המאגר הביומטרי מהווה נושא מחלוקת כבר זמן מה. עוד כשעלתה הצעת החוק ע"י מאיר שיטרית ב-2008 החלו לצוץ קולות המתנגדים לשימוש באמצעי זיהוי ביומטרים לצורך ריכוז וניטור ממשלתי. ויכוח להוט ועמוס זוויות שכזה ראוי לדיון הגון ומסודר, במיוחד בתקופת ה"פיילוט" המוגדר שאמור לבחון את כדאיות וסיכויי ההצלחה של המאגר. לכן האנשים הטובים שברשות האוכלוסין וההגירה החליטו להעלות את הנושא החשוב והרציני הזה באמצעות, אה, באטל ראפ?
הפרסומת הויראלית - ושלא יעבדו עליכם, מדובר בפרסומת - למאגר הביומטרי, שנוצרה על ידי הויראליסט הוירטואוז נוי אלוש ובהשתתפות הראפרים OBD (אור חיים בן דוד) ועדי אברהם, משתמשת במבנה הקלאסי של קרב ראפרים, בדומה לסדרה הויראלית Epic Rap Battles of History. על פניו, "המאגר הביומטרי: באטל הראפרים הגדול" (שבמקור עלה עם הכותרת "באטל הראפרים: ניצחון למאגר הביומטרי") מציג את צדדי הבעד והנגד של המאגר במטרה מוצהרת להעלות דיון בנושא. לא שזה מסתדר עם העובדה שהסרטון חסום לתגובות, אבל נו שוין.
אין כאן טענה כנגד אלוש או אפילו כנגד הבחירה של משרד ממשלתי להוציא כסף על פרסום. אחרי הכל, זו הממשלה שנתנה כמות כסף נכבדת לקידום המטרה ואלוש עצמו פועל כפרסומאי מקצועי ללא שום קשר לדעתו האישית (מה גם שלטענתו הוא זה שביקש להביע גם את ה"צד השני"). עם זאת, הבחירה התמוהה בראפ כדרך להעביר את המסר הממשלתי מפנה חצי אשמה לשני צדדים הראפרים המשתתפים וההבחירה של ממשל, או במקרה הזה רשות האוכלוסין, בראפ.
נתחיל בראפרים. למה? כי הם אמורים לדעת יותר טוב מזה.
הם אמנם לא מופיעים כעצמם בקליפ, אלא כשתי דמויות בדיוניות, אבל לא מדובר בשחקנים מקצועיים. שני המשתתפים בקליפ הנ"ל הם ראפרים גם מחוץ לזירה הוירטואלית. כלומר, יוצרים, כותבים ומבצעים. במסגרת ז'אנר שהאתוס שלו בנוי על "שמור את זה אמיתי", בלי קשר לגנגסטר או לרחוב אמיתי במובן של אמיתי לעצמך, אין בגידה גדולה יותר מלהוציא מהפה שלך טקסט בחסות מישהו אחר.
זה לא שההיפ הופ נטול נגיעה בפרסומות. להיפך, עוד מראשית הצלחתו באמצע האייטיז ראפרים אגדיים כאמינם, ביגי, נאס וכמובן ראן די-אם-סי השתתפו בפרסומות. גם בארץ זכור מקרה סאבלימינל והשוקו שעדיין נותר שנוי במחלוקת. לא זה המקרה הפעם. אותן פרסומות, הטובות והרעות שבהן, התאימו לתנאים של המשתתפים. גם המגחך האחרון על זנב החתול שלבש סאבלימינל הסכים שזה הלך יד ביד עם מנטליות ה"ראפ לילדים" שהגיש דאז.
וכאן? אין תנאים ואין אחריות. הגחכה מודעת לעצמה של הסגנון שאיבדה מקסמה עוד בראשית הניינטיז ואטיטיוד של "זו השפה שהילדים היום מבינים" רק מזלזלת במקום שממנו באו. גם ה"דיון" המרודד בטח שלא עושה טוב לאף אחד מהצדדים. זה גם לא משנה אם הם מסכימים או סולדים מהרעיון של המאגר הביומטרי. עצם ההסכמה להשתתף בפרסומת שכזו, על הפארודיה ששורפת את הגשרים שעליהם הלכתם ועל החותמת הממסדית שמאחוריה, כבר מהווה מחיקת מורשת היפ הופ הגונה.
מה שמוביל אותנו לצד השני בעסקה הפקיד הממשלתי. אותו גורם עלום שם שבחר, מכל הדרכים בעולם, להעביר את המסר הממסדי באמצעות ראפ. היי! צריך לפנות לצעירים. והם אוהבים את כל ה'יו יו' הזה. תביא גם את נוי אלוש שיעשה את זה יפה והופ ניצחון למאגר.
זוכרים את זה? מביך לביבי
מה שעבר מעל ראשו של כל מי שאישר את הסרטון הוא דבר אחד קטן אירוניה. הרי ברגע שצועדים לתוך השדה הסמנטי של ההיפ הופ, הדבר הראשון שעולה בראש הוא מחאה. סגנון שכל הקיום שלו הוא סתירה אחת גדולה לממסד לא יכול לקבל גב ממנו, שכן כך הוא מנוטרל מתוכן. כך, במשך כמעט ארבעים השנים שבו קיים ההיפ הופ, הוא מחפש כל פעם מחדש את הדרך להישאר אלטרנטיבה. בכל פעם שקצה הקרחון שלו ניצב מעל לקו המיינסטרים ונשחק על ידי הכסף וההצלחה, יתר הז'אנר מחפש את הדרך הבאה לערער את החברה הממסדית.
וזה מביך כשהממסד לא מבין את זה משל היה מנכ"ל לבן מרופד שמנסה לשכנע את הצעירים שגם החברה שלו מגניבה מבלי שהוא מבין שזה רק מגחיך אותו עוד יותר. זה קרה גם עם "עוצמה לישראל" שבבחירות האחרונות בחרו מכל הסגנונות דווקא בז'אנר המחאתי כדי להציג את הדיעות ההו-כה-לא-גזעניות-בכלל שלהם. אפילו בליכוד, אי שם ב-2009, ניסו ללהק את ביבי כבחירה לצעירים שאוהבים כובע הפוך. לא, אי אפשר לגייס ראפ עבור פוליטיקה מבלי שזה ישמע מביך, מתנשא ואירוני.
התגובה של אלפרבר
היפ הופ במהותו מייצג אמת. בין אם הראפר בוחר לשיר על הרחוב שבו גדל, על מסיבות שבהן הוא מבלה או על המצב הפוליטי זו היא האמת שלו. רק שלו. לא טקסט באישור ממשלתי. למרבה המזל, יש עוד ראפרים שזוכרים את זה. אלפרבר, יוצא להקת הפרברים רפיוג'יז, מיהר להוציא שיר תגובה לבאטל המכור מראש הזה, שבו הוא מפרק את הטענות של הסרטון ואת הרעיון של שימוש בז'אנר המחאתי לטובת האנשים שלרוב מוחים כנגדם. על ביט של CohenBeats (מיכאל כהן מ"כהן את מושון") הוא מחזיר לראפ את המהות האמיתית שלו טביעת אצבע אחת, אמצעית, שמופנית כלפי הממשל. ואפילו בלי שינים מצופות כסף לרפואה. אם תרצו יו.
מה אתם חושבים על הראפ הביומטרי? ספרו לנו בפייסבוק