Los Campesinos! Avocado, Baby / What Death Leaves Behind / Glue Me
אם היה צדק במוזיקה, לוס קמפסינוס היו זוכים עכשיו בתהילת העולם שבאורה מתחממים ארקייד פייר. כי "No Blues", האלבום החדש והחמישי של השישייה שקמה ופועלת בוויילס (למרות שאף אחד מחבריה אינו וולשי), הוא כל מה ש"Reflektor" היה צריך להיות: סוחף מתחילתו ועד סופו, מסיבי, כבד רעיונית אבל מחויך ומודע לעצמו, מאתגר ומשתלם. יש בו רמזים לארקייד פייר פרה-ג'יימס-מרפי, כמו גם סימני אהבה שתמיד היו אצל הקמפסינוסים לפייבמנט ולפאלפ ולסמיתס, והוא מציע עסקה שכוללת שירים גדולים ופזמונים ענקיים בתמורה לדרישה לנסות להבין על מה לעזאזל גארת' פייזי כותב ושר גם אם אין לך תואר שני בספרות אנגלית. פייזי המאוד מוכשר ממשיך כאן עם מצב הרוח המלנכולי שהציף את האלבום הקודם של הלהקה, "Hello Sadness" מ-2011, אבל לוס קומפסינוס עוטפים את אובססיית המוות (והכדורגל) שלו עם הרגעים הכי פופיים שלהם עד היום, ונשמעים כמו להקה שהכל התחבר לה בטיימינג הכי נכון שיכול להיות. זה לא אומר שהיא תהפוך להיות ארקייד פייר היא לא אבל לוס קומפסינוס היא אוצר, הריאן גיגס של הרוקנ'רול. אי אפשר שלא לאהוב אותה.
Future of the Left Things to Say to Friendly Policemen / French lessons
ובמקרה, או שלא, עוד להקה שפועלת בקארדיף ושבשנה שעברה קיבלה כאן אהבה, הוציאה ממש עכשיו אלבום חדש, וגם היא מורידה את המבקרים על ברכיהם. ההבדל שהוא שבעוד לוס קומפסינוס מלטפים את ראשם, FOTH מורידים עליו נבוט. הרביעי של אנדרו פאלקוס ושות', "How to Stop Your Brain in an Accident", הוא בליץ של פוסט-פאנק עצבני שרק מדי פעם עוצר לנשום, ובדרך מעיף את המוח עם רוקנ'רול של ממזרים שמכריח אותך להיזכר גם במייק פאטון וגם בפוגאזי. לא מדובר באלבום קל, הוא דורש מצב צבירה נפשי מסוים, אבל אם נפלתם עליו ברגע הנכון בום! הנה שתי תצוגות תכלית שונות.
The National Lean
שיר השבוע בלי תחרות הוא התרומה של הנשיונל לפסקול של הסרט החדש בסדרת "משחקי הרעב", קטע שבקלילות יכול היה להיות עוד יהלום באלבומם האחרון, "Trouble Will Find Me". מאט ברנינגר סיפר שהם רצו לקרוא לשיר "Dying is Easy", אבל יוצרי הסרט חשבו שזה קיצוני מדי. להזכירכם, בלב סדרת הספרים והסרטים עצמה - ילדים שרוצחים ילדים.
Loom Lice
נושף בעורפו הוא הסינגל הזה של לום הלונדונים, להקה צעירה שתוציא אי.פי באותו השם בתחילת דצמבר. מדובר בשתי דקות של נתינה בראש שתעלה באוב שמות מתקופת הגראנג' ההיא, כולל את השם שאסור להזכיר בשום השוואה. יהיה מעניין לעקוב לאן הם ממשיכים מכאן.
Band Of Skulls - Asleep At The Wheel
עדיין באנגליה, הפעם בסאות'המפטון, שם מתכוננת השלישיה הזאת להוציא את אלבומה השלישי "Himalayan" בינואר. בינתיים הם מרימים יפה אווירת קווינז אוף דה סטונאייג' פינת בלאק רבל מוטורסייקל קלאב עם הסינגל הזה.
Endless Bummer Such a Drag
השלישיה הלוס אנג'לסית הזאת קנתה אותי כבר עם השם שלה, ואז המוזיקה באה וסגרה עניין. רוקנ'רול מלוכלך וראשוני כמו בספר. הנה כל האי.פי החדש שלהם, "Ripper Current", להאזנה.
Perfect Pussy I
עוד להקה חדשה מניו יורק עם שם אפילו יותר מדהים ומוזיקה יותר עצבנית. נשמע כאילו הזמרת מרידית' גרייבס כועסת על מישהי, אבל אם התוצאה היא האי.פי הזה, I have lost all desire for feeling"", אין מה לנסות לפשר. הנה הוא כולו, על 12 דקותיו.
והנה הם בלייב:
Kurt Vile Feel My Pain
שיר יפהפה של קורט וייל, ואיזו עבודת גיטרה מעולה, מתוך אי.פי חדש שמצטרף להוצאה חגיגית ומיוחדת של אלבומו האחרון והנפלא, "Wakin on a Pretty daze".
Mr. Dream - Fringy Slider
מיסטר דרים הם שלישיה מעניינת מברוקלין, וזה שיר חדש שלה, באזורי פרנץ פרדיננד פוגשים את לו ריד.
The Killers - Just Another Girl
האוסף החדש של הקילרז, "Direct Hits", כבר כאן, וכולו רכבת שדים מסחררת של להיט אחרי להיט, שלא בטוח שבריא לשמוע ברצף. שני שירים חדשים כולל האלבום: עם הקודם והטוב יותר, "Shot at the Night", אני עדיין חוגג, והנה עוד מנה, פחות מוצלחת, הגם שחייבים להעריך את רצונו של ברנדון פלאוורז להמשיך לכתוב שירים לסרטים דמיוניים של ג'ון יוז.
Real Lies - World Peace
נרגיע קצת עם השיר הזה של השלישיה הלונדונית החדשה ריל לייז, שמערבב בין ניו אורדר לפט שופ בויז להאפי מאנדייז. רע זה לא יכול להיות, והרימיקסים דרך.
והנה הקטע הקודם שלהם, שהוא כבר ממש פט שופ בויז.
Broken Bells Holding On for Life
גם השיר הבא הוא לא בדיוק רוקנ'רול, אבל ממש יפה. מדובר בדוגמא הראשונה שיוצאת מהאלבום השני של ברוקן בלס, "After the Disco", שיצטרף בינואר. שיתוף הפעולה הקודם בין איש השינז ג'יימס מרסר ודיינג'ר מאוס היה די מפוספס, אבל הדבר הזה עובד, בעיקר האווירה הבי ג'יזית שלו.
פצצה מהעבר
25 שנים. 25 שנים. שוב: 25 שנים. זה היומולדת שיחגוג החודש "Lies", האלבום השני של גאנז אנ' רוזס. קוראים את הבלוג הזה ממש עכשיו אנשים שעוד לא נולדו אז. לעומתם, יש כאלו שהיו אז נערים תמימים שחשבו שאקסל וסלאש הם החברים הכי טובים בעולם ותמיד יהיו. לכו תבינו. שמונה שירים כולל "Lies", שהגיע שנה אחרי הבכורה של גאנז, "Appetite for Destruction", ביניהם שני קאברים וביצוע רגוע יותר ל"You're Crazy" שהופיע בבכורה, ובעיקר כמה פגזים בלתי נשכחים כמו "Patience" ושיר האהבה הבא.