"תמצאי מאות, אם לא אלפי טוקבקים על 'הכוכב הבא', ואז בסינון אפשר למצוא איזה חמישה-שישה טובים", אומר צביקה הדר בראיון לוואלה! תרבות, כמה שבועות לתוך תפקידו החדש כשופט בריאליטי המוזיקלי, ולקראת עליית העונה השנייה של "בלו נטלי" לאוויר.
כאשר אני מראה לו את הטוקבקים השונים בתכלית על העונה הקודמת של "בלו נטלי" - "שחקן מעולה", "סוף סוף הכשרון יוצא לאור!", "צביקה הדר - רק טוב עושה לך הסדרה הזאת", הוא עונה, "זה ז'אנרים שונים באמת. ולי באופן אישי קשה עם טוקבקים, גם כשהם טובים וגם כשהם לא טובים. זו סדרת דרמה טובה וכתבו אותה טובי כותבים בארץ. זאת הסיבה שאני עושה אותה. זה נכון שזו אמנות המשחק בשני המקרים, או אמנות המדיה או התקשורת, אבל בסופו של דבר זה באמת ז'אנרים אחרים. אני מעריך גם שהאנשים האלה שכתבו על 'בלו נטלי' הם אנשים טיפה אחרים מאלה שנגיד שכותבים את הטוקבקים על 'כוכב'.
- לגדי מ"בלו נטלי" יש שני עולמות, עולם הים ועולם היבשה. אפשר להגיד שגם אתה חי בשני עולמות, אחד איכותי ואחד מסחרי?
"זה לא נכון, אני חושב ש'כוכב' מאוד מוצלחת אמנותית. אני שחקן, קודם כל. 'כוכב' זה פרויקט חיים שלי, אחד מהפרויקט האיכותיים ביותר שעשיתי בחיי, אני ממש מאמין בזה. זה שינה את פני הטלוויזיה ואני נזהר כדי לא לצאת שחצן או משהו, אבל זה שינה את פני המוזיקה. אני מאוד אוהב לבוא במגע עם אנשים ולמצוא פורמט טלוויזיוני שעובד, דווקא בעולם מסחרי קניבלי".
- אבל זו התכנית ה-מסחרית וה-קניבלית ביותר.
"אבל דווקא בעולם כזה, בייחוד אחרי עשור של הדבר הזה אחרי שרואים מה יש מסביב ומה קורה, אני חושב שהצלחנו. כשאני התחלתי את הדרך שלי עשיתי סטנד אפ ופתאום ה'קומדי סטור' נהיתה תכנית טלוויזיה. זו אותה מלכודת דבש, גם אז וגם היום. זה אותו הדבר כמו ב'כוכב'. גם חווה אלברשטיין התגלתה בתכנית כישרונות צעירים ברדיו, זה היה הדבר הכי חם באותה תקופה. לא המצאנו כלום דרך אגב, רק נתנו לזה שפה טלוויזיונית וארזנו את זה באריזה טובה, אמיתית ואני חושב שגם מרגשת. עם כל המסחרה, הקטע של 'כוכב' הוא שהיא מרגשת. אני מאוד מבסוט מזה, אני גאה בזה, עשינו משהו שאני עומד מאחוריו בגאווה. זו טלוויזיה מסחרית ענקית שהגיעה לכל בית אני חושב שהיא גם עשתה כמה דברים מרגשים וטובים ויפים בז'אנר שלה. דרמה זה ז'אנר אחר".
- מה ההבדל הכי קריטי מבחינתך כשחקן לפני שאתה נכנס לדמות של גדי ולפני שאתה נכנס לסט של "כוכב"?
"בניגוד ל'כוכב' או 'בית ספר למוזיקה', שזו עבודה שאני עושה סביב לשעון 'בלו נטלי' נותנת לי להיות טאלנט באמת, להתנתק לחודש של עבודה פיזית, צילומים במשך עשרים ומשהו יום, וחודש לפני זה של חזרות. זה פתאום שלושה שבועות שאני באמת יורד לים לצורך העניין וחי פתאום חיים אחרים".
- מה ב"בלו נטלי" גורם לך לעשות את הניתוק הזה? אפשר להניח שלא חסרות לך הצעות.
"יש הצעות מחמיאות ומעניינות מאנשים שאני מת לעבוד איתם, זה עניין של לוחות זמנים. 'בלו נטלי' נורא רצו והיו גמישים איתי. נורא רצו אהיה שם. כשאבנר (ברנהיימר, כותב הסדרה לצד גיא סידיס, נ.ה), התחיל לכתוב את הסדרה הוא אמר לי שהייתי לו בראש. אני מאוד אוהב את אבנר, הרבה שנים רציתי לעבוד איתו, וזה לא קורה הרבה, שאתה נתקל בתפקיד שהוא בול. יש פה תפקיד מאוד מעניין שאפשר לקחת אותו לכל מיני כיוונים. רציתי גם לעבוד עם יפתח (קליין, המגלם בסדרה את יוני, נ.ה). לפעמים אתה מדמיין משהו לגבי הצעה מסוימת ופתאום זה לא מתאים ועם קאסט מסוים זה לא עובד. מאוד שמחתי שזה ענה להם על הציפיות ואני לא אומר את זה מתוך צניעות. אני באמת עובד בזה כבר הרבה שנים. חשוב שהטקסט יהיה כתוב טוב, ברמה שאני וטמירה (ירדני, שותפתו של הדר ומי שהוא מכנה "סוכנת על", נ.ה) קוראים אותו ושנינו מדברים בטלפון בערב ואומרים 'וואו'. 'בלו נטלי' היא מעבר לסדרת דרמה בעיניי. היא מכניסה לנו חומרים בדלת האחורית. לקראת העונה הראשונה התחלתי לקרוא תחקירים וזה הרס אותי.
פה מאחורי הדלת, ממש פה מאחורה, קורים דברים של עולם שחור ואפל ופסיכי, וזה באמת קורה, זה לא סתם המצאה של אבנר. זה הרג אותי. יש שם סיפורים, ערימות על גבי ערימות של תחקירים, שאתה קורא ואומר 'אבל זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות, לא יכול להיות שאיש מאשדוד העביר 30 אנשים בקיר כפול בספינה, והוא איש שנראה הכי סוכן ביטוח כזה. כשאת רואה בנאדם כזה שאומר לך את האמת בפנים ואומר לך 'אחי אל תהיה כזה, עכשיו המצב קשה בשוק, אני רוצה משפחה, רוצה לקיים אותם ושהם יחיו טוב. הבנות האלה יבואו. אז או שאני אביא אותן, או שמישהו אחר יביא. אני כולה מונית. אל תהיה צדקן עכשיו'. לכל אחד ברור איפה הטוב ואיפה הרע, ופתאום קרה פה איזה תחום אפור".
- הרבה פעמים הבנות האלה לא באמת יודעות לאן הן מגיעות, וזה לא תחום אפור אלא שחור ממש.
"ב'בלו נטלי' רק אחת או שתיים לא באמת יודעות, השאר ידעו. הרוב יודעים. וגם במציאות רובן יודעות לאן הן מגיעות. מה שהן לא יודעות זה כמה הולכים לנצל והשפיל אותן. אבל זה כבר לא הוא, האיש שהביא אותן. זה כבר לא אנשי הספינה, או גדי ויוני. זה כבר החארות שלוקחים אותן. אני מדבר על הנקודה הספציפית הזאת, שבא בנאדם שהוא כמוני וכמוך ואומר לעצמו שהמצב הזה גם ככה יקרה, אז שאף אחד לא יהיה צדקן. טוב לו, הוא עשה על האש בשבת והילדים הולכים לחוגים. אז משם הכסף וזו עצימת העיניים, של אנשים שהם קצת מובטלים או נכנסים למקום כמו של גדי שהעסק לא מצליח והוא נקלע לקושי כלכלי. הוא נחשף לעולם שאתה לא מאמין שקיים בכלל וגם הופך להיות מעורב בו רגשית, הוא מרגיש אחראי, יש לו מצפון. זה היה נראה לי תפקיד פצצה ואמרתי מיד 'איזה כיף'. יש פה, כמו שאומרים אצלנו בבית ספר למשחק, במה לנעוץ שיניים (צוחק). וזה הדליק אותי נורא".
- איך גדי ואתה מצליחים לא להזדעזע?
"בתור דמות אתה לא מזועזע מכלום. ההיפך. אתה לגמרי שם, אתה במקום הזה. לא רק שאני לא שופט את גדי, אני שם איתו לגמרי. ודרך אגב אני מסכים איתו במאה אחוז בכל מה שהוא עושה. גם כשאתה משחק רוצח זה מה שאתה עושה. כי זה בא מהמקום האמיתי שלך כדמות. ודרך אגב, גדי לשמחתי הוא לא כל כך רחוק ממני באמות המוסר שלו. אני לא יודע אם הייתי מחליט כמוהו, אולי כן ואולי לא, אבל המקום שהוא נמצא בו היחס שלו לגיס שלו, למשפחה שלו, ליוליה, המניע שלו הוא מאוד אנושי. אני חושב שהוא המצפון של כל הסדרה".
העונה הנוכחית של "בלו נטלי" מעבירה הילוך לשלב הבא, או כמו שהדר מכנה זאת, "הולכת יותר הארדקור". דמותו של גדי, שבתחילה נכנס לעסק המשפחתי מתוך אילוץ, כבר נמצאת עמוק בתוכו וכעת הוא אפילו תופס עליו פיקוד. איך בעצם מסתדר הדר, 47, טאלנט בסדר גודל ערוץ שתיימי מפלצתי בסדרת דרמה נישתית של גוף שידור מחוץ לפריים טיים?
"דווקא בסדרה כזאת שנעשית בתקציב נמוך, ואני יודע כמה קשה לעשות דרמה בארץ, אני חושב שאני מתנה להפקה כי אני נורא מבין איך הדברים עובדים. אני עוזר ובא עם הרכב שלי ואין לי גינונים. אני נורא נהנה מלעשות דרמה ולהיות בתוך סט צילומים".
- עם יד על הלב, זה לא יותר מחמיא לקבל פידבק מאנשים ברחוב על התפקיד ב"בלו נטלי"?
"קרה שבאו אנשים ואמרו לי 'ראינו אותך ב'בלו נטלי' ושאפו ואיזה אומץ'. זה כיף. אני רוצה ש'בלו נטלי' תיחשף לכמה שיותר אנשים שיראו אותה, חושב שזו סדרה חשובה ששמה באור נושא שרוב הזכיינים לא... צריך אומץ להתעסק בזה. לא לקחת את זה למקום ההומוריסטי, אלא לגעת בנושא כמו שהוא".
ואפרופו לגעת בנושא כמו שהוא, מי שחפץ לראות את הדר נוגע בנושאי חייו כמות שהם מוזמן להמתין בסבלנות למופע הסטנד אפ הרוקם עור וגידים שלו. לראשונה מזה 15 שנים, מאז פתח קופות למופעי סטנד אפ בתור "ז'וז'ו חלסטרה", חוזר הדר לבמה באופן הכי חי שיש במופע חדש שכתב וביים רמי ורד, וזאת בכדי לגלות מי לעזאזל אשם בשני אירועי הלב שהוא עבר בגיל כה צעיר. החשודים המיידים: האוכל של אימא, האוכל של השכנים, כל דוכני הפלאפל בבאר שבע, הנישואים, הגירושים, הילדים, הטלוויזיה וכמובן הגנטיקה.
"בא לי לספר, בא לי לדבר", הוא אומר בהתלהבות שלא נראתה על פניו מאז מתחילת הראיון. "'חלסטרה' רץ 500-600 פעמים וזה היה לי נוח להתפרע עם דמות שהיא מאוד אחרת מאיך שאני בחיים האמיתיים. אבל הפעם אני בתוך מונולוג של עצמי על עצמי, על המשפחה ועל החיים שלי. המופע נולד בחדר טיפול נמרץ. קרו דברים שאנשים יכולים לראות אותם כ'וואי אלוהים איזה פחד' ואותי זה נורא הצחיק. אמרתי שאני חייב לספר על זה. אתה יושב שם ואומר זה לא באמת אני. זה למות מצחוק".
- מה למשל מצחיק בזה שכמעט מתת?
"אתה יושב בכניסה שם, כולם מתמוטטים, מה יהיה, עוד צינתור, ויש לך חלוק מזדיין של בית חולים שאתה קושר עם שרוך מאחורה וכל התחת שלך בחוץ, ואם אתה רוצה לכסות את התחת כל הביצים בחוץ. אתה לא יכול להסתיר. ואתה יושב כמו אידיוט וזה הורס מצחוק. אתה יושב לפני חדר ניתוח וכל מה שאתה עושה זה רק מנסה למצוא זווית ולקשור את החלוק. ואז באה מישהי ומשמיעה לך את הילדה שלה שרה, ואתה עם הביצה בחוץ ולא נעים לך ממנה, ואתה בלחץ באמת על החיים שלך כי הרגע מתת, והאחות גם באה להשמיע לך כי היא רואה מאה אנשים כמוך בכל יום ואתה מת שהיא תעוף משם אבל אני לא יכול להגיד לה כלום כי אולי אני אהיה שם עוד כמה פעמים. ובחוץ יש מלא כתבים וצלמים ואתה אומר 'אבל מי אני? למה זה קורה לי?' - זו סיטואציה הורסת. הכי מצחיקה בעולם. רק בדיעבד אתה מבין שקרה לך משהו נורא גדול".
העונה השניה של "בלו נטלי" תשודר החל מה-13 באוקטובר בערוץ yes Drama וב- yes VOD