מוזיקאי הג'אז האגדי יוסף לטיף הלך לעולמו אמש (שני) בגיל 93. לטיף נולד בשם וויליאם עמנואל הדלסטון והיה לאחד מהקולות החשובים והמשפיעים במוזיקת הג'אז והעולם במשך העשורים האחרונים. בין היתר, ניגן לטיף על כלי נשיפה מעץ, אבוב ובסון וכמו כן ניגן גם בבנסורי (חליל צד הודי עשוי במבוק), ארגול וכלים נוספים שמוצאם מאסיה ואפריקה.
הוא היה חלוץ בתחומו ומבין הראשונים ששילבו בין מוזיקת עולם לג'אז, ושימש גם כפרופסור למוזיקולוגיה, תאורטיקן של ג'אז ומוזיקת עולם ודובר של הקהילה האחמדית בארצות הברית.
לטיף נולד בטנסי וגדל בדטרויט. בגיל 18 החל לנגן בתזמורות ביג בנד תחת השם ויליאם אוונס. בשנת 1949 הזמין אותו דיזי גילספי לנגן בתזמורתו. לאחר זמן קצר, חזר לטיף לדטרויט על מנת ללמוד ובזמן זה התקרב גם לאסלאם (קהילת האחמדים המתונה), התאסלם ושינה את שמו.
לטיף חזר לנגן באופן מקצועי בשנת 1957 ושלוש שנים לאחר מכן ניגן עם ענק הג'אז צ'ארלס מינגוס. המוזיקה שלו גילתה לעולם הג'אז צליל שונה, המושפע ממוזיקה הודית ומוזיקה ערבית, עם כלים מסורתיים של ג'אז וכלים קלאסיים כאבוב ובסון. הוא היווה השפעה גדולה גם על ג'ון קולטריין והיה חלק בלתי נפרד מחברת התקליטים שלו בה הוציא את יצירותיו.
אלבומו "Yusef Lateef's Little Symphony", שיצא בשנת 1987, הביא לו גם הכרה עולמית והוא זכה בפרס הגראמי בקטגוריית "אלבום הניו אייג' הטוב ביותר". כמו כן, במהלך שנות השמונים לימד באוניברסיטה בניגריה וביצע את מחקריו בשפה הפולנית המקומית. בשנת 1992 ייסד את חברת התקליטים YAL Records ושנה לאחר מכן הלחין יצירה בת ארבעה פרקים לתזמורת סימפונית ורביעיית ג'אז, המשלבת מוטיבים מתקופת העבדות בארצות הברית ומהמאבקים לשוויון זכויות, בשם "The African American Epic Suite".
לטיף פיתח תחום לו הוא קורא "מוזיקה אוטופיזיופסיכית" (Autophysiopsychic Music), לפיה כל מוזיקאי חייב לשאוף שהמוזיקה שלו תנבע מתוך המקום הפיזי, הרוחני והנפשי שלו. עד היום הוציא עשרות אלבומים כסולן וכחבר בלהקה. אלבומו האחרון, "Roots Run Deep", יצא בשנת 2012. בעבר כשנשאל על ידי אתר iRockJazz על המורשת המוזיקלית שלו, אמר לטיף "אני אסיר תודה על כל הכבוד שאנשים נותנים לי, לכל מי שעזר לי בקריירה ותמך. כל בני האנוש הם אחים ואחיות. אני מאמין באהבה לכולם ושנאה לאף אחד".