מ"Creep" של רדיוהד, שאיתו פצחה כשהיא עומדת על הבר ומנגנת ביוקלילי ועד ל"הללויה" של לאונרד כהן שחתם את המופע, היו לאמנדה פאלמר המון ביצועים מעולים. בדגש על המון. לא פחות משלוש ורבע שעות ארכה ההופעה, שכללה שני אירוחים, אינספור הקדמות וסיפורים ולסיום, שני הדרנים.
"חשבתי לנסות ולעלות שעה וחצי מאוחר מדי", התלוצצה פאלמר עם הקהל בעקיצה מכוונת לריהאנה שאיחרה לבמה בהופעתה יום קודם, אך אז התחרטה והוסיפה "בעצם זה לא רעיון טוב פה בישראל, כי אתכם זה ממש ירגיז". אולי היא צודקת, אבל הופעה ארוכה מדי, כמו שהייתה אתמול, אמנם לא הרגיזה, אך כן עייפה כהוגן. חבר, שנכח עד הסוף, ציין בצדק ש"גם הופעה מוצלחת צריך לדעת לסיים בשיא".
רשימה חלקית של הנושאים עליהם דיברה פאלמר במהלך ההופעה: ההחלטה לבוא לישראל חרף החרם והלחצים הפוליטיים שהופעלו עליה, ריהאנה, מיילי סיירוס, ליידי גאגא, שינייד אוקונור, אדוארד קה-ספל, מחבל צ'צ'ני, קיקסטארטר, סיור בחברון ובכפר ערבי בגדה ועוד ועוד. "חפרה אותי למוות", אמר חבר אחר בדרכו החוצה לפני תום המופע.
פאלמר, שלא הגיעה עם להקתה החדשה The Grand Theft Orchestra, ניגנה את רוב השירים לבדה על סינתיסייזר ואת היתר על יוקלילי. בהתאם, רוב השירים שבחרה לבצע היו לקוחים מאלבומים שקדמו ל"Theatre Is Evil" החדש, שנכתב מראש ללהקה מלאה. וטוב שכך, כי היא ביצעה שלל שירים של הצמד שבו היתה חברה - הדרזדן דולז, כמו גם קטעים מאלבום הבכורה שלה וכאמור - גרסאות כיסוי ובהן "Black Boys On Mopeds" של שינייד אוקונור, אותו ביצעה לצד יהוא ירון בגיטרה בס וקולות רקע.
על המאשאפ המדובר שלה ל"Wrecking Ball" של מיילי סיירוס עם "Nothing Compares 2 U" היא בחרה לוותר, שכן ביצעה אותו יום קודם לכן בהופעות ספונטניות בבר קיימא התל אביבי ולאחר מכן בשדרות רוטשילד, היכן שביצעה גם את "Umbrella" של ריהאנה, בשעה שהאחרונה היתה עסוקה בלאכזב באצטדיון רמת גן. בין השירים שביצעה הסבירה כי התקשתה מאוד לבחור אילו לבצע בישראל. הקו המנחה שבחרה אמור היה, לדבריה, לגרום "גם לבחור, שחברתו גררה אותו איתה, לחשוב שאני ממש לא רעה". אם לבחון על פי בן זוגה של מעריצה שרופה שעמדה מימיני וצרחה את כל המילים, פאלמר הצליחה במשימה. נראה היה שהוא מחזיק מעמד ואפילו נהנה, למרות שברור שלא ממש הכיר את פאלמר. "The Killing Type", "Oasis", "Map of Tasmania" ו"Ampersand" היו בין הביצועים המרגשים שלה בהופעה.
בשלב מסוים זימנה פאלמר את בעלה, סופר המד"ב הידוע ניל גיימן, לבמה. גיימן הקריא שלושה שירים שכתב, אך בשלב מאוחר זה של ההופעה כבר קשה היה לעקוב אחריו. בשיר הראשון הוא דיבר משהו שכלל זומבים, ג'יניז, צרעות רצחניות, חיות מדברות ומכונת זמן. בשני דיבר על קולומבוס, כנראה. מישהי לצידי בדיוק יצאה להפסקת סיגריה. אם היה זמן לעשות כן זה בהחלט היה הרגע המתאים. לעומת זאת השיר האחרון שהקריא, שיר אהבה לפאלמר, גרר תשואות מהקהל. בייחוד הקטע שבו ציין שהיא מזדיינת מדהים ומיד עידן בשורה של אהבה אפלטונית.
"Coin Operated Boy" התיאטרלי של הדרזדן דולז בוצע לקראת מה שלכאורה נדמה היה כסוף ההופעה. אך פאלמר, באנרגיה שנדמה כי לעולם לא תדלה, עלתה להדרן וביצעה את"Ukulele Anthem". מוקדם יותר בהופעה מישהו בקהל זרק לה טיונר ליוקלילי והיא בתגובה אמרה "אני אפילו לא יודעת איך משתמשים בדבר הזה", והוסיפה בקריצה "זה עד כמה שאני פאנק-רוק!". באקט אירוני ודי משעשע, אחרי שלעגה למנהג החלפת השמלות אצל זמרות פופ, היא עלתה להדרן השני לבושה בשמלת לילה שחורה. את ההופעה היה צריך לסיים הביצוע העוצמתי של "Half Jack", אך היא לא התאפקה והלכה אחריו על קאבר איטי במיוחד ל"הללויה". ורק אז, כשם השיר האחרון, הסתיימה ההופעה.
עוד רגעים מההופעה:
