"כוכב נולד"
אין ספק שמשם הכל התחיל בין לילה יכולת ההכלה שלי גדלה למימדים עצומים, ואז יצאתי עם תרמיל ומקל. הדרך, הו הדרך.
"Grace" של ג'ף באקלי
מבחינתי החיים מתחלקים לשניים לפני שהכרתי את ג'ף באקלי, ואחרי. אני חושבת שאף אמן לא השפיע עליי ברמה עמוקה כפי שהוא עשה. נכון שהוא הוציא רק אלבום וחצי, אבל זה לא מקטין ולו במעט את האוקיינוס העצום שהוא היה ונשאר. המוזיקה, המילים, הטרגדיות, הכאב הכל. הרבה השתנה מאז נתקלתי באהבה הזו, סוגים שונים של מוזיקה ואנשים שפגשתי דרך גלי האתר ובדרך הביתה שינו את חיי, אבל ג'ף הכיר לי חתיכה משמעותית ממני וגרם לפחד להיחנק מחוסר אוויר. הוא אחד המורים הגדולים בחיי ואני מודה לו על זה.
"אביב מתעורר"
הצגת התיאטרון הראשונה בה השתתפתי. בית לסין, ציפי פינס, קבוצת הצעירים המקסימה וגלעד קמחי אחד. האהבה ששררה בין כולנו, הפרגון האמיתי והחומר האנושי עזרו לי לצלוח את המשימה הזה אין ספק שהשנה שעשיתי על בית התיאטרון, בתפקיד הספציפי הזה, היתה כמו טיפול פסיכולוגי ממושך. דמותה של ונדלה היקרה הפגישה אותי עם הילדה שנעלי במרתף, שיחררה אותה מהכבלים וחיבה אותו באהבה. עבורי החוויה הזו היתה הרבה יותר מהצגה או דמות שהייתי צריכה לחקור.
רוקפור ישראל ליברפול
זכיתי לעבוד עם להקה אדירה הכוללת את מאיה בלזיצמן האלוהית, כשהיא וכל אחד מחברי הלהקה בנפרד היה מורה בדרכו החיננית. זה התחיל מהאלבום השני שלי, "קומוניקטיבי", שהשם שלו נולד באמצע סיעור מוחות בהליקון, כאשר המילה 'קומוניקטיבי' חזרה על עצמה שלוש פעמים בדקה והתחילה להישמע כאילו היא יוצאת מאקדח סיכות. בהליקון חששו שהאלבום קשה מדי לאוזן הישראלית, ומתברר הם צדקו האלבום כמעט ולא נמכר, אבל אני הרווחתי עושר מוזיקלי ועור של נמרה. נמרה רגישה, אבל בכל זאת נמרה.
כעבור שנתיים, רוקפור מאיה ואנוכי הקלטנו את "Sympathetic Nervous System" אלבום באנגלית בליברפול - עיר הביטלס והבריכה. תפסתי לעצמי את הראש ולא האמנתי שאני באולפן המוטרף הזה, עושה מוזיקה ומפיחה חיים בשירים שכתבתי לעצמי בחדר בבית, בישראל. מייק קרוסי, שהפיק את האלבום הראשון של הארקטיק מאנקיז,ישב לצידי ונהנה. זה אמיתי? מתברר שכן, הכי אמיתי שיכול היה להיות.
"כל החיות ידעו"
האלבום הרביעי והאחרון שיצא עד כה, הוכיח לי סופית, בעזרת המפיקים המוזיקליים וחבריי היקרים עידן רבינוביץ' ויוסי מזרחי מהקולקטיב, שהכל אפשרי. זה אלבום שעבורי מסמל דרך, אמיתית,ישרה, חסרת פשרות על אף הכאבים, ניצחון קטן שלי על הספקות והזלזול העצמי שהשלכתי מהחלון. היום,אחרי עשור, הקהל שמגיע להופעות זה קהל שבא להקשיב למוזיקה באמת, לשירה, למילים ולא בכדי לראות כמה עמוק הצלוליט בישבן. זה קהל שבא לרייב מכשפות בלב יער. אני רואה את העיניים שלהם ואני אוהבת את זה כל כך.תודה גם לכם.
ובשנה הבאה?
ניו יורק. ניו יורק. ניו יורק. בעזרת השם.
נינט טייב תופיע במועדון הזאפה בתל אביב ב-29 באוקטובר, ובצוללת הצהובה בירושלים ב-31 באוקטובר