טור מזרחית: שובו של הפופ הים תיכוני

בזמן שתעשייה שלמה מחפשת אחר הסגנון הבא בז'אנר, כדאי לשים לב לכך שהצליל הקליל והמלוטש המכונה "פופ ים תיכוני", עושה סימני קאמבק. אותו צליל נוצץ ומלא בגלאם שאפיין את השנים שקדמו לגל הרטרו הנוכחי, נשמע בתקופה האחרונה יותר ויותר. השירים שהוציא, קובי פרץ מ"סה לה וי" ועד "קיץ בא", מנסים לשחזר את אותה אווירה שהיתה לו בשנותיו הגדולות. כך גם ליאור נרקיס שהוציא את "מול כל העולם" עם משה פרץ. ואם כבר משה פרץ, אז השותף הבולט שלו לאותו סגנון, הלא הוא דודו אהרון, גם זורם עם התנועה המסתמנת הזו ויצא עם "האוטו שלי, היופי שלך" ולאחריו "לילה מסובך" עם ג'ולייטה.

לא ברור עד כמה המהלך הזה יצליח, אבל כבר עכשיו ניתן להרגיש את ההשפעה שלו. הזמר רגב הוד הוציא את "י'א חביבתי" ומאור אדרי שחרר את "קרחנה", ושניהם בהחלט מוכיחים בכך שהם מודעים להכתבה החדשה המגיעה מכיוון האנשים שבעבר קבעו את הצליל העכשווי – ומגיבים אליה. רגב הוד תמיד היה זמר קשוב וערני למגמות חדשות. גם אם הוא לא מוביל מהלך או קובע טרנד, יש לו בהחלט את היכולת להבחין בתנועות מסתמנות, ודרכו אפשר להרגיש את רחש הגלים. אם הוא משנה כיוון, זה כנראה אומר משהו.

את התנועה הזאת ניתן להרגיש גם אצל זמרים צעירים בתחילת דרכם – בין היתר חיים דדון, שישחרר בקרוב את "אני מציע" בהפקתו המוזיקלית של שי ראובני. השיר, שייצא ממש בימים הקרובים, נשמע כמו המשך ישיר לאותם להיטי פופ אלקטרוני שאפיינו את קובי פרץ בימים בהם הופיע בהיכל נוקיה. כך גם כפיר אדרי עם "יותר מדי חם". אחיו, המעבד אלי אדרי, עטף את השיר בצלילים האופייניים ללהיטים הגדולים שהיו לדודו אהרון ומשה פרץ. בקיצור, זה כבר הרבה יותר מאיזה ניסיון נקודתי. אותו "פופ ים תיכוני", שספג לא מעט ביקורות על כך שהוא לא ממש קשור לצליל האסלי שמתוכו צמח הז'אנר, מאיים לחזור.

בדומה לצליל הדיכאוני, שזכה גם הוא לעדנה מחודשת (חותמת סופית לכך התקבלה באלבומו האחרון של אייל גולן, עם "כל החלומות"), גם במקרה הזה, התהליך יזכה לתנופה משמעותית בעזרת להיט גדול ומשמעותי. בינתיים, השירים שמנסים לשחזר את הסגנון לא הפכו להצלחות ברמה שתיצור סחף כולל; כך שבעצם מדובר בעוד בדיקה של השטח. דודו אהרון, שהיה אחד ממבשרי גל הרטרו כשהוציא את "אין כמו אהבה" היה גם אחד הראשונים שצפה את תחיית שירי הנשמה והדיכאון עם "אבא". כשהוא מוציא שירים בסגנון מסוים, כדאי מאוד לקחת בחשבון את ההשלכות. אל תגידו שלא אמרנו לכם.

צפו בהופעה של דודו אהרון בוואלה! VOD

יואב יצחק – שמע בקולי

ובעוד כולם מחפשים אחר הסגנון הבא, ליואב יצחק אין צורך בכאב הראש הזה. הוא תמיד בסגנון משלו, ואף אחד לא מאיים על מקומו. האמת היא שקשה לאיים עליו, כיוון שיצחק עושה את עבודתו מצוין: השיר החדש "שמע בקולי" תפור בול למידות גרונו של יצחק. הוא נשמע אמין, חם ומפעים, המשך ישיר לבלדה הנהדרת שהוציא לפני כן "אל נא תלכי". פשוט נפלא.

תמר יהלומי – מבחן הזמן

נדמה שהיינו כבר בסרט של תמר יהלומי: זמרת שמכוונת מאוד גבוה, עם שירים גדולים מהחיים, מלאים בדרמה וחום. ההתכתבות עם יוון ברורה לגמרי. העבודה מאוד טובה, מושקעת ואיכותית. הבעיה היא שלא בטוח שיש לזה מקום בארץ. בעבר היו לא מעט ניסיונות לייצר זמרת מהסוג הזה, עם יהודית תמיר, סימה עמר ואחרות. עד כה זה לא ממש עבד. אולי הפעם.

גיל נגר – ככה זה בחיים

לא ממש קשה לשמוע את ישי לוי משתקף בקולו של גיל נגר. הזמר שנחשף כהבטחה ב"כוכב נולד" יוצא כעת עם שיר קצבי ועשוי היטב ברמת העיבוד וההפקה המוזיקלית. לא ממש ברור לאיזה כיוון נגר פונה, אבל "ככה זה בחיים" מאפשר לו להמשיך ולרקוד, בינתיים, על כל החתונות.

אביעד סהר – בואי שנית

חידוש מעולה לשיר הנפלא של אלי לוזון. השיר "בואי שנית" נבלע ממש בתוך האלבום האדיר "איזו מדינה" שהיה עמוס בלהיטים – לכן הביצוע המחודש של אביעד סהר מוצדק ונכון. מה גם שסהר מגיע בגישה שונה לחומר: בעוד לוזון הגיש את הטקסט כתפילה, אביעד סהר דורש ומתחנן לאהובתו שתחזור. העיבוד המצוין של כפיר סימן טוב לוקח את השיר למחוזות הדרמה הסוחפת ויוצר יופי של תמונה כוללת.

מה דעתכם - הפופ חוזר למזרחית? דברו על זה בפייסבוק