מיד עם צאת אלבומה הקודם, "20", היה ברור ששרית חדד קבעה לעצמה רף שיא שיהיה קשה מאוד לעבור. היא הציגה אלבום מופת, הטוב ביותר בקריירה עמוסת אלבומים ולהיטים, כזה שכדי להמשיך ממנו הלאה היא תצטרך להתעלות על עצמה. ובאמת, חלפו להן יותר משנתיים לפני שחדד החליטה שהיא בשלה לאלבום נוסף. רק עכשיו היא משחררת את אלבומה ה-21.
במונחים של תעשיית הסלסולים בכלל ותעשיית חדד בפרט, מדובר בזמן נצח. חדד הרגילה אותנו לאלבום אחד לפחות בשנה. כנראה ש"20" באמת הוציא ממנה את המיץ, או שהיא פשוט התפנתה לעיסוקים אחרים, כמו השתתפות כמנטורית ב"דה וויס". מותר לה הרי הרווח הנקי של אלבום גדול, עבור אמן, הוא שקט תעשייתי. בזמן שחלף אספה חדד עשרות שירים, לא פחות, ששלושים מהם הגיעו להפקה סופית ואילצו אותה לחתוך בבשר החי ולבחור אילו קטעים ייכנסו למוצר הסופי. בסופו של דבר הוחלט להוציא את האלבום בשני חלקים: "ימים של שמחה חלק א'" יוצא כעת, והחלק השני אמור לראות אור בחגים.
נראה שהבחירה בשירים שייכנסו לחלק הראשון היא ביחס ישיר למזג האוויר. הקיץ הגיע ואפשר להרגיש אותו ב"ימים של שמחה חלק א'". למרות שהוא נפתח בשקט עם "אבי שבשמיים" וממשיך עם "געגועים" שהוא המשך ישיר ל"מאחלת לך", האלבום הולך יותר לכיוון החפלתי והקליל. נקודת הזינוק מגיעה ברצועה השלישית, "הקשיבו חבריי". המחווה הנהדרת לשירו הקלאסי של פאריד אל אטרש, "יא עוואזיל פלפילו", עשויה נהדר. כל הניסיונות שנעשו בעבר לבצע בעברית שירים של אל אטרש היו כבדים ומסורבלים; שרית מצליחה לעשות את השיר הזה קל וכיפי מבלי ליפול למלכודת הדאחקה (השיר הרי זכה גם לפארודיה של "הגשש החיוור").
"אתה מכיר אותי" מעיף את האוזן ומהנה גם הוא מבלי להעמיס בפיצוצי חפלה שבלוניים. ב"אהבה אין סופית" נכנסת חדד לנעליים הגדולות של שירין עבדל וואהב, ובהצלחה מרשימה. הנועם של הלהיט המקורי נשמר לא מעט בזכות העיבוד המדויק של אורחן טורק ואלי אורלו, שנכון היה לבחור דווקא בו להפקת השיר. שיר הנושא, בדרכו, הוא מראה של האלבום כולו: קטע מחויך שמשקף את האווירה והתמונה הכללית. שרית חדד נהנית באלבום הזה. היא שרה בכיף, אפשר לשמוע אותה מחייכת. שירים כמו "יא חביבי" ו"בדד" יעשו שמות ברחבת הענטוזים, ועדיין יש בהם ערך מוסף אמנותי.
הבעיה הכמעט-יחידה של "20" היתה שאת השיר הטוב ביותר מתוכו, "מאחלת לך", היה ועדיין קשה לבצע. למעשה, "מאחלת לך" הוא מבחן מצוין לזמרות מתחילות ובעלות פוטנציאל שמעיד על היכולת שלהן כמבצעות. לזמרת פופ כמו חדד חשוב להחזיק בלהיטים המנוניים. כאלה שאפשר לשיר ביחד איתה. "כשהלב בוכה" ו"הייתי בגן עדן", למשל, הם שירים כאלה. "מאחלת לך", הוא שיר אדיר שגם לקהל קשה לשיר; ב"ימים של שמחה" הופקו הלקחים. השירים מאפשרים לחדד לבוא לידי ביטוי כזמרת, ועדיין הקהל יכול להצטרף אליה. כבר עכשיו אפשר לדמיין קהל של אלפים שר איתה את "ובאת אלי" המעולה. אם להשוות, בכל זאת, את התוצר הנוכחי לאלבום הקודם שלה, עושה רושם ששרית מצליחה במשימה: היא עדיין שומרת על השיא שלה.
צפו בהופעה של שרית חדד בקיסריה בוואלה! VOD
מה חשבתם על האלבום? דברו על זה בפייסבוק