באיחור של כמה שנים מהמודל האמריקאי המעצב, כמו בדרך כלל, גם לישראל הגיע המקצוע "סלבריטי". אנשים שעובדים בלהיות מפורסמים, וזהו. כלומר יש להם, כמו לאנשים שמלבינים כספים, מקומות בהם הם מכבסים את התדמית הציבורית וזועקים בכל פעם שאפשר "אני?? אני יזם!, אני מגישה!, אני בעלת ליין לחרובים דקורטיביים!", אבל בפועל, הם עובדים בלנפח את בלון חמש עשרה הדקות שלהם עד שיתפוצץ.
חשבנו שראינו הכל, ואז הגיעה ליהיא גרינר. והבנו כמה תמימים היינו, כמה פרובינציאליים. מה שעוד לא הגיע מאמריקה מעצמו, נשרך אחרי ליהיא גרינר דבוק לה לנעל. האישה שנכנסה עליזה וחסרת אדג' כגוש גבינה צהובה אל בית "האח הגדול", הצליחה לגנוב את ההצגה בטלנובלה שייצרה לעצמה. התאוששה נטולת שריטות מהתרגיל חסר הבושה של הפקת "האח הגדול", אשר הכניסה לכלוב הזכוכית את הארוס בו בגדה; ואפילו מהדחייה הצורבת של עתי שולברג התנערה כאילו היא עשויה טפלון.
רק שלוש שנים נמצאת ליהיא גרינר בעין הציבורית, וכבר נדמה שהגברת שלא מאמינה בביטוי "חשיפת יתר" תמיד היתה שם. אין במה שלא קפצה עליה, אין קמפיין שדחתה, אין השקה שדילגה עליה, לא נשלפה מצלמה בלי שליהיא גרינר נעמדה מולה. אפשר ללגלג על זה, אבל הגברת מנהלת את קריירת הסלג שלה בנחישות של כריש מורעב. שלא כמו יריבתה המושבעת אביבית בר זוהר, אי אפשר להאשים את גרינר בחוסר מודעות. גרינר מבינה שהיא לא מנתחת מוח, שלפעמים צוחקים עליה ולא איתה, אבל היא גם יודעת שלכל מדינה יש מקום למשפחת קרדשיאן משל עצמה ואפילו איזה צורך סאדיסטי במלכת טראש. ועד שישראל לא תכרסם כל פיסת גרינר עסיסית ותירק את לשדה החוצה, ליהיא והסו אקסייטד שלה לא הולכים לשום מקום.
בהמשך לקו הלא מסורתי הזה, שמקבל את חוקי הז'אנר ומכפיף אותם לצרכיו, ליהיא גרינר מכרה את הזכויות על ההריון והלידה שלה לערוץ הבידור. לא בדיוק, אבל בערך הגברת התמסרה לתיעוד ב"ליהיא תעשי לי ילד", מיני סדרת ריאליטי שמלווה אותה בשבועות הקודמים ללידה המתוקשרת ולאחריה. כמו מין גרסת "מראה שחורה" לסיפור הישן של עוץ לי גוץ לי ליהיא גרינר למדה לטוות מהתקשורת חוטי זהב, ובתמורה נתנה לה את בנה בכורה. בזמן שידוענים אחרים נוהגים כלביאות זועמות בכל הנוגע לצאצאיהם, השיזוף הראשון שקיבל בנה בן היום היה מפלאשים של צלמים כאשר היא מושיטה אותו בעליזות כאילו היה סימבה לשושלת צומי.
נאמר מה שנאמר, נזעיף את הפנים, נעשה נו נו נו באצבע ליהיא גרינר צוחקת אחרונה. היא כבר הכתירה את עצמה במודעות מלאה כמלכת הטראש, והיא לא מתכוונת לוותר על כתר האשפה כל כך מהר. הנשק העיקרי של גרינר הוא חוסר הבושה, ומה כבר יש לעשות נגד העליזות שבה היא מחבקת את התפקיד שהיא ממלאת? רק לבחור אם להיות אחת מנערות החצר של מלכת אמבטיה או לא.
"ליהיא תעשי לי ילד" מנסה לסמן פה ושם שהמתועדת שלה היא קצת פחות מאצילית, אבל היא נזהרת בכבודה יותר מאשר גרינר עושה בעצמה. כך למשל במקומות שאפשרי היה להביע ש(רק לשם הדוגמא), הגברת היא בעלת רעב לווייתני להשקות, ושקיות מתנה חינמיות הן הפלנקטון שלה "ליהיא תעשי לי ילד" נשארת מנומסת ומאופקת. מי שאוהב ממילא שושלות טראש כמו "משפחת קרדשיאן" אולי לא יתנגד לאמץ גם את משפחת גרינר-צבר המורחבת וחובבת הליהוג מול מצלמות. ומי שלא? ימשיך לו נא בחייו וענייניו, עוד ליהיא או פחות ליהיא כבר לא ישנה לאף אחד.
"ליהיא תעשי לי ילד", החל מה-22/12, ימים א'-ד' , 22:30 , ב-HOT בידור ישראלי ובחינם ב-HOT VOD
מה אתם חשבתם על "ליהיא תעשי לי ילד"? ספרו לנו בפייסבוק
