הבחירה של הלהקה: Kevin Ayers - Joy of a Toy
קווין היה חבר בהרכב המקורי של סופט מאשין, מה שאולי מסביר את האדג'יות האוונגרדית (לעיתים כמעט פסיכוטית) של הפופ הפסיכדלי שלו.
הבחירה של קולין ניומן: Steely Dan - Countdown To Ecstasy
קשה לבחור אלבום שאני הכי אוהב, ויש הרבה אלבומים שיכלתי לבחור אבל אני חושב שזאת בחירה טובה בגלל שכל כך הרבה אנשים צעירים (כולל מהדור שלי) מבטלים את סטילי דן, אולי בגלל שהם רק מכירים את החומרים המאוחרים שלהם. זה אלבום הבכורה שלהם. כשיצא לא היה שום דבר שנשמע ככה. זה אלבום מעולה שצריך להיות ברשימת האלבומים האהובים של כולם.
הבחירה של מת'יו סימס: J Dilla - Donuts
סוף סוף קניתי את האלבום הזה כשהיינו בסיבוב הופעות באמריקה, הקיץ, אחרי שהיה ברשימת הקניות שלי המון זמן. הייתי מתאר את ג'יי דילה כלהקה דמיונית-פסיכדלית שעושה שירים אינסטרומנטליים בסגנון מרווין גיי. זה שילוב גאוני. הסיפור הטראגי מסביב לאלבום הזה ומותו של ג'יי דילה הפכו את האלבום הזה לאפילו יותר משמעותי עבורי. זה האלבום ששמעתי הכי הרבה הקיץ האחרון.
הבחירה של רוברט גוטובד: London Grammar - Strong
שמעתי את האלבום ב-BBC6. אני אוהב את הקול, האטמוספירה והמילים
הבחירה של גראהם לואיס: The Last Poets -The Last Poets
האלבום הראשון של לאסט פואטס שהושמע בשנות ה-60 וה-70 אצל לא אחר מאשר ג'ון פיל. האם זה אלבום הראפ הראשון בהיסטוריה?
להקת Wire תופיע בישראל ב-2 בנובמבר במועדון הבארבי בתל אביב