"הרעיון הוא להביא את מפלגת הליכוד חזרה ל-50 מנדטים", אומר בצחוק אומר רפאל בלולו, 32, אחד ממארגני אירוע "המזרחי החדש בתחת שלי" שיתקיים ביום שישי ה-8 בנובמבר במועדון הפסאז' בתל אביב. לצידו יושב תם אהרון, 23, סטנאפיסט ומתכנת, שיעלה ויופיע באירוע עם סטנדאפ מיוחד יחד עם הסטנדאפיסטית גלית חוגי, שניהם עתידים "לפרק את המוצא שלהם לחתיכות קטנות", כמו שמבטיח האיוונט בפייסבוק.
"השם 'המזרחי החדש בתחת שלי' הוא למעשה אמביוולנטי, הפוך על הפוך", מסביר בלולו. "בין שלושתנו יש המון הסכמה וגם אי-הסכמה. אני חושב שהמושג 'מזרחי חדש' הוא מגוחך, פתטי, אין דבר כזה 'מזרחי חדש', יש דבר כזה 'מזרחי'".
- אז אתם לא מתים שיהיה מזרחי חדש?
בלולו: "לא. אני לא".
אהרון: "אני חושב שיש מזרחי חדש, ואני רוצה שיהיה את המזרחי החדש חדש. זו הגדרה שקיימת ואי אפשר להתעלם ממנה".
בלולו: "זו הגדרה שקיימת, בסדר, והיא מתחברת מאוד לתכנים שתם וגלית מביאים. גלית מתעסקת בתכנים מאוד אישיים, מדברת בגוף ראשון, צוחקת על עצמה, על המראה שלה, זה גם קשור להיותה מזרחית וגם קשור להיותה אישה".
חוגי: "מה זה מזרחי חדש? הדיון האינטלקטואלי הזה בקיפוח הוא מיושן וטיפשי בעיני. לא יודעת איזו מזרחית אני, חדשה? ישנה? יד ראשונה מרופא? מה אכפת לי. אני כל מיני דברים. גם זה. ואני רוצה לדבר על מה שאני ועל מה שאני שונאת במה שאני וזהו".
בלולו וחוגי מכירים מאז לימודיהם בסם שפיגל, ואת אהרון בלולו מכיר "מיוטיוב". בלולו הוא גם חבר מערכת בקפה גיברלטר, כך שתרגום הפעילות השוטפת לאירוע סטנדאפ היה צעד מתבקש שחוגי רקמה עוד בפעילותה ב"ערב הסטנדאפ של תום יער", עליו היא מספרת כי "אני המזרחית - חצי, למען האמת - היחידה בקבוצה. או כמו ששאר חברי הקבוצה אוהבים לקרוא לזה- חמישה סטנדאפיסטים ומנקה. הסטנדאפ שלי עוסק הרבה במזרחיות, אני מדברת הרבה על המשפחה שלי", היא אומרת. "ואז הבנתי שבא לי לריב קצת, כלומר- במובן החיובי של זה, ולעשות את הסטנדאפ שאני עושה רק לקהל פחות היפסטרי-ברלינאי-שיט כזה שבדרך כלל בא להופעות, ולספר בדיחות, או לספר כמה בא לי להיות אשכנזייה ושאני הפנימית האמיתית היא ילדה אוסטרית כלואה בגוף של תימניאדה. ובא לי לספר את זה לאנשים שאולי יותר דומים לי".
"גלית פנתה אלי עם הרעיון הזה, היא אמרה שיש לה רעיון לערב שייקרא בשם הזה וינענע מחדש את כל השיח הזה וזה מה שהדליק אותי", מספר אהרון שהופיע גם הוא במסגרת ערבי הסטנדאפ של תום יער וגם בערבים של "ילדי הקומדיה".
- אז איך אתם מתכוונים לנענע את כל השיח הזה?
אהרון: "תראי, אני עד עכשיו בהופעות שלי התייחסתי לנושא העדתי אבל הרגשתי שכשאני מדבר על כל העניין של השד העדתי, אני מדבר בעיקר לקהל מעורב או אשכנזי. לא באמת הרגשתי שאני יכול לבוא לשיח על המזרחי החדש. העלתי את הנושאים האלה, אבל מנקודת מבט שונה. עד עכשיו, כשהייתי מעלה את הנושאים האלה, נכנסתי יותר באשכנזים, יותר דיברתי על זה מנקודת המבט של המזרחי כלפי האשכנזים".
- אגב, מה המוצא שלכם בעצם?
אהרון: "אני תימני ועיראקי".
בלולו: "אני מרוקאי שלם, שזה יותר סקסי מתימני, רק לפרוטוקול".
אהרון: "אבל לא יותר סקסי מעיראקי!".
בלולו: "תימני יותר סקסי מעיראקי".
אהרון: "תימני זה לא סקסי בשום מובן, חוץ מהשמועה המגוחכת הזאת ש
על
-"
בלולו: "אוקי, בכל אופן -"
אהרון: "אז מה שהגניב אותי היה שיש לי פה הזדמנות להביא את הצד השני של המטבע, לבוא לשד העדתי מהצד המזרחי שלו. לדבר בערב שהוא מזרחי, או שיש לו קונוטציות מזרחיות".
"המזרחי החדש בתחת שלי" לא יכול היה לרקום עור וגידים בעיתוי מושלם יותר - מבקרי וצופי הטלוויזיה עדיין לא הספיקו להתאושש מהסדרה "השד העדתי" של אמנון לוי, מותו של מר"ן הותיר אחריו הספדים מעורבים בתקשורת על הסקאלה שבין מנהיג מפלגה עדתית לבין מנהיג דתי קיצוני וכמובן סערת הפייסבוק האחרונה של השבוע: מאמר הדעה של נילי לנדסמן ב"הארץ" בו טענה כי מלצרית ממוצא מזרחי העניקה לה שירות קלוקל ומיזנטרופי בבית הקפה "אלבי".
"יש את האיוונט ואת הכותרות שלו, שהן משתמעות לשתי פנים והן פרובוקטיביות", מפרט בלולו. "בגלל שהשיח רווי מבחינת אקדמיצזיה והוא נוטה לשעמם כי מזיינים בו הרבה את המוח- הרבה פעמים הוא שיח מאוד פורמלי ורשמי, עם סטטיסטיקות, ומספרי עניים וכו'. בגלל שזה שיח אקטואלי, פוליטי, רשמי ומעונב, יש פה מקום לקומדיה, לאוורר קצת את השיח, לצחוק קצת על המושאים ועל הנושאים".
"בקומדיה יש גם מקום סופר אולטרה חתרני והיא יכולה גם לחתור מתחת. תם מספר שכשהוא מדבר על בעיות חברתיות-אתניות בישראל כסתם שיחת חולין, אנשים מתעצבנים, ו'איך אתה מעז להגיד' וכאלה. כשהוא מספר להם את זה בקומדיה, דרך סטנדאפ, הם צוחקים והם אוכלים את זה. זה המקום שמאפשר את זה. גם גלית צוחקת על דימויים שהושרשו על-ידי - ואני אגיד את זה בצורה הכי בוטה- הושרשו על-ידי אשכנזים. וגם אני, למה אני כל כך מזדהה עם האירוע הזה? כי כשאני הייתי ילד, וגדלתי בעפולה, בגיל 14 הייתי בטוח שאני נראה כמו מוריסי. לא חשבתי שאני נראה כמו רפי בלולו מעפולה. חשבתי שאני בריטי ושאני חי במנצ'סטר כי כל הדימויים והאידיאולוגיה שבה גדלתי היו כאלה".
- לא מדובר כבר בעניין של איזו אידיאולוגיה אתה מביא מהבית? לא היה לך אידיאולוגיה בבית?
"היתה, ומאוד התביישתי בזה. המוזיקה, בשפה, באינטונציה, בשפה".
"אני כמובן לא יודעת מי הקהל שבאמת יבוא לאירוע שלנו, ואני לא הולכת לעשות שום סלקציה בכניסה", אומרת חוגי, "אבל הכוונה היתה לעשות אירוע שיש לו אוריינטציה מזרחית. הרי לנו מותר לצחוק על עצמנו וכל זה. יש אנשים שצוחקים על המוצא שלהם, אבל אני לא מרגישה חלק מהם, אין לי בדיחות על סבתא שלי המרוקאית שמחג'גדרת בבכי או על פרסים קמצנים. חשבתי לעצמי שבעצם אין מקום כזה שאני ממש מרגישה בו בנוח - כלומר, אם זה הומור מזרחים אז הוא ירוד בעיני, ואם זה התעסקות אינטלקטואלית במזרחיות אז היא תמיד קפוצת תחת ונורא לוקחת את עצמה ברצינות".
ולסיכום, באמת יש קיפוח? שלושתם טוענים שהוא עדיין חי ובועט - "ברור שהוא קיים. עדיין", קובעת חוגי. אני לא איזו נושאת בשורה בעניין הזה. יש אנשים שיודעים לדבר על זה יותר טוב ממני. אותי מעניין לדבר או לצחוק על מה שאני, מבלי לעשות חיקויים של סבתא שלי באופקים. זה החידוש בעניין הזה, אם זה נחשב כזה חידוש.... וגם להיות בת. בת מזרחית, אולי זה גם חידוש. אז אני מחפשת מקום ומסגרת שאפשר לצחוק בה על מזרחים, בלי שזה יהיה עממי או אינטלקטואלי או אמנון לוי המפחיד הזה עם הסלואו מושנים האלה. ושזה יהיה אמיתי, כי יש עוד הרבה אנשים כמוני, או כמו תם אהרון או כמו לירון עמרם. וזאת מסיבה בחינם - למה לא לבוא?".
"המזרחי החדש בתחת שלי" - לפרטי האירוע