הלם. בשעות אלה צוות מיוחד עדיין חג סביב דנה עם מייבשי שיער פועלים, עמל להפשיר אותה מהמצב הקטטוני אליו נכנסה ברגע שארז הכריז: "והמודחת היא... לא דורין!". היא עדיין מתקשה לעפעף. מהווילה הצליחה לצאת רק כי רוח הקודש שמה כפכפים וירדה ממרומים כדי לעזור לדחוף אותה מאחורה, זגוגת עיניים, עד לכיסא החקירות של ארז ואסי. "ובכן מה דעתך על הקטע שראינו כעת!", צוהלים השניים, ונענים במבט חלול. "ובכן היה לך קשר מאוד מיוחד עם ענת!" הם קוראים שוב, ביתר השתדלות, ומולם ממשיך לשרור מוות מוחלט. "ובכן לפחות תגידי משהו על משימת הרודן!" הם צווחים, קרובים לדמעות, אך דנה עדיין בעולמה הפנימי, שם היא קופצת על עם ישראל עם מסור חשמלי ומתיזה להם את השכל תוך שהיא מתעניינת למה הם לא חושבים שהיא כיפית. היא כבר הייתה בטוחה שבחוץ הצופים קוראים על שמה קוקטייל וכשמישהו עושה יותר מדי שמייח במסיבה אומרים לו "שיואו אתה כזה דנה", שהחילונים אומרים לעצמם "כעת אני מבין שלהיות דתי זה דווקא מגניב" והדתיים חושבים "הנה המודל החדש שלנו". והנה הופ, יניב עקף אותה בהצבעות. יניב, שמרבית המצביעים שלו מלקקים עכשיו מיץ טונה מהגלגלים של הפח בחנייה שלכם. איזה דיכאון. "עם ישראל יצא טמבל", נחלצת סוף סוף דנה מההלם ונובחת, "שיתביישו להם!" ואנחנו מרכינים ראש, ומתביישים. מתביישים באמת. פאקינג דורין, כאילו.
"האח הגדול": כל החדשות והפרשנויות
מי מכיר את האיש שבקיר
אבל לא רק דנה ספגה השפלה. גילי מיילי חטף תרגיל כזה מסריח, שאפילו יניב נעלב בשבילו והולך להתייפח בצד שזה לא יפה מה שעשו לו. ובצדק. אם לא התפתלתם קצת בחוסר-נחת על מושבכם כשגילי הציל כמה מהכרזות שלו מהשמדה ובהה בהן בעצב, משהו עקום בלב שלכם. תיאטרון ההשפלה הזה גירד גם במצפון של מתנגדי מיילי: לוקחים איש עם שיגעון גדלות בפוטנציה, משכנעים אותו במשך שבוע לעוף על עצמו כמה שיותר לטובת המשימה, ובסוף קופצים עליו עם רשת-חבלים וצועקים "חה חה, המשימה היא בעצם שאתה אפס".
שלב ההפיכה של המשימה לא היה מרשים ביותר: רגע השיא של הפצצה הסתכם כמה זיקוקי-עוגה סולידיים סביב הפסל, ורשת-החבלים הקטלנית נפלה רק על חצי לאון כשגילי עצמו רץ למטבח וכולם צועקים לו "אבל גילי זה המשימה, זה המשימה". בעוד גילי ההמום עף מאיגרא רמא לכלובא מעפנא, הדיירים פושטים בששון על הארמון שלו לזלול שוקולדים, כמו שהיה בזמנו עם סדאם חוסיין. גילי, לאון ואבי רובצים מבולבלים בכלוב, מנסים להבין איך הם יצאו בסוף הדבילים של המשימה. לבסוף לאון קם, מותח את שריריו, מטפס על קירות הכלוב ונמלט מכלאו ברוב פאר. גילי ואבי נותרים מאחור, מביטים זה בזה, מושכים בכתפיים. פותחים את דלת הכלוב ויוצאים. וכך תמה התקופה הטובה בחייו של גילי, שהתחילה בקול תרועת חצוצרות והסתיימה בצליל שיעול לח של חילזון. לאן יילך, אנא יפנה? "אולי כל זה ילמד אותו להיות אדם טוב יותר", ניסתה שלי לנחם את יניב שבור-הלב, אבל ניסיון החיים לימד אותנו, שאם מעיפים למישהו סטירה, הוא בדרך כלל לא יאמר "הו תודה שלימדתם אותי לקח חשוב על מידות האופי שלי, התרצו מעט תה". גם האח הגדול יודע את זה, ומכין את הבית לקראת פיצוץ. והפעם, אלה לא יהיו סתם זיקוקי-עוגה מעפנים.
ושהמעצבנת ביותר תנצח
ובינתיים, פאולינה ממשיכה להתחרפן מטהוניה. היא הגיעה לתכנית בתקווה להיות הכוסית היחידה בבית ולהשתכשך יומם וליל בשלוליות הריר של הגברים, והנה נתקעה לה טהוניה הזאת, עם הבגד ים הזוהר שאפשר לראות גם מהחלל, וגונבת לה את כל ההצגה. כלומר ברור שזאת לא הסיבה! הסיבה היא אחרת לגמרי! סיבה אידיאליסטית אפילו! אבל ליתר ביטחון אחרי שטהוניה מקבלת יותר מדי תשומת לב עם המרד שלה בגילי, פאולינה רצה למצלמה ומורידה חולצה. גם כן בתור מרד בגילי. רק עם ציצי. "נמאס לי שמי שעושה יותר רעש וצלצולים מקבלת יותר יחס", היא בוכה לענת ברעש ובצלצולים, ורצה להימרח על דור. אלוהים עדה, היא תשיג את הזמן-מסך המתוק הזה גם אם תצטרך לחבר את הציצי שלה לכרזת-מטוס מתנפנפת!
גם שאר הבית לא מת על טהוניה, שמחבלת במשימות שלהם, אבל במחנה פאולינה, לאון, גילי ו"היי גם אני יכול להשתתף?" דור, כבר מקבצים אסטרטגיה נגדה. פאולינה מציעה "לעשות לה את המוות עד שהיא תרצה לעזוב", וגילי ממחיש את תכניתו בעזרת דימויים מעולם ה"מי לעזאזל לימד אותך שחמט": "צריך להפיל ת'רץ, להפיל ת'סוס, ואחרי זה שח, מט". לאון פוסק שצריך ללכת נגדה בישיבת התקציב, ו"שיקומו כל האתיופים נגדי". ורק אבי יושב במועצת המלחמה הזאת ותוהה וואט דה פאק. "מה יש לכם?" הוא משתומם, כשכל השאר רוכנים בשקדנות על הדמיית שדה-הקרב ההולוגרמית שלהם ומשרטטים את מהלך הלחימה המתוחכם, "על מה אתם מדברים? אני כנראה לא מבין כלום אני". הו, אתה לא היחיד. אבל חכה, עוד שנייה עובר המטוס עם הציצי של פאולינה, ואולי תבין טוב יותר.
ציטוטים
"חולה על הקדוש ברוך הוא! חולה על הריח שלו!" (דנה חרמנית)
"אני גדול. את לא רואה? שמו אותי שליט" (גילי מאושר)
"אני באתי ליהנות פה!" (פאולינה מתייפחת)
"חוסך שבטו שונא בנו. והנתינים שלי הם כמו ילדיי" (גילי אב השנה)
"אני שומר את הז'קט" (גילי, מוכה ומובס אחרי שהדיחו אותו מתפקיד השליט)
"נכון מתאים לה להיות מנקה? שתנקה ותסתום" (פאולינה מנסה כוחה בחברת כוח אדם)
"אני מאוד כועס על טאטע עכשיו" (אסי עזר נסער מההדחה של דנה. רק אל תלך לישון כועס)
"בשבוע הבא יום הולדת תשעים של נשיא המדינה שמעון פרס..."
"מרגשששששש!" (דנה הממורמרת בהתקף סרקאזם חמוד אחרון. ביוש)