מאיפה באתי האלבום שגרם לי לרצות לנגן
יהלי: Lloyd Cole and the Commotions Rattle Snakes
יהלי : "עד פופ", שנת 83, אהוד מנור מנחה שם שלושה קליפים ברצף של זמר בריטי אלמוני. מה שתפס אותי היה היכולת שלו לספר סיפור בשלוש דקות. לא זמר עם קול גדול אבל הוא פתח לי דלת לעולם מופלא של זמרים שעיקר הכוח שלהם בכתיבה.
חמי: ב-2008 הייתי עם זוגתי בירח דבש בגאלווי אירלנד וראינו הופעה אקוסטית שלו במועדון קטן. ומה עשיתי? סימסתי לך מיד. נורא התרגשתי, בזכותך.
חמי: אהוד בנאי והפליטים
חמי: כשהאלבום הזה יצא הבנתי פתאום שאפשר לעשות רוק שהוא גם מאוד ישראלי וגם מאוד בועט, ובאותה תקופה הקמנו את איפה הילד. זה פשוט אלבום שנתן לי סימני דרך איך עושים את זה טוב ואמיתי.
יהלי: אני הייתי בן 14 כשהאלבום יצא ואני זוכר בעיקר הופעה בצוותא שבה יוסי אלפנט נראה לי כמו גיבור גיטרה אמיתי, עם הזיפים והגיטרה התלויה בגובה הברכיים.
חמי: גם אני הייתי בהופעה הזאת. בית ספר!
אלבום ילדות
חמי: Beatles oldies but goldies
חמי: זה תקליט ויניל של הביטלס שכיכב בבית הוריי אי אז בסיקסטיז, והיה למעשה אוסף. קודם כול אני זוכר היטב את העטיפה הפסיכדלית, איור צבעוני מאוד של היפסטר עם מכנסיים מתרחבים שרוע על כורסה ומסביבו איורים קטנים מסימני הזמן. ובגב העטיפה את הצילום של כולם עם משקפי שמש עגולים וסיגריות. הם והעשור ההוא מלווים אותי מאז כמעיין של השראה, כנראה לנצח.
יהלי: אפרופו עטיפה, אני זוכר ממש מגיל שלוש או ארבע עטיפה של אלבום של סנטנה עם אריה ענק על כל הפרונט שממש היה מפחיד אותי, אבל לא יכולתי להפסיק להסתכל עליו.
יהלי : David bowie Lets Dance
יהלי: בכיתה ו' העולם התחלק לשניים, מעריצי מייקל ג'קסון עם "Thriller" ומעריצי דיוויד בואי עם האלבום הזה. אני הלכתי לכיוון הדוכס הלבן הרזה, כולל סיכות על הבטלדרס ג'ינס שלי. זה הגדיר את הדרך שהלכתי בה בהמשך. אולי אם הייתי הולך עם מייקל ג'קסון הייתי היום בדג נחש.
חמי: בשבילי זה אלבום שסימן את סוף הרומן שלי עם בואי. הייתי בן 19 ובשבילי הוא בגד אז בכל הערכים של האמנות שלו. היום אני יודע שזה אלבום נהדר.
אלבום מהארון (דברים שלא רצים לספר לחבר'ה):
יהלי : פסקול הסרט "פלאשדאנס"
יהלי: אני ילד של האייטיז, שהיו מלאות פופ מצוין. פסקולים של סרטים הלכו חזק. טחנתי את הקסטה הזו בתור ילד. את ההשפעה של הסרט על ילדי התקופה אפשר להבין דרך העובדה שהוא הצליח להתחיל טרנד של חותלות. חוץ מזה הייתי דלוק אש על ג'ניפר בילס.
חמי: אלישיה קיז, "As I Am"
חמי: חברים שלי צוחקים עלי, אבל אני משוגע על אלישיה קיז ובמיוחד על האלבום הזה. פשוט סונגרייטרית מדהימה, זמרת אדירה שנתנה הופעה בלתי נשכחת לא מזמן בהיכל נוקיה. נ.ב גם בוב דילן אוהב אותה.
We Love Jesus
חמי: שנינו מעריצי ג'יזס אנד מרי צ'יין כבדים, עד רמת הטי שרט. לאחר התלבטות ממושכת, האלבום שלהם שאני הכי אוהב זה "Honey's Dead" שהוא דווקא אלבום שסימן את סוף ימי התהילה שלהם. מה שאני אוהב במיוחד זה שיש שם נגינה חיה, בלי מכונות תופים. זה מה שמטה את הכף.
יהלי: גם לי קשה לבחור, אני אלך דווקא על האלבום הכי אקוסטי שלהם, "Stoned and Dethroned". אני חושב שמבחינת כתיבת שירים זה האלבום הכי מוצלח, והיעדר הרעש רק גורם להם לזרוח עוד יותר.
האלבום הבא שאנחנו הולכים להקשיב לו
חמי: ועדת חריגים העולם אבד מזמן
חמי: יש רוקנרול בעברית, מי אמר שאין? הם חיממו אותנו בהופעה בירושלים ואחרי זה שמעתי כמה שירים ביו טיוב ונדלקתי עליהם. אלבום והופעה ששווה לבדוק.
יהלי: לילי פרנקו עולם מופלא ואפל
יהלי: טריו רוק מצוין שמוציא אלבום שני ממש עכשיו. חבר הראה לי לפני כמה ימים קליפ לשיר "ריח המלוח על המים" שעשה לי חשק לשמוע גם את האלבום החדש.
חמי: ובס ריקנבקר זה תמיד טוב.
איפה הילד ומוניקה סקס יחתמו את סיבוב ההופעות המשותף והמצליח שלהם בהופעה חגיגית בזאפה אמפי שוני, ביום שבת ה-24 באוגוסט.
מה חשבתם על הבחירות? ספרו לנו בפייסבוק