עלילה מתוסרטת במרכזה של מערכת חדשות בטלוויזיה היא לא קונספט חדשני; החל מהאמירה החברתית של סידני לומט בסרטו זוכה האוסקר מ-1976 "רשת שידור", דרך הסיטקום פורץ הדרך "מרפי בראון" ואפילו גרסת הטלנובלה שלנו "חשופים" מתברר כי הדרמה שמאחורי הדרמה לא חדלה לרתק צופים. הכפילות של אחורי הקלעים היא המוטיב המרכזי בסט הצילומים של סדרת הדרמה "חדר החדשות" של HBO, בו ביקרנו לפני שבועות אחדים, שכן על כל צלם ועוזר במאי יש צלם ועוזר במאי אמיתיים, נוסף לבקשה החוזרת ונשנית של "שקט, מצלמים את ה'שקט, מצלמים'".
יוצר הסדרה המוערך ארון סורקין כבר התנסה בלגולל עלילות אחורי קלעים טלוויזיוניות עם "Sports Night" הקומית מסוף שנות ה-90 ו"סטודיו 60", בהשראת "סאטרדיי נייט לייב"- תכניות שלא שרדו זמן רב. אולם בניסיון השלישי עם "חדר החדשות", שעולה השבוע בעונה שנייה בארה"ב ובהפרש של שלושה ימים אצלנו, נראה כי הוא סוף סוף שב לימי ההצלחה של הדרמה "הבית הלבן", זוכת האמי לדרמה הטובה ביותר ארבע שנים ברציפות. המועמדויות לאמי, שיוכרזו ביום חמישי, הן היעד הבא של סורקין לכבוש עם הבייבי החדש.
"ארון קופץ לסט פה ושם", מבטיחים נציגי רשת הכבלים HBO בתחילת הביקור בסט של "חדר החדשות", בו ניתנת הזדמנות לראות מקרוב איך הקסם הטלוויזיני מתרחש בסביבתו הטבעית. סט הצילומים של אולפני רשת החדשות ACN הפיקטיבית, ממוקמים בשדרת סאנסט שבלב הוליווד, מרחק שלושה בלוקים בלבד מבניין CNN. אולם עוד לפני סורקין, מופיע על הסט הכוכב הראשי, ג'ף דניאלס, המגלם את מגיש תכנית הדגל של ACN, וויל מק'אבוי. דניאלס מצלם קרוב ל-20 טייקים של סצנה קצרה בה הוא מסיים את מהדורת החדשות הפיקטיבית של "News Night", כאילו קורא מטלפרומפטר אבל בפועל עם טקסט ששינן בראשו.
דניאלס לא ישבור דמות לכל אורך הראיון איתו, הוא מסיים לבקשת הבמאי את כמות הטייקים הנדרשת, ולאחר מכן פורש לנוח במשרדו של מק'אבוי, שמשמש גם אותו מטעמי נוחות אישית. באותו זמן, עוזרי הבמאי מסדרים את צילומי הרקע של מערכת הערוץ עם ניצבים קבועים שמגלמים תחקירנים, מפיקים ועוזרים, כולם נטולי טקסט או אינטרקאציה ממשית עם השחקנים האמיתיים, והם אותם פרצופים מפרק לפרק. גם בחדר הקונטרול נשמרת אותנטיות עם עשרות מסכים המקרינים קטעי וידאו חדשותיים מרחבי העולם, לוגואים של ACN ואווירת אולפן שמתערבבת בזו האמיתית של צוות ההפקה של "חדר החדשות".
ממושבו בכסא המשרדי הגדול של מק'אבוי, דניאלס מדבר על עלילת העונה החדשה. לצד התייחסות אקטואלית של התסריט לאירועים מהמציאות - כפי שהיה בעונה הקודמת ושוב סביב החודשים שקדמו לבחירות 2012 בארה"ב - הצוות ב-ACN עומד תחת אש נוכח חשיפה שערורייתית שהוא יוזם ושמסבכת את הערוץ.
"מדובר בקו העלילה שילווה את העונה כולה והצופים יראו מהר מאוד כיצד בכירי הערוץ, מקנזי וצ'ארלי, נתקלים בצרות במהלך סיקור הפרשייה", מספר דניאלס אודות ההשלכות הצפויות לדמויות אותן מגלמים אמילי מורטימר וסאם ווטרסטון, "היתה שורה בטקסט שתפסה אותי, ולמען האמת אני לא בטוח שהיא עדיין מופיעה בתסריט הסופי, אבל היא אמרה משהו בסגנון של 'זו תקרית שתגרום למגיש החדשות דן ראת'ר להיראות כאילו הוא טעה בהגיית שמות מפתח'. צפויה פאשלה לא פשוטה ובעיניי הערך המוסף הוא בעלילה שנפרשת בצורה מבריקה".
"יש המשכיות של עלילת העונה הראשונה", אומר דניאלס שזה לו הניסיון המשמעותי הראשון עם סדרת טלוויזיה, "מהרגע בו וויל כינה את מפלגת התה של הרפובליקנים השמרנים בארה"ב בתואר 'טאליבן אמריקאי', יש מספר רגעים בעונה החדשה שקיבלתי לידיי טקסט בעל נפח, אבל עדיין לא משהו עוצמתי ויוצא מגדר הרגיל כמו הנאום בדקות הראשונות של הפרק הראשון הסדרה. זה משהו שאני מוקיר ושקשה מאוד לקבל כשחקן".
בעיצומה של העבודה על העונה השנייה דניאלס גם ניחן בתובנות עמוקות יותר בכל הקשור למגישי החדשות ברשתות הכבלים המובילות. "האופי של חדשות משתנה כתוצאה מתחרות בין רשתות שונות, בעלות אופי כזה או אחר, כולם רוצים לתת את הכותרת המובילה. המאבק העצמי הוא מתי לצאת עם הכרזה והאם חובה להקפיד בכל מחיר שכל פרט בה יהיה מדויק לחלוטין. כשחדשות פורצות בזמן אמת זה המבחן האמיתי, זה יכול להיות המנוף שיקדם את מעמדם או שגיאה אומללה שבקלות תרסק אותם. ובעונה החדשה נראה כיצד אותה טעות נוראית מסבכת את ACN ומאלצת אותה להסיק מסקנות קשות".
בעוד דניאלס נקרא חזרה לצילומים, הביקור נודד אל חדר הישיבות של ACN, שם מפציע כמובטח סורקין, נרגש לקדם בברכה עיתונאים במערכת החדשות הבדיונית שיצר. "הכתיבה היא האתגר של כל עונה, בין אם זו עונה 2 או 22, לכתוב כל פעם שעה עתירת טקסט לטלוויזיה זה לא עסק פשוט", הוא מודה, "כל תסריטאי שואף שכל פרק יהיה הפרק הכי טוב שלו עד כה ואני תמיד מגיע בגישה חדורת מוטיבציה להשתפר תמידית ולהעלות את הרף".
הכתיבה החדה של סורקין הפכה זה מכבר למושא לביקורת תוך שימוש במונח "סורקיניזם", כלומר משפטים ואנקדוטות שחוזרים על עצמם בטקסטים שונים של סורקין. המגזין GQ פירסם מדריך למשתמש המצוי כיצד לכתוב תסריט סורקיני לפי שבלונה קבועה ובלוגר בשם קווין פורטר העלה ליוטיוב סרטון ערוך עם המשפטים הממחוזרים של סורקין. "קיבלתי מכתב מאוד יפה מאותו בחור, שהבטיח לי שהכל היה בכוונה טובה כמחווה ליצירות שלי והרגשתי לא בנוח בשבילו כי הטיימינג היה מעט מוזר", אומר סורקין בנינוחות, "זה לא משהו שאני עושה במודע, זה פשוט האופן בו הזיכרון שלי פועל אני מניח וכנראה דימיון יחסית מוגבל".
סורקיניזם - ההמשך
"יותר מכל הייתי רוצה להתנסות במחזמר, אני אכתוב את התסריט ויהיה אדם אחר שיופקד על כתיבת המוזיקה. זה ז'אנר שמאוד מסקרן אותי. אני תמיד נהנה מחדש כשאני מעלה מחזה בניו יורק, אני שמח להיות בחברת בני משפחתי וידידיי ולדבר על המסעדה הכי חמה במנהטן, מזכיר לי את החיים שלי בתור נער צעיר בעיר. אני בטוח שכיום קל לי יותר להתרפק ברומנטיות, כי בפועל זה לא היה פשוט לישון על ספה של חברים כשלא היה לי איפה לגור או כשניתקו לי את קו הטלפון משום שלא שילמתי את החשבון, אבל אני מתגעגע לעיר הזאת".
הסדרה מתרחשת בניו יורק ומצטלמת באל איי, אך גם מעיר הבירה וושינגטון שואב סורקין לא מעט השראה. "אין לי קו מנחה גיאוגרפי אבל וורן בייטי אמר פעם שההבדל היחידי בין וושינגטון די סי לבין הוליווד הוא שבהוליווד הכתיבה הרבה יותר טובה", הוא מוסיף, "עזרתי לא אחת בכתיבת נאומים לפוליטיקאים בכירים, לא משהו רציני ובטח שלא התערבתי בענייני קביעת מדיניות, אלא פשוט מאוד קראו לי על מנת לסגנן טקסט מסוים, אבל אני לא יכול לפרט מעבר. זה לא משהו שנהוג להרחיב עליו, אני סך הכל מגיע כדי לכוון את הצליל".
העונה השנייה של חדר החדשות תעלה מחר, יום רביעי, בשעה 22:00 בערוץ yes Oh ו-yesVOD
מחכים לעונה החדשה? דברו על זה בפייסבוק