היחס המיושן לטאלנטים צעירים, אותם יהלומים לא מלוטשים-לכאורה הוא "אנחנו נעשה אותך" נעשה ממך כוכב, נעשה ממך שם, נעשה אותך למוצר כל כך משוייף, מתקתק ומחליק בגרון, שאין מי שלא ירצה לצרוך אותו. פאק האותנטיות, פאק השקיפות, שייחנקו כולם עם התיאוריות ההיפיות של הלא מושלם הוא האנושי. בשביל שימשיך מעגל החיים שבו בשר טרי נכנס אל המכונה, עובר עיצוב, הלבנה, הרזייה, הפשטה והלבשה צריכים שימשיכו להיוולד יצורים שצמאים ש"יעשו מהם", וצריך שיהיה מי שעושה. הראשונים לא חסרים, ובטח ובטח שלא השניים - אצל כל אחד מסתתר גם החלק האלוהימי היהיר, שחושב שאם רק היו נותנים לו לשפץ במשהו את האנושות הכל היה טוב יותר.
ככה אגב, נולדים מיילי סיירוסים וג'סטין ביברים תוצרי תרבות לרגע, שכשהם מבינים שהם מותג חלול כמו הלו קיטי או רובוטריק, הם עושים כל מה שאפשר כדי לקרוע מעל הפנים את המסכה המודבקת, גם במחיר הרס עצמי. אלו לא כוכבים שנולדים, אלו תוצרים; ותוצרים סופם להתפרק. וזה לא משחק מילים שמכוון דווקא לירות בברכיים של "כוכב נולד" על כל גלגוליו הם הראשונים, הם השיטה, אבל הם לא המציאו את הפטנט, רק אימצו אותו.
אם יש עוד דבר שאימצו בחום שופטי "הכוכב הבא" זה את גישת הכל שפיט של בג"צ ובעיקר הקאדר הנוכחי שחובק בתוכו את השופט רני 'אני אגיד לך מה הבעיה שלך' רהב. זה לא ששופטי "אקס פקטור" לא מסתובבים כאילו הדבר הבוהק הזה מאחוריהם הוא שמש, אבל לפחות יש להם המודעות לשחק בכאילו-צניעות את המשחק. והעובדה שמישהו הדביק להם את התואר הזמני והלא מוסמך "שופט", לא מוציאה אותם מדעתם. לא זה המצב בקרב שופטי "הכוכב הבא" שמרוב ניסיון להיות חביבים וחמימים, מתפלקת להם הפטרונות וההתנשאות, משל היה כל אחד מהם גם קואוצ'ר, סופר-נאני, מזכיר מפלגת העם, ומרקיד שמושך בחוטי המריונטה.
"תתגייסי; תעשה עלייה; תתאפס על החיים; את מביאה גאווה; אבל למה באנגלית? אנחנו בישראל!; אתה שליח מצווה; תראי מה זה לכל הילדים שצחקו עלייך!" הכל שפיט, לא רק הקול שלך אלא מי שאתה ומה שאתה. מה זה עניינכם? מי שמכם? מה לזה ולתחרות שירה? אם רני רהב רוצה להיות שליח הסוכנות הציונות שיעשה זאת בכל אחד מעשרות האפיקים השונים שהוא פועל בהם. הבלבול המשונה והלא בריא שנוצר ב"כוכב הבא" היא תסמונת המיקרופון הפתוח שלאורך זמן גורם לאנשים ללהג כי התאהבו באפשרות הדיבור. טלוויזיה צריכה להחליט או שהיא כלי מוסרני חינוכי ו"מטעם", ואז יש לה את השעות שלה והדיסקליימרים שלה, או שהיא פלטפורמה בידורית מסחרית. אי אפשר שניהם, כי החריקה צורמת עד צמרמורת.
מהבחינה הזו, ומבלי להיכנס לסוגיות אסתי נגד בר, אייל גולן נגד משה פרץ ואסי עזר שהוא כנראה מנחה הריאליטי הטוב מכולם "אקס פקטור" מיישרת קו עם העולם בעוד "הכוכב הבא" היא ישראלית עד קצות הציפורניים. ולא שזה עלבון, אלא שזה קרתני להכעיס ולא משרת אותה. קור הרוח והמקצוענות (שהפגינה לרוב גם "דה וויס") כלפי המתמודדים, הוא מה שמכתיב את האמינות והאופי של "אקס פקטור". מה שמכתיב את האופי של "הכוכב הבא" הוא הרגשנות, ההתערבות החטטנית בחייהם הפרטיים של המתמודדים, והסחיטה עד תום של ה"סיפור" שלהם. באיזשהו שלב, הגישה החמה-דביקה-חונקת של "כוכב נולד" היתה צריכה להשתנות, ו"הכוכב הבא" לא השכילה לערוך את השינוי הזה. מוקדם לסכם מנצחים ומפסידים, מוקדם ולא הוגן. אבל במבחן הגישה והעדכניות "אקס פקטור" היא חלק מהתעשייה של עולם המוזיקה האמיתי בעוד ש"הכוכב הבא" היא חלק מתעשיית פיטום החלומות.
מי השופט האהוב עליכם? הצביעו בפייסבוק