מתחם הבורסה ברמת גן הוא אחד האזורים האורבניים העמוסים והחשובים בארץ. הוא ממוקם בלב מטרופולין דן, צמוד לנתיבי איילון, עורקי תחבורה עירוניים ראשיים ולתחנת הרכבת. האזור מלא במגדלי משרדים מודרניים, וחלק ניכר מהחברות המובילות במשק ממוקמות בהם. עשרות אלפי אנשים עובדים באזור מדי יום, ורבבות נוספים עוברים בדרכם למקומות אחרים. שכונות מגורים מקיפות את המתחם מצפון, מזרח ודרום, תיאטרון היהלום נמצא בליבו, ומכללת שנקר ממוקמת במרחק של כמה דקות הליכה.
כשיש כל כך הרבה נתונים שעובדים לטובתו, היה אפשר לצפות שאזור הבורסה יהפוך לטיימס סקוור המקומי. אבל הפוטנציאל הגלום במתחם לא הצליח להתממש מעולם. בנייני המשרדים אולי מלאים בפעילות אנושית מעניינת, אבל הרחובות מלאים בעיקר בכלי רכב ובאנשים שממהרים ממקום אחד למשנהו ולא עוצרים לשהות אף לרגע. האזור עמוס בעשרות אלפי אנשים אבל מוטה לטובת כלי רכב יותר מאשר להולכי רגל, ומרגיש יותר כמו אוטוסטרדה מאשר רחוב עירוני. גם בנייני המשרדים באזור לא מצליחים לייצר נקודות חיבור ראויות בינם לבין הרחוב. כמה מגדלים מנסים ליצור כיכרות כאמצעי חיבור, אבל אלו נותרות בעיקרן לא מזמינות.
לאור כל אלו, משמח לגלות שהחליטו בעיריית רמת גן להרים את הכפפה ולנסות ולהפוך את האזור למרחב עירוני איכותי יותר, כזה שמכיל חיים ופעילות לא רק בין תשע בבוקר לשבע בערב בימי אמצע השבוע. הסנונית הראשונה של אותה התעוררות מגיעה בצורת שיתוף פעולה בין העיריה לבין מקבץ של אמני רחוב מוכרים ופעילים בשדה המקומי. Pil Peled, Ame72, Klone, יוחאי מטוס, עדי סנד, ויורם רובינגר, הוזמנו להתערב במרחב העירוני כראות עיניהם. העירייה מצידה אישרה להם באופן חסר תקדים להשאיר חותם.
בין העבודות בולטות לטובה אלו של מטוס ו-Klone. מטוס עיטר את המדרגות הרחבות העולות לקניון די-מול בלבבות הפיקסלים שהוא מזוהה איתם. Klone צייר על מכולת זבל גדולה והפך אותה לאחת מהמפלצות החביבות שהוא נוהג לצייר. שתי העבודות מצטיינות בזיהוי איכויות מרחביות ופיזיות ומעשירות אותן. הן מנצלים לטובתן את התלת ממדיות של האלמנטים איתם בחרו לעבוד, וכאילו צומחות באופן אורגני מתוך הסביבה הבנויה. אפשר לסמוך על נקודת המבט של אמני רחוב שידעו להנכיח מחדש משהו שנראה כמעט טריוויאלי בשיטוט יומיומי עירוני רגיל.
בשיחה עמו מסביר מהנדס העיר, חיים כהן, שהאזור עומד לעבור כמה שינויים מאוד חיוביים בשנים הקרובות. ?יש תכנית מתאר לאזור שנמצאת בשלבי גיבוש מתקדמים? הוא מפרט. ?אנחנו הולכים להשקיע הרבה מאוד בפיתוח עירוני, בתשתיות, ובמרחב הציבורי. ברור לחלוטין שהאזור צריך להיות הרבה יותר למען התושבים ואנחנו נפעל להגיע לעירוב שימושים גבוה, להרחיב את המדרכות ולאכוף הסדרי חניה?.
בתוך כך, שלבים ראשוניים של ההתחדשות באזור כבר החלו להתרחש, והעיריה אישרה להסב את מלטשות היהלומים הישנות למגורי סטודנטים מוזלים. ?הניסיון היום הוא לעירוב שימושים כולל דיור בר השגה. אנחנו מודעים למרכזיות של האזור ולקרבה הגדולה לשנקר ולתחבורה ציבורית ורוצים להביא לפה גם אוכלוסייה צעירה?, מוסיף כהן.
יחד עם זאת ובאותה נשימה, כהן מתאר עתיד שונה בתכלית למתחם. ?אזור הבורסה יהיה בעצם המקום הכי אלגנטי בישראל. יהיה עירוב של עסקים, קניות ותרבות. אנחנו רוצים לכוון למקום שהוא יותר מכיכר המדינה, עם כל המותגים היוקרתיים ביותר. יש באזור למעלה מעשרים שגרירויות, זה אזור בין לאומי ואיכותי. האופי הזה צריך לקבל ביטוי הולם גם ברמה של עסקים מאיכות גבוהה?.
כהן לא רואה סתירה בין אמנות רחוב וסטודנטים לבין שגרירויות וחנויות יוקרה. ?אני חולק עליך, אני לא חושב שיש בעיה אחד עם השני?, הוא טוען. ?הניסיון היום הוא לעירוב שימושים שיכלול דיור בר השגה. זה תהליך מאוד ארוך. השלב של הסטודנטים הוא שלב ראשון. אולי בעתיד יהיה פה פחות אטרקטיבי מבחינת מחירים, אבל אין לדעת?.
סוג המקומות הכביכול איכותיים, שאליהם מכוון כהן, לא עולים בקנה אחד עם לופטים לסטודנטים ואמנות רחוב. יש רק לקוות שהפרויקט הנוכחי, שיוצר שיתוף פעולה בין הממסד ובין אמנים צעירים שצמחו מלמטה, יהיה זה שייתן לבסוף את הטון. מדובר בפרויקט צנוע ומעניין, כזה שלא מנסה לחולל מהפכות, אלא עובד עם הקיים ומנסה להתבונן בו מנקודת מבט אחרת.
מטרופולין דן לא זקוק לעוד אזור קניות יוקרתי כמו כיכר המדינה או מתחם התחנה. מה שהוא כן צריך מרכז עירוני צפוף ואינטנסיבי, רועש ומלא חיים, שיש בו אנשי עסקים וסטודנטים צעירים, מדרכות רחבות ואמנות רחוב צבעונית. ולמתחם הבורסה יש את כל הפוטנציאל להפוך לכזה, אם רק ייתנו לו את הצ'אנס ולא יפריעו לו.
לאיזה תחומים הייתם מייעדים את הרחבת הבורסה? ספרו לנו בפייסבוק