במהלך כל אירועי והוצאות חודש מאי, נפל דבר והפעם הדבר מצער. המפיק-תקליטן-זמר האמריקאי רומנטוני, הלך לעולמו, ככל הנראה מסיבוכי מחלת כבד. רומנטוני לא היה תקליטן פורץ דרך, ומוזיקלית הוא לא "המציא" שום דבר. הוא התפרסם בעיקר כזמר האורח בכמה להיטים של דאפט פאנק, כשבראשם נמנה כמובן גם "One More Time". הוא ניהל קריירת סולו עצמאית שרחוקה מלהיות יציבה, ולא במקרה. למי שזכה להכיר ולו חלק זעיר מהמוזיקה שהפיק וכתב, זה מובן מאליו. מדובר באחד הקולות האישיים והייחודים ביותר שידעה סצינת ההאוס האמריקאית לדורותיה. בצער רב וכמחוות הוקרה, אנו מקדישים את הקאסט הנוכחי לזכרו. כל זאת עם נתח זעיר מהמורשת המוזיקלית האדירה שהותיר אחריו.
אנתוני וויין מור נולד וגדל באינטאון, מעין קרית אונו של ניו-ג'רזי. כמו כל תקליטן אמריקאי אחר בהיסטוריה, גם במקרה הנדוש שלפנינו מדובר בבן למשפחה של מוזיקאים. האב זמר גוספל והאם פסנתרנית ג'אז. אבל בניגוד לפרק הביוגרפי המתבקש הבא, זה שמספר על דוד חייכן המעניק ליורש העצר זוג פטיפונים וחופן תקליטי דיסקו, הסיפור פה מעט שונה. כמו רבים מבני דורו וקהילתו, הייתה זו תכנית הרדיו המיתולוגית של טוני האמפריז שחשפה את רומנטוני לצליל המועדונים החדש. הוא האמנם נחשף לשגעת ההאוס ונשבה בקסמה. אך רחוק מלבקר במועדונים או מלתרגל ביט מיקס בחדרו. רומנטוני, נער רגיש ומבויש, כתב לראשונה כמה משיריו האהובים דווקא על גיטרה ופסנתר. אלה שירים שיהפכו להמנונים בסצינת האנדרגראונד של ניו-יורק וניו-ג'רזי. בצעד אמיץ אם כי מקובל לתקופה, הוא מחליט להוציא לאור את המוזיקה שכתב בעזרת חברת תקליטים עצמאית. Black Male קראו לה.
ב-1992 יוצא לאור תקליט הבכורה של רומנטוני והוא תצוגת תכלית אותנטית למשנתו המוזיקלית המיוחדת כל כך. מדובר במיני אלבום המאגד שירים. כאלה המבוצעים במבנה קלאסי של בית-פזמון. קולו המיוחד, לעיתים מלאכי ולעיתים שטני, דומה באופן מחשיד לפרינס. כשיוצא לאור "Falling From Grace" שנה מאוחר יותר, גם המבקרים רומזים לכך שייתכן ורומנטוני הוא למעשה דמות שמאחוריה מסתתר פרינס האמיתי בעצמו.
"Falling From Grace" היה רחוק מלהיט קליט וטיפוסי. מדובר באחד מקטעי ההאוס החריגים ביותר במבנה המוזיקלי שלהם. בגרסתו המקורית מדובר בטראק נטול מקצב מקדים, כזה שאי אפשר למקסס פנימה בסט. בכדי לתקלט אותו כראוי, נגזר עליך להשמיע אותו מתחילתו עד סופו המר. 5 שניות של דממת אלחוט מקדימות את הד קולו המרוחק של רומנטוני. הוא צועק את המשפט: "I Can't Afford This Shit" ולאחר מכן מוסיף "God", בלחש.
דקה ועשרים שניות של מהלך כינורות דרמטי פותחות את אחד מתקליטי ההאוס המצמררים בעולם. המקצב הרזה מאפשר מקום לבייס ליין עגול, שמן וסמיך. על כל אלו מזמר רומנטוני טקסט אסוציטיבי משונה, כזה שנשמע יותר מכל כמו וידוי לכומר. בנוסף לכל אלו מצטרפת לה, בשיאו של הטראק, גם גיטרה חשמלית, שהיא אולי הפרי האסור מכולם ביצירות האוס. לשיר במבנה ולחן משונה כל כך, באורך של 9 דקות (!), מעולם לא היה סיכוי אמיתי להצלחה מסחרית. אבל התקליט הזה זוכה לאהדה אדירה בתכנית הרדיו של אותו טוני האמפריז. בתחילת שנות ה-90 מדובר היה בשדרן שקבע את גורלם של מוזיקאים עצמאיים כמו גיבורנו.
עוד באותה שנה מכרעת לקריירה של רומנטוני (1993) יוצא לאור המנון אלמותי נוסף שלו, "הנודד". למרות שאין הוא בהכרח התקליט הנמכר ביותר שכתב, רבים רואים בו את השיר המושלם ביותר שהוציא לאור. מדובר בשטיח סינתיסייזר עגמומי, המנגן מהלך אקורדים סמי-מלנכולי שובה לב. תפקיד הבס העדין המלווה אותו מנגן טריולות. מדובר במהלך ריתמי חריג להאוס, אם כי נפוץ עד מאוד בטראנס. זו בטח לא הסיבה היחידה לכך, אבל זו עוד דרך להסביר מדוע "Wanderer", כשיצא לאור, זכה לתמיכה מאסיבית גם מפול אוקנפולד וטייסטו. מדובר ללא ספק באחד מקטעי הדאנס היפים בעולם, וללא ספק גם אחד הקשים ביותר לאיפיון ז'אנרי.
רגע לפני הטור הראשון בחייו כתקליטן, כמו גם אלבום בכורה בהפצה בינלאומית, ב-1994 יוצא לאור הסינגל הנמכר ביותר של רומנטוני עד כה. בגרסתו המקורית מדובר ב-6 דקות החושפות בהדרגה שיר ניו-וויב אווירתי, אם כי במבנה קונבנציונלי. החל מהדקה השישית ועד ה-11, השיר משנה את עורו באורח פלא לכדי שגעת האוס מרוממת. מתוך כל מילות השיר המקורי, חוזר על עצמו, הלוך ושוב, רק משפט אחד. קרוב למאה גרסאות ומחוות שונות הופקו סביב אותו משפט אלמותי במהלך השנים. עובדה אשר מקנה לו מעמד קלאסיקת-על בקלות. האגדה מספרת שבמועדון ה'זנזיבר' המיתולוגי של ניו-ג'רזי, האמפריז היה משאיר את התקליט לנגן את שתי הגרסאות בזו אחר זו, מעניק לרומנטוני זמן השמעה שיאני של כמעט 20 דקות מאותה הרצועה. בשיאו של המיקס בקאסט, אפשר לשמוע את שתי גרסאות הסינגל המקורי כפי שהן מתנגנות בזו אחר זו, כמו אז. מאחר והן משלימות אחת את השנייה מוזיקלית, ובזכות מרווח קצר מדי של שקט בין הרצועות התקליט, זה מרגיש כמו טראק אחד ארוך ומושלם.
תעשיית המוזיקה, ואולי ניהול מבולבל שלו עצמו, לא הצליחו להעניק לרומנטוני את החסד הראוי לו. גם בלי לזמר ללהיטי-על של דאפט פאנק, הוא היה אחד הקולות הייחודים והמעניינים ביותר שידעה המוזיקה האלקטרונית. הוא הצליח, ברמת החשיפה והיכולת, להעניק גם למוזיקת ריקודים היתולית, טקסטים בעלי עומק ומשמעות נסתרת. הוא נשא דרשות דתיות וערבב אותן עם נאומים של מלקום X. הוא שילב דגימות תפילת מואזין עם עצות לשיפור עצמי. הוא ברא לעצמו כינויים כמו "ג'אז ג'יגולו", "נשמה נצלנית", "סכיזו" ו"סוס טרויאני". גם ההודעה על מותו, אשר התפרסמה בעקבות סטטוס פייסבוק שכתבה אחותו הגדולה, משמרת את האווירה המסתורית סביב דמותו. עד לאותו רגע, איש לא ידע שהוא חולה או חמור מכך, מה בשם שמים הוא עשה בטקסס. יהי זכרו ברוך.
הפלייליסט המלא
Romanthony - Falling From Grace (Album Intro)
Romanthony - Falling From Grace (Original Mix)
Romanthony Pres: Nyree - Good Tymz
Daft Punk - Too Long (Feat. Romanthony)
Romanthony - Wanderer
Romanthony - In The Mix (Tony Humphries Mastermix)
Romanthony - Let Me Show You Love (Original Mix)
Romanthony - Let Me Show You Love (Love Dub)
Romanthony - Bring U Up (12inch Version)
Romanthony - Testify