדברים המעצבנים ב"משחקי הכס": מריחת זמן, עלילות משנה שנמרחות מפרק לפרק בלי להתקדם מילימטר, סצינות נצלניות בלי תירוץ טוב, ושאי. בקיצור, אם במקרה דילגתם על הפרק הזה, לא הפסדתם שום דבר שלא תוכלו להשלים בכמה שניות של "בפרקים הקודמים של..." לפני הפרק הבא.‏ המוזר הוא שדווקא אתהפרק הזה כתב ג'ורג' ר. ר. מרטין בכבודו ובעצמו – שבהחלט יש לו דברים חשובים הרבה יותר לעשות, כמו למשל, לסיים את הספר הבא עוד בחיינו, שלא להזכיר בחייו. זה עוד ישתפר, אבל בינתיים, זה היה הפרק שבו לא קרה כמעט כלום לאף אחד.

בפרק הקודם, ג'ון וחבורת הפראים חצו את החומה כדי להגיע אל טירת שחור. הפרק הזה, הם הולכים לכיוון טירת שחור. והולכים. כמעט חצי פרק הלך על ג'ון וייגריט הולכים ומדברים. אולי אם הסדרה היתה מקדישה כל כך הרבה זמן ליחסים בין ג'ון וייגריט *לפני* שהם חצו את החומה, הם היו נראים יותר כמו זוג ופחות כמו מישהו שמנסה נואשות למצוא דרך להיחלץ מבחורה אובססיבית שנתקעה עליו אחרי סטוץ. ג'ון ממשיך לשבור שיאים בניסיונו להיות הסוכן החשאי הגרוע בעולם: עכשיו הוא מדבר על אנשי הפראים בגלוי כ"אתם" במקום "אנחנו" ואומר "אתם לא יכולים לנצח". למה האיש הזה עדיין חי, לעזאזל?! הם באמת הולכים להתנהג כאילו הם מופתעים כשהוא יפנה נגדם בשניה שבו ייתקלו בלובשי שחורים כלשהם? אולי כדי להראות שהיא בת-זוג ראויה עבורו, גם ייגריט מפגינה ליקויים שכליים בפרק הזה. במקרה שלה מדובר בזכרון דפוק. היא מתפעלת עד מאוד מהריסות של תחנת רוח קטנה: ‏"הו! האם זו טירה? היא כל כך גבוהה! מה, בוינטרפל יש מגדלים גבוהים פי שלושה? וואו!". ‏ייגריט, יקירתי, זוכרת איך לפני חמש דקות בערך טיפסנו על חומת קרח בגובה פאקינג 250 מטר?

בפרק הקודם סאנסה גילתה שהיא עומדת להתחתן עם טיריון. בפרק הזה היא עדיין עומדת להתחתן ‏עם טיריון. היא מדברת על זה עם מארג'רי, טיריון מדבר על זה עם ברון. התפתחות עלילתית: אפס. ‏בניית דמויות: אפס. אבל חכו, יש עוד! איך נדע שזה פרק ממש גרוע של "משחקי הכס" אם לא נקבל ‏סצינה של טיריון מתרפס בפני שאי הבלתי נסבלת? אוח.‏

בפרק הקודם (ובזה שלפניו), בראן וחבורתו היו בדרך צפונה אל החומה. בפרק הזה, הפתעה, הם עדיין בדרך צפונה אל החומה, ועדיין לא קרה שום דבר. אושה מספרת למה היא לא רוצה לחזור אל מעבר לחומה: יש שם מהלכים לבנים. הם מאוד מסוכנים, ובעלה הפך פעם לאחד מהם. סיפור מזוויע, כמובן. אבל העניין הוא שאיזכור המתים המהלכים עלול לגרום לכמה צופים לומר, היי, מה איתם, באמת? העונה הקודמת הסתיימה בתמונה של מאות, או אלפי, מהלכים לבנים שצועדים לעבר החומה. אבל מאז הסצינה הראשונה של העונה הנוכחית – שבעה פרקים – עוד לא ראינו אף אחד מהם, למרות כל האנשים שמתרוצצים מפה לשם מעבר לחומה. אולי כולם דישדשו בטעות לכיוון הלא נכון?

בפרק הקודם, תיאון היה כלוא ומעונה אי שם. וגם בפרק שלפניו. ובפרק שלפניו. ומאז שחר ההיסטוריה, או כך נדמה. בפרק הזה, מי היה מאמין, הוא עדיין כלוא ומעונה, אבל מוצא את עצמו בתוך סצינה מסרט כחול. שתי בחורות מתירות את תיאון מהצלב, מפשיטות אותו, מתפשטות עליו ולהוטות לקפוץ עליו, וכל זה משום שהן "שמעו כל כך הרבה על הכלי המדהים שלו" (כי הוא מפורסם? היה איזה קטע עם האיבר של תיאון? הם לא התבלבלו עם פוד?). ברור שהמענה המסתורי של תיאון אוהב להתעלל בו גם פסיכולוגית, לתת לו בכל פעם תקווה ואז להשמיד אותה. את זה כבר הבנו מזמן, לא היה שום צורך לחזור על זה, ובטח שלא להשתמש ב"פיתוי" כל כך שקוף. אף אחד, גם אחרי שבועות של עינויים, לא מטומטם מספיק כדי לחשוב שבאמת הגיעו במקרה שתי בחורות דתיות ערומות כדי להגשים את הפנטזיות שלו בעודו בחדר העינויים. ברגע שבו הרגליים של תיאון היו חופשיות, הוא היה צריך לקום ולברוח, ולא משנה כמה בחורות ערומות רודפות אחריו. סצינת הפורנו הזאת לא רק שלא קידמה את העלילה הכי תקועה של העונה הזאת, לא רק שהייתה טפשית, אלא גם שברה שיא של חוסר בושה מצד הסדרה. זאת היתה אולי הסצינה המביכה ביותר בתולדות הסדרה.

אה, כן, ונראה שבסופו של דבר תיאון יהפוך לסריס. ואריז שולח את השתתפותו בצער.

בפרק הקודם, רוב וצבאו עמדו לצאת לדרך לעבר התאומים, טירתו של וולדר פריי, בשביל חתונתו של אדמור טאלי עם אחת מבנות פריי. בפרק הזה, הם החליטו לדחות את המסע למחר, כי יורד גשם. אוקיי, מרטין, עכשיו ברור שאתה צוחק עלינו. אם לא היה לכם חומר לעשרה פרקים לעונה הזאת, אז תשימו שלט קטן "מצטערים, העלילה תמשיך בפרק הבא" או משהו. אה, כן, וטליסה בהריון. לא בדיוק עובדה מפתיעה, אבל בעלת השלכות אפשריות רבות על השליטה בוינטרפל. מזל טוב.

בפרק הקודם, האחווה ללא דגלים התכוונה לצאת מתישהו מערבה אל ריברן כדי למסור את אריה לידי משפחתה. הפרק הזה, מתברר שיש איזה עניין דחוף בדרום ולכן המסע מערבה צריך להידחות ביומיים. רגע לפני שאנחנו מתחילים לתלוש את השערות אחת אחת, מתברר שלפחות דמות אחת לצידנו: גם לאריה נמאס ממריחת הזמן האינסופית הזאת, והיא בורחת כדי לחפש את אמא בעצמה. גו אריה! בעקבות היוזמה שלה היא מקבלת את האירוע היחיד בפרק הזה שאפשר לקרוא לו ברצינות התפתחות עלילתית. למרבה הצער זאת התפתחות לא נעימה במיוחד, כשסנדור קלגאן, "כלב השמירה", תופס אותה. ככה ייעשה למי שמסרב למרוח את העלילה דק דק.

במעלה מלך טייווין מחנך מעט את ג'ופרי, ילד שבהחלט צריך את החינוך הזה. הסצינה הזאת מוכיחה שוב ששאי שגתה לחלוטין כשאמרה לטיריון – "אבא שלך לא שולט בעולם". טייווין הוא השליט האמיתי של שבע הממלכות. צריך לציין במיוחד את הצילום המצוין בסצינה הזאת – טיווין מתחיל אותה נמוך, אבל בהדרגה מתנשא מעל ג'ופרי כשהוא מבהיר לו מי כאן הבוס האמיתי. מגניב, אם כי גם כאן, מבחינה עלילתית לא ברור איזו משמעות היתה לסצינה הזאת, אם בכלל.

במפרץ העבדים, דברים קורים: דאינריז מקבלת נציג מהעיר יונקאי, שמוכן לעשות איתה עסק – הוא ייתן לה כמה זהב וספינות שרק תרצה, ובתמורה היא תעוף לו מהעיניים ותלך לכבוש את ווסטרוז או איזה מקום רחוק אחר, במקום להשמיד את העיר שלו. במשך שתי עונות ומשהו זה כל מה שדאינריז רצתה, וגם אנחנו היינו מאוד שמחים אם היא, צבא הלא-טמאים והדרקונים היו מגיעים לחופי מעלה מלך לעשות בלגנים. אבל דאינריז, למרבה ההפתעה, לא מקבלת את ההצעה. שיחרור עבדים זה ממכר, מתברר: מהרגע שהיא התחילה, היא לא יכולה להפסיק. שחררו את כל העבדים שלכם, תנו להם הרבה כסף, ואז אולי אני אסכים לא להשמיד אתכם, היא אומרת. והדרקונים שלה (שנראים מעולה - צל"ש לאנשי האפקטים של הסדרה) מדגישים היטב את האיום.

אז קודם כל, דאני שולטת ביד רמה, אבל את זה כבר ידענו. היא גם צודקת: עבדות זה רע. הכוונות שלה בלי ספק טובות, אבל שיטת העבודה שלה, פוליטית? כנראה זקוקה לשיפור. אי אפשר פשוט לאיים בנשק גרעיני על סין, נאמר, ולדרוש מיד דמוקרטיה, תשלום הוגן וביטוח רפואי לכל פועל בכל סדנת יזע. זה לא יעבוד. הכלכלה, התרבות והחברה של יונקאי מושתתות כולן על עבדות. אפילו אם היא תצליח לבטל אותה ביום אחד – כאילו לחצה על מתג ה-OFF - היא תקבל רק כאוס.

במפרץ ליד מעלה מלך, מליסנדרה בוחרת לספר לגנדרי על מוצאו. למה לכל הרוחות מליסנדרה, האישה החשובה ביותר בצבאו של סטאניס, בוחרת לעבור דווקא ליד מעלה מלך, מקום שמלא באנשים שמאוד ישמחו להוריד לה את הראש ברגע שיראו אותה? כנראה רק כדי שתוכל לנהל עם גנדרי דיאלוג שהולך בערך ככה:

- אבא שלך גר פה.
- במעלה מלך. כן, אני יודע.
- לא, אני מתכוונת, הוא גר פה, בבניין הגדול הזה שמולנו.
- מה, המאפיה?!
- לא, הארמון! אבא שלך גר בארמון!
- את מנסה להגיד לי ש...
- הו, כן, גנדרי יקירי.
- אבא שלי היה משרת של המלך?!
- חתיכת אידיוט. לא משרת, המלך! רוברט! רוברט באראתיאון! מלך ווסטרוז! ראשוני האדם וכל זה! יא דביל!
- אלוהים אדירים! אז את בעצם אומרת שיש לי קשר משפחתי כלשהו למלך רוברט?

הרומן בין ג'יימי ובריאן ממשיך במלוא עוזו. ניסו להפריד בינהם, אבל כמובן שזה לא הצליח: ברגע האחרון ג'יימי רץ אחרי המטוס בשמלת הכלה כשהוא צועק "בריאן! בריאן!" או משהו. למעשה, הוא חזר להארנהול כדי להציל את בריאן מידי דב חביב, מטופח וידידותי למראה, שלא מבין למה כולם בורחים ממנו. אם הם רק היו מתנשקים כבר, אפשר היה לסלוח לפרק המעפן הזה על הכל. אבל לא. נתנחם בזה: יהיה יותר טוב בהמשך. באמת.

נעדרים: סטאניס ובני ביתו, סאם ובת זוגו, ואריז, אולנה, אצבעון, כלומר כמעט כל מי שעושה את הסדרה הזאת למעניינת.

דמויות מתות: אף אחד. אפילו לא הדב.

עירום לא רלוונטי: הישבן של טליסה קיבל הרבה זמן מסך לעצמו, וגם התחת של רוב זכה לחשיפה, אבל את כל השיאים בתחום העירום הלא רלוונטי שברו שתי שחקניות הפורנו של תיאון.

הסצינה: דאינריז פרי-סער, שוברת השרשראות ואם הדרקונים. אם כבר לאיים, אז בסטייל, ועם שלושה דרקונים רעבים.

בלוג "משחקי הכס" - כל הכתבות