"בחודשים האחרונים פגשתי באירופה המון מעריצים שהגיעו מישראל לראות אותי מופיעה ושאלו אם אני מתכוונת להגיע מתישהו להופעה בתל אביב", מספרת הזמרת והיוצרת אמנדה פאלמר בראיון טלפוני. "התשובה שלי אליהם היתה שלא, כלומר שכן אגיע אבל רק להופעה ביתית והם ענו 'כן אנחנו יודעים, אבל אנחנו לא יכולים להיכנס אליה'".
ההופעות הביתיות של פאלמר מתקיימות במסגרת קמפיין הקיקסטארטר המאוד מדובר שלה. בשנה שעברה הצליחה פאלמר (לשעבר חצי צמד הרוק-קברט הדרזדן דולז) לגייס ממעריציה ברחבי העולם כמיליון ומאתיים אלף דולר לטובת הפקת האלבום החדש שלה " Theatre Is Evil", שיצא מוקדם יותר השנה. "תרומה" של 5,000 דולר זיכתה את המעריץ המממן, לא משנה היכן הוא גר על הכדור הזה, להופעה פרטית בסלון ביתו.
בין התורמים של הסכום המכובד נמצא ישראלי/ת שגר/ה "15 דקות מתל אביב", היא מספרת. כך מצאה את עצמה הזמרת לראשונה בדרכה לישראל. "באותה הזדמנות", היא מוסיפה, "חשבתי לעצמי שלא צריך להיות מסובך מדי לקבוע הופעה נוספת לקהל הרחב". ואכן המשימה לא היתה קשה, שכן כל הכרטיסים להופעתה הרשמית יחד עם להקתה החדשה The Grand Theft Orchestra, שתתקיים ב-23 באוקטובר במועדון הבארבי בתל אביב - נמכרו מראש. "אני שמחה להיות ידועה בחוש העסקי שלי", היא אומרת. "אבל אני מעדיפה להיות ידועה קודם כל ככותבת ומבצעת טובה ורק אחר כך כמי שיודעת להוציא את המוזיקה שלה החוצה".
פאלמר תגיע יחד עם בעלה הטרי, סופר המד"ב הידוע ניל גיימן. בעוד כחודש יראה אור אלבום משותף לשניהם שהוקלט במהלך הופעות בשלוש שנים האחרונות (וכן, גם הפרויקט הזה ממומן על יד המעריצים). גיימן צפוי להתארח בהופעותיה בישראל ולבקר אצל קרובי משפחתו שמתגוררים בארץ. בנוסף, הזוג מתכנן לצאת לסיור בהדרכת ארגון "שוברים שתיקה", ששם לעצמו למטרה "להעלות את המודעות למציאות היום יומית בשטחים".
פאלמר ידועה בתור מעריצה שרופה של הרכב הקאלט האמנותי הלג'נדרי פינק דוטס. "התחלתי להאזין להם בגיל 14 ומאז הם הלהקה האהובה עלי. למעשה הלהקה התארחה אצלי בבית ממש לא מזמן", היא מספרת בהתלהבות של נערה גותית מתוסבכת. מסתבר שהדוטס, שנתנו הופעה יוצאת מן הכלל ביוני האחרון בבארבי, היוו מניע חשוב בהחלטתה של פאלמר להופיע בקרוב על אותה הבמה.
כחודש לפני שקבעה את ההופעה נפגשה בלונדון עם סולן הלהקה, אדוארד קה-ספל. "הוא הגיבור שלי, המנטור שלי. שאלתי אותו על חווית ההופעה בתל אביב", היא מספרת. "שאלתי אם אנשים עשו לו חיים קשים בגלל שבחר להופיע בישראל והוא ענה שכן". עם זאת קה-ספל היה מי שדחף אותה לקיים את ההופעה בכל זאת. "כשהוא הסתכל לי בעיניים ואמר - 'תזכרי שמה שהכי חשוב בסופו של דבר הם אלה שבוחרים לבוא להופעה' השתכנעתי וקבעתי תאריך". היא מגלה בגאווה שהיא וקה-ספל מדברים על יצירת אלבום יחד.
פאלמר נמצאת בתקשורת יומיומית עם הקהל שלה, דרך הבלוג ובאמצעות חשבון הטוויטר עתיר העוקבים שלה (קרוב למיליון). האם, פרט לגילויי הערצה, היא גם נותנת לעצמה להיפגע מגולשים ברשת? "בוודאי, זהו תהליך אינסופי של ספיגה וסינון שנאה", היא אומרת ומיד ומצחקקת לעצמה. "אבל כשגל של תגובות שליליות מגיע, בדרך כלל הוא מתאזן עם גל עוקב של תגובות אוהדות. וכשאני לוקחת צעד אחד אחורה, אני מבינה בפרספקטיבה אחרת שרוב השנאה שמופנית כלפי היא כלל לא אישית. כשכועסים עלי זה בדרך כלל בגלל נושאים גדולים ממני, כמו פוליטיקה לדוגמא. ובתור אמנית שהיא לפעמים מאוד קולנית או מאוד עירומה אני הופכת למטרה קלה".
כשפאלמר אומרת שהיא לפעמים "מאוד עירומה", היא לא רק מתכוונת לכתיבה החושפנית שלה, אלא מילולית לחשיפת גופה בפומבי. בהופעה בלונדון השנה ביצעה בעירום מלא שיר שכתבה במחאה נגד עיתון הדיילי מייל הבריטי, שבחר להתעסק בעובדה שהפטמה שלה הציצה החוצה במהלך הופעה בפסטיבל גלסטנברי, ולא כתב אפילו מילה אחת על המוזיקה שלה. למעשה זאת לא הייתה הופעת הבכורה של גופה העירום, שכן מי שבחר לתרום להפקת האלבום שלה סכום של 300 דולר, זכה לצייר עליו כאוות נפשו.
את הבאזז התקשורתי האחרון ייצרה פאלמר בעזרת מכתב פתוח שפרסמה בבלוג שלה וייעדה לשינייד אוקונור, כתגובה למכתב שאוקונור כתבה למיילי סיירוס. אוקונור במכתבה הזהירה את סיירוס שלא תיתן לתעשיית המוזיקה להפוך אותה לזונה, ופאלמר מצידה יצאה להגנתה של סיירוס: "בואו נעניק לנשים צעירות את כלי הנשק המתאימים להילחם בהם בעוד הן צועדות אלי קרב עירומות, במקום לתת להן פקודות לחזור לבתים כדי לשים על עצמן בגדים", כתבה פאלמר לאוקונור. נוסף על כך, לפני כשבוע ביצעה בהופעה שלה מאשאפ משעשע ובאופן מפתיע לא רע בכלל של "Wrecking Ball" של סיירוס מעורבב עם הקאבר המפורסם של אוקונור לשירו של פרינס - "Nothing Compares 2 U".
בבלוג המאוד פעיל שלה ממשיכים המאמצים של פעילים להניא אותה מהחלטתה להופיע בישראל. מוקדם יותר השנה, באפריל, פרסמה פאלמר שיר שכתבה המביע סימפטיה לז'וחר צ'רנייב, אחד משני המחבלים בפיגוע המרתון של בוסטון, עיר מגוריה. כצפוי השיר גרם לשערורייה, שהיא רק אחת מני רבות שנקשרו בשמה בשנים האחרונות.
"מה שכן כואב זה כשאנשים מתוך הקהילה שלי מבקרים אותי קשות או לא מבינים אותי", היא מודה. "אז אני מנסה פשוט להציג טיעון חזק מאוד, כמו למשל עם השיר שכתבתי אחרי הפיגוע. אני יודעת שזה נשמע מטורף, אבל אמפתיה אינה סלקטיבית. אם אתה באמת מאמין באהבה, אתה בהגדרה חייב להרגיש חמלה גם כלפי האנשים בעולם הזה שעושים את הדברים הכי נוראיים, להצליח לדמיין את עצמך בנעליהם ואת איך שהם מרגישים בתוכן".
אחת החוויות המשמעותיות מההופעות הביתיות התרחשה "כשבוע אחרי שהואשמתי בהזדהות עם הטרוריסט", היא מספרת. "במהלך נסיעה שהתארכה ביותר מארבע שעות, בדרך מהופעה בסיאטל להופעת בית בפורטלנד, קיבלתי באינטרנט איום על חיי. זה בכלל היה יום נוראי; הגעתי באיחור להופעה, הייתי עצבנית ותשושה ובמהלך ההופעה פשוט נשברתי, סיפרתי את מה שעובר עלי ופרצתי בבכי. עם כל זאת זה היה רגע קסום עבורי. קהל של 50 איש הקשיב לי, דאג לי, טיפל בי. הרגשתי כאילו חמקתי מרצח ושאני מוקפת בחברים".