דה קילינג
בעולם שבו לכל "חוק וסדר" יש 15 תכניות בת, ועוד אינספור אחיות מהז'אנר, אי אפשר לומר שחסרות תכניות בלשי מחלק רצח בטלוויזיה. זו כנראה הסוגה הנפוצה ביותר בשנים האחרונות. מה שדווקא כן אפשר לומר זה שיש חסך בתכניות בלשי מחלק רצח טובות. "דה קילינג" היא אחת כזאת. אחרי עונה ראשונה מצוינת ועונה שנייה הרבה פחות (פיתולי עלילה מעייפים ונפילות בתסריט), חזרו לינדן והולדר לעונה שלישית (כבר די מזמן האמת) שמצליחה להתעלות על קודמותיה.
קו העלילה החדש מאפשר פנייה לכיוונים מעניינים שמעבר לתעלומת הרצח עצמה. היוצרים מצליחים לפזר הפעם, לצד המתח, גם ביקורת חברתית על המשטרה, מערכת המשפט והחינוך. הם עושים זאת מבלי לטרחן ומבלי לפגוע בקצב החכם של סדרת מתח אפקטיבית. ולינדן, הו לינדן היא עדיין שם ולנו די בכך. דמות נשית מקורית שנוצצת על רקע הקולגות שלה בז'אנר: חכמה וקודרת, מלאת חמלה ומנגד קרה כמו קרחון. כיוון שהעונה כבר נמצאת בשלב מתקדם מאוד לא נותר לנו אלא להמליץ לכם להשלים את הצפייה בפרקים ששודרו וליישר קו מהר לפני שייגמר.
סקנדל
העונה השנייה של "סקנדל", שהסתיימה כבר בארה"ב ועלתה בשבוע שעבר בישראל (ימי שלישי, 22:15, HOT3 ובחינם ב-HOT VOD), נותנת לאחת הסדרות המעניינות ביותר בטלוויזיה האמריקאית כיום בעיקר יותר מקום לתמרון. העונה הראשונה שלה כללה רק שבעה פרקים, וכתוצאה מכך הרגישה לפעמים עמוסה מדי, אך כאן ניתנו לתסריטאים 22 פרקים לבנות עלילה מתמשכת, וזה מורגש.
למי שטרם התוודע ל"סקנדל", נספר כי מדובר בסדרה אודות משרד עורכי דין שאינם עוסקים יותר מדי בעריכת דין, ומתפקדים יותר כצוות בלשים פרטיים ומעלימי סקנדלים עבור האליטה של וושינגטון. תחת ניצוחה של דוברת-לשעבר של הנשיא, עמה יש לו יחסים בעייתיים למדי, המשרד שלה הולך על הקו הדק שבין החוקי לבין הסליזי, לא תמיד בצד הטוב של הקו הזה.
נכון, זו לא הסדרה החכמה בתולדות הטלוויזיה, וכיאה ליוצרת שונדה ריימס ("האנטומיה של גריי") יש בה יותר מדי פרשיות מין ביזאריות וקונספירציות מופרכות בין השאר בהשתתפות נשיא ארה"ב אך הדמויות עדיין מעניינות, ועלילת-העל משמרת עניין גם כשהתיקים השבועיים לא מצליחים להתרומם.
סקינס
בני נוער מהפרברים, משפחות מפורקות, מערכות יחסים לא יציבות, מין, סמים ומסיבות מעט מאוד סדרות טלוויזיה הצליחו להתמודד עם כל הכיף הזה. "סקינס", שעלתה לשידור ב-2007 בערוץ E4 הבריטי, התמודדה בגבורה יחסית עם המכשולים האלה והצליחה להיות בו-זמנית גם מלהיבה ושופעת סקס-אפיל, וגם מרגשת וקורעת לב. החל מהעונה השלישית, בה החל תהליך שבו מדי שתי עונות מתחלפות הדמויות, הסדרה דעכה, העלילה התבלגנה ובאופן כללי איבדה את הברק וגם לא מעט צופים.
החודש חזרה "סקינס" לעונה שביעית ואחרונה בת שישה פרקים, כשכל צמד פרקים עוסק בדמות מרכזית מאחת העונות, ומצליח לעמוד בפני עצמו רקע מוקדם וצפייה בעונות קודמות הם רק בונוס. הבלבול האובדן נשארים ואף מתגברים, אבל לא רק כסימפטום נעורים אלא כבסיס לחיים בוגרים ובורגניים, עם מיסים, שכר דירה ודיי ג'וב, כשהסיפורים האישיים הם רק כיסוי למציאות מדכדכת.
ריי דונובן
הנוף הטלוויזיוני הקיצי משתנה אט-אט בשנים האחרונות. מסדרות "קיציות" אותן הרשתות זרקו בתקופת המלפפונים המסורתית, אלה שהיו אמורות להנעים את זמנכם עד לתחילת עונת הסתיו הנמשכת בין ספטמבר למאי, הפכו החודשים האלה לרלוונטיים ומשמעותיים, עם הפקות יקרות וחשובות, בעיקר בערוצי טלוויזיה קטנים-יחסית כמו שואוטיים.
והשנה, רגע לפני ש"דקסטר" מסתיימת, מסמנת שואוטיים את היורש הלא-פחות אפל שלו, "ריי דונובן". לייב שרייבר, שחקן קולנוע ותיאטרון מוערך שכמעט ולא הופיע בטלוויזיה קודם לכן, נכנס לנעליו של פותר בעיות הוליוודי עם עבר אפל, הווה אפל ועתיד שלא נראה בהיר במיוחד.
פרק הפיילוט האלים-למדי של הסדרה מציב את דונובן על מסלול התנגשות עם אביו מיקי (ג'ון ווייט, אביה של אנג'לינה ג'ולי ושחקן מעוטר בזכות עצמו), פושע אלים ומסוכן שיצא מהכלא ומנסה לקחת מבנו את השליטה במשפחתו. הניסיון לזגזג בין הבעיות אותן דונובן פותר, בין אם בצורה אלימה או סתם מסואבת, לבין חיי המשפחה, לא תמיד עובד מבחינה תסריטאית, ולפעמים מרגיש מעט מאולץ, אבל בסופו של יום מצליח להיות מותח ומעניין, הן בזכות הדמויות והן בזכות איכויות המשחק המעולות של רוב המעורבים בעניין.
בורגר לנד
בתכניות טלוויזיה בכלל, ובתכניות בישול בפרט, ככל שזה נוגע לאוכל (לא כולל מזון שזומבים אוכלים), מראים רק את אקט ההכנה והתוצאה, וכמעט שלא מגיעים לשלב האכילה, לרוב מטעמי אסתטיקה או חוסר רלוונטיות לעלילה. "בורגר לנד", שמשודרת בערוץ Travel Channel האמריקאי, היא בדיוק ההיפך מזה אמנם יש תהליך הכנה, אבל אין מתכון (כלומר, יש, אבל הוא "סודי") ובעיקר יש קלוז-אפ מטורף על האכילה.
ג'ורג' מוטז, שמוביל את התכנית, הוא דושבאג אמריקאי שכתב על המבורגרים, עשה סרט על המבורגרים, אכל מלא המבורגרים וגם מגיש סדרה על המבורגרים. הוא נוסע ברחבי ארצות הברית ומחפש את ההמבורגריות הכי טובות בכל מדינה וחושף בפני הצופים את הסיפור הקטן מאחורי כל מקום, והרי אצל האמריקאים תמיד יש סיפור מופרך, היסטוריה ארוכת שנים והמון פאתוס סביב קציצת בשר בלחמנייה.
"בורגר לנד" היא לא תכנית טיולים רגילה בדיוק כפי שהיא לא ריאליטי אוכל (כפי שהיא מגדירה את עצמה) רגילה. היא לא תשעמם אתכם אבל גם לא תרגש באופן במיוחד, היא רק תעורר המון תיאבון ותוביל אתכם להבנה שאולי לא תמותו מסתימת עורקים כפי שעשוי לקרות למוטז אבל בטוח תמותו מקנאה.
השתתפו בהכנת הכתבה: דניס ויטצ'בסקי, הדר טורוביץ' ואלכס פולונסקי
לאיזה סדרה אתם מכורים עכשיו? ספרו לנו בפייסבוק