איזה הלם. רגע אחד הדיירים צופים לתומם באיתי פורט באצבעות המלאך הענוגות שלו על הפסנתר כשברקע להקת חולדות פצועות מייללת "אין מיי לייף", ולפתע נחשפת בפניהם האמת: לא היה בית שני. זה היה רק תרגיל מחוכם שנועד לאחד ביניהם או לגרום להם להעריך את החיים או להבין שהכוח היה בתוכם כל הזמן הזה או משהו, קצת כמו בסרט "דמבו" של דיסני כשהפילון חשב שכוחותיו טמונים בנוצת הקסם אך אז מגלה שאין בית שני ושהוא סתם שמן. "הבית היה רק תפאורה!" צוהל ארז טל, "היו שם למעשה עשרות צלמים, במאים ועורכים, שהיו מביימים וקוצצים סצנות כרצונם! כן כן, פה ב'אח הגדול' - סצנות ערוכות! בית שנבנה רק לצורכי מניפולציה! אינכם חולמים! פיקציית מציאות ממש כאן, בלב נווה אילן!"
והדיירים, למזלנו, אכן מתעלפים: מתברר שכל מה שאמרו הדיירים החדשים היה שקר, מוטי בטח לא שם בכלל תחתונים מתחת לגלביה אלא כרך שם טלה מבוהל. אמנם, לא ברור לשם מה היו נחוצים כל השקרים: למה מוטי צריך היה לגלם טבעוני? האם גם סיפורה קורע הלב של ירדן מתוסרט? למה? הרי ממילא הדיירים החדשים היו צריכים לזייף חודשיים של גיבוש, למה צריך לזייף להם גם ביוגרפיה? אבל היי, כל עוד ניתנת למוטי הזדמנות לשחק במשחק האהוב "אופס, שוב הרסתי את המשימה הסודית!", אנחנו מסוגלים לבלוע את השניצל הזה עם האמבטיה.
מה, בעצם, היינו עושים בלעדי מוטי? כך חושב לבטח גם מי שערך את הפרק הזה, כשהוא שולח מבט מבועת לעבר ערימת הפוטג'ים ממשפחת ה"שאלתי אותה איך היא רוצה את החביתה והיא ענתה לי בטון קצת עוין! אני אלך לשוחח על זה עם מישהו", שהיה נאלץ להכניס בעריכה אילולא היו לו 70 דקות נטו של "עלילות מוטי". אחרי התרדמת שאפפה אותנו בפרקים האחרונים, כולם נצמדים למסך בשקיקה רק כדי להביט בו מטאטא. אפילו אבי לומד ממנו דברים חשובים: שהביצה היא הווסת של התרנגולת, שבג"ד כפ"ת הוא בראש מילה, שבעצם אין בית שני אופס, שוב הרסתי את המשימה הסודית! המשחק הזה אף פעם לא נמאס.
הרוצחת השקטה
ענת מאושרת מביאת הדיירים החדשים. נמאס לה לתזז בין המיטה של דורין למיטה של טהוניה, היא כבר צריכה מישהי חדשה לריב איתה. והנה לפניה סלסלת קורבנות חדשים חגיגית למצוץ מתוכה את שמחת החיים. "אני כמו אדם רעב שאחרי האושוויץ של הפאקינג שנים דפקת לו וואחד סטייק טרטר", היא מכריזה, שזה, בתרגום ממאגניבולית עממית, "עוד לא ראינו דם". אמנם לא כל החדשים מגרים את תיאבונה של ענת, אבל כפי שהיא אומרת, "בתקופות בצורת, גם אם אין לך שיבולת שועל שיש עליה קצת עסיס, תביא נגיסה", שזה, בתרגום חופשי לעברית, "ש22טגעעעע8וידשםפמ%@$&". בכלל, שרעפיה של ענת נעשים פחות ופחות מובנים לציבור, אך כיוון שבכל זאת מדובר פה באישה שהגתה את הכינוי "איציק מפליציק" לביז'ו, אנחנו ניתן לה את הכבוד הראוי. יאללה, להקריב לה בתולה חדשה.
בתפקיד הידיד: איתי
ובינתיים מתברר שיניב דלוק על אור, ענת דלוקה על ירדן, לאון דלוק על דור (אין לו ברירה, כי מאז שפאולינה עפה מעליו עם מסוק וצעקה משהו לא ברור, לאון כבר "על תקן מאורס", כך הוא אומר בקול הכי עצוב בהיסטוריה) וכולם אומרים כל הזמן לאיתי שהוא חמוד ומתוק ומקסים אבל נורא נזהרים שהוא לא יחשוב בטעות שהוא סקסי. טהוניה כמעט נופלת בזה כשהיא ניגשת אליו לפסנתר ומכריזה "וואי וואי, אני ואתה לבד זה לא טוב..." וכשהוא קולט את הטיז ומתעניין "למה לא טוב?", היא נבהלת ומגמגמת "חה חה לא, אני צוחקת איתך, חי חי, איזה צחוקים, חו חו טוב סורי אבל אני עסוקה בלמות עכשיו" ומיד מעלה את עצמה באש ליתר ביטחון. מהר איתי, לפני שאתה נכנס לפרנד-זון, תשאל אותה אם אבא שלה גנן אז איך זה שלא רואים אותה בחושך.
שיחת נפש עם ד"ר ענת צאיג
ענת: אז מה, בא לך על אור?
דור: וואי, חשמל תלת-פאזי!
ענת: זה טוב, הבאת יציאה! עם חיבור להארקה ראשית?
דור: עם חיבור לאקרובטיקה!
ענת: וואי וואי, למוביל הארצי כאילו!
דור: ישר!
ענת: יענו חשמל פלוס התחשמלות!
דור: בלי לחשוב פעמיים!
ענת: אח שלו, יו אר פייסינג א ניו ארה!
דור: וואי מה זה ניו ארה!
אלוהים: מה.
ציטוטים
"אור, רוצה לבחור מיטה???" (יניב, מתנשף ומתרגש, עוזר לאור להתמקם)
"זה גומר לי את המעריצות!" (לאון מתייפח מחשש שהזיופים שלו יפגעו בתדמיתו הגברית)
"עדיף שלא נישן ביחד, כי אני מפחדת שעוד פעם נתחכך" (סיפורים מהמיטה של דורין וענת)
"מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים!" (איציק מפליציק)
"אני לא מעמיד להדחה, אני מחזיר למשפחות" (מוטי לא טבעוני, אבל מדבר כמו אחד כזה)
"סורי קהילה שאני עושה את זה, אבל אני מעמידה את ענת" (לבנה עושה את בחירתה של סופי)
"סלחת?" (ארז לאסי)
תסביך אח - לכל הטורים
מה חשבתם על חשיפת המשימה הסודית? ספרו לנו בפייסבוק