אם יש דבר שישראלים אוהבים במיוחד, הרי שזה להיות נגד. או בעד. העיקר שזה קצר, חד משמעי, וברור. העיקר שאפשר להתפרץ איתו לשיחה, לצעוק כמה מילים ולסכם בזה את העמדה שלך. העיקר שזה נראה טוב על שלט הפגנה. נוח להיות נגד או בעד, נוח כשהדברים הם חד משמעיים זה נותן אשליה של בהירות ושליטה. ואדם הרי צועק את שחסר לו חסרה לו בהירות, צועק בהירות, חסרה לו שליטה, צועק שליטה.
וכרגע אנחנו במצב בו המתמודד שממש עוד רגע נחשף אליו הרבה יותר מדי איתי וולך, (שכותבת שורות אלו אינה קשורה אליו משפחתית יותר משהיא קשורה למשוררת יונה), עומד להיכנס כדייר מן המניין אל בית "האח הגדול" ולבלות מולנו שעות ארוכות. ואותו איתי וולך, כפי שנתגלה אתמול, ניצל את שירות החובה שלו בצה"ל כדי להצטלם עם שני עצירים פלסטינים כפותים ומכוסי עיניים. עד לאותו הרגע אפשר היה להתרשם שוולך הוא צעיר אינטליגנטי ונעים הליכות למדי, אבל מה זה בעצם משנה? העובדה היא שהוא ניצל את הכוח הרגעי שלו כדי להפוך שני בני אדם - עליהם לא ידוע לנו דבר מלבד היותם בני העם הפחות בר מזל בחלק הזה של המזרח התיכון ליצורים נטולי אנושיות שמשמשים כמשהו שהוא בין שלל לאביזר נוי.
ועכשיו מה? הרי בהסתמך על תקדים עדן אברג'יל והתקופה היפה בחייה בה נהגה לבדר עצמה בצילומים עם אסירים פלסטינים, אף אחד לא באמת ירים את הכפפה ויעשה מעשה. כל שקיבלנו בזמנו הוא נו-נו-נו רפה מדובר צה"ל ואת ההצהרה "צה"ל נוקט יד קשה נגד כל חייל המתנהג באופן בלתי הולם לחשודים ועצורים. [...] צה"ל ומפקדיו בכל הדרגים עושים כל מאמץ על מנת שאירועים חריגים מעין אלו לא יישנו". מעבר לזה, אחרי בדיקת הפרקליטות הוחלט שלא להעמיד את אברג'יל לדין והיא המשיכה בנחת לתקופה יפה אחרת בחייה.
מעצבן? מאוד. ואין באמת למי להתלונן לא למשטרה, לא למצ"ח. נסו אולי לשלוח יונת דואר לבית המשפט בהאג, ושיהיה בהצלחה עם זה. אבל, וזהו אבל גדול, עצם הזעזוע מהמעשה עצמו, עדיין לא מטיל את האחריות "לעשות משהו" על הפקת "האח הגדול". האח הגדול אינו באמת האח הגדול שלכם או של ה"דיירים" שהם בעצם מתמודדים בשעשועון. לאח הגדול אין סמכות מוסרית או חוקית, והוא כפוף רק לחוקי הפורמט הבינלאומי ולמה שמתחשק לו באותו הרגע. בואו ולא נהיה ילדותיים ואידיוטיים הצדק לא ייעשה, וגם לא אמור להיעשות, על ידי יורם זק. בניגוד לאופן הדידקטי והמשונה שבו התנהלו השבועות האחרונים האח הגדול אינו המורה המחנכת שלכם בשיעור חברה. והאח הגדול הוא בטח לא כביש עוקף רשות מחוקקת, מבצעת או שופטת.
נזכרתם שאתם בעצם מזועזעים מהנעשה במדינה לה אתם משלמים מיסים? פנו לחברי הכנסת, השפיעו בעצומות, שביתות ומחאות. אל תדרשו מהטלוויזיה שלכם לעשות סדר במקום שכל כולו מושתת על בלאגן מוסרי וחוקי אחד גדול. בניגוד לנוחות הרגילה שלפיה מספיק להיות "בעד" או "נגד", הפעם צריך לזכור לבוא בטענות למי שאמורים לבוא בטענות ולא אל הקונגלומרט הסמכותי הפיקטיבי של "האח הגדול". הפקת האח הגדול לא אחראית למעשים (הלא שפיטים בעיני החוק, למרבה הצער) של איתי וולך טרם התוכנית, יותר משבוס בחברת הייטק אחראי למעשי העובדים שלו בתקופת הצבא שלהם. הדרישה המוסרית-עאלק לאחריות המוסרית-עאלק מקופרמן הפקות היא לא יותר מחוסר הבנת המנגנונים הכלכליים, ומהשטחת המציאות לפי הרצון המשתנה.
ומה אתם חושבים על הפרשה? ספרו לנו בפייסבוק