"היה לי שיער שחור בפעם שעברה שלי כאן. זה השתנה בין לילה. כנראה שנבהלתי או משהו", צחק טום ג'ונס בן ה-73 עם קהל היכל נוקיה על שיערו הלבן לגמרי. פרסונת פצצת המין שליוותה אותו מאז שנות השישים עלולה הייתה להיות די מגוחכת בגילו הנוכחי, אך ג'ונס לא נפל למלכודת הזמן ואת שיערו הפסיק לצבוע מתישהו בעשור הקודם. אולם, על הכריזמה, ההומור העצמי וחשוב מאלו, הקול הענק שלו, שמר כאילו לא חלף לו יום מאז 1963, עת הוציא את הלהיט הראשון שלו "It's Not Unusual".
ג'ונס עלה לבמה בחליפה שחורה (ולא במכנסיים צמודים), קד שתי קידות לקהל ובלי הקדמה פצח ברצף של שלושה שירים עם ביצוע עוצמתי ל"Evil", הדואט שלו ושל ג'ק ווייט שיצא כסינגל בשנה שעברה. אחריהם עקבו "Mama Told Me Not To Come", שכתב רנדי ניומן ונעשה ללהיט ב-1970 כשבוצע על ידי להקת "Three Dog Night", והלהיט הענק "She's A Lady" שכתב עבורו פול אנקה. נראה שהקהל כבר מרוצה. ג'ונס נותן ציחקוקים ממזריים למיקרופון, כמעט עושה פנטומימה עם ידיו בהתאם למילות השירים ורוקד על הבמה מצידה האחד לצידה השני. רק לפעמים ברחה לו איזו תנועה סקסית יתר על המידה. קשה לשנות הרגלים של שנים.
את ג'ונס ליוותה להקה מלאה שכוללת מתופף, שלושה נשפנים, שני גיטריסטים, בסיסט, שני קלידנים ושתי זמרות ליווי. יפות מאוד, כיאה לו. הלהקה ניגנה מצוין, לא גנבה לו את ההצגה בשום אופן (לא, שהיה אפשר בכלל) וההתנהלות הייתה מקצועית לכל אורך ההופעה. גיטרות הוחלפו בשניות ברגעי החושך בין שיר לשיר, נגנים החליפו עמדות ואחרי שלושה שירים וה"נהדר להיות פה שוב" המתבקש, הצהיר ג'ונס: "אני אשיר כמה שאנושית ניתן לשיר, אנחנו הולכים ליהנות כאן הלילה". הבטיח וקיים חלקית. נדמה כי יכול היה להמשיך עוד שעות מבלי להראות סימני עייפות, כך שהחלק של לשיר עד כמה שאנושית ניתן לא בדיוק מולא, אך זה לא שינה כלל כי ההופעה לא הייתה קצרה בשום אופן (מעל שעה וחצי) ואכן כולם נראה שנהנו, מי שבקהל ומי שעל הבמה.
בהמשך ביצע את "Just Dropped In (To See What Condition My Condition Was In)", לא לפני שציין כי את השיר כתב מיקי ניובורי, שהיה זמר קאנטרי גדול. אולי מאחר והרוב מייחסים את השיר, שנכתב כתמרור אזהרה מפני שימוש ב-LSD, לזמר קני רוג'רס שהיה הראשון שהפך אותו ללהיט. הביצוע של ג'ונס ל"Tower of Song" של לאונרד כהן (לכבודו פינתה הלהקה את הבמה) היה בהחלט אחד משיאי הערב.
עוד ביצע ג'ונס את החשודים המידיים: שיר הקאנטרי "Green, Green Grass of Home" שאליו הצטרף הקהל ו"דליילה" שממש הפך את האולם לאירוע שירה בציבור. אחריו ביצע קאבר נהדר לשיר הנושא של "Bad As Me", אלבומו של טום ווייטס שיצא לפני שנתיים. ג'ונס בחר לשיר את "יידיש מאמא", כנראה מפאת ריכוז היהודים הגדול בקהל. אולם הביצוע פחות הלהיב מיתר השירים, אולי כי היהודים שנכחו בקהל אינם אמריקאים, וזהו שיר מאוד יהודי-אמריקאי).
ואז הוא נכנס לפאזת ה"אני סקסי" שלו עם רצף שירים תואמים, לא לפני ששאל את זמרות הליווי שלו "איך אתן, בנות?", זרק להן "נראות טוב" ומיד מלמל לעצמו "Don't be naughty Tom". השירים ששר היו "What's New Pussycat", שאותו ביצע תוך שהוא רוקד וואלס עם בת זוג דמיונית ושהיה עוד שיא בערב, "Sex Bomb" ו"You Can Leave Your Hat On" שבמהלכו, כמילות השיר, נפטר מהמקטורן ונותר עם חולצה שחורה צמודה. השיר האחרון לפני ההדרן היה "It's Not Unusual" שעליו כמובן, אי אפשר היה לוותר. כשחזרה הלהקה לבמה זמרות הליווי שרו לבדן את "Yes We Can Can" של הפויינטר סיסטרז, שבמהלכו חזר ג'ונס לבמה והשיר התחלף, ללא הפסקה, ל-"It's Your Thing". את המופע חתם "Kiss" של פרינס. ג'ונס יופיע שוב על אותה הבמה ביום שני הקרוב. הערב הוא הוכיח כי כוחו עודנו במותניו.