לפני שבע שנים, קייטי ומייקה התקינו מצלמה בחדר השינה שלהם כדי לנסות לתפוס על חם את השד, או הרוח, או מה שזה לא היה שעסק אצלם בבית בפעילות על טבעית בלילות. לא היה להם מושג שהמצלמה שלהם תפתח סאגה שנמשכת כבר חמישה סרטים, והיד הקריפית עוד נטויה. גם לאורן פלאי, הישראלי לשעבר שצילם את הסרט הזה אצלו בבית, באמצעים ביתיים ובתקציב זעיר, לא היה מושג.
אבל הפעילות יצאה משליטה. "פעילות על טבעית" צמח וגדל והפך לתעשייה גדולה ומכניסה, שכוללת כבר ארבעה סרטים וחצי. חצי, משום ש"פעילות על טבעית: המסומנים" הוא, לפחות באופן רשמי, לא בדיוק "פעילות על טבעית 5" אלא ספין-אוף של הסדרה, שקשור אליה באופן רופף. לכאורה. מעשית, הסרט החדש הוא לצופי "פעילות" ותיקים בלבד: חייבים לעשות את שיעורי הבית כדי להבין לאן הסרט הזה הולך.
הסרט באמת מנסה לחדש: בתור התחלה, הוא מתרחש בסביבה שונה לחלוטין. במקום הפרבר הלבנבן, הפעילות עוברת ללב העיר, אל שכונה היספאנית. זאת לא שכונת פאר, זאת לא שכונה של עוני, אבל זה לא כל כך רחוק משם; התושבים חיים בצפיפות, בדירות קטנות בתוך מבנה משותף גדול. יש הרבה ספרדית בסרט, והחשש מפני כנופיות הוא, לפחות בהתחלה, מהותי יותר מהחשש מפני רוחות רעות. שני חברים, ג'סי והקטור, מתחילים לתעד את עצמם במצלמות וידאו, בזמן שהם משתוללים ועושים שטויות, ביניהן להציק לשכנה המוזרה מלמטה שהחלונות שלה מכוסים בעיתונים ושמתוך דירתה נשמעים לפעמים קולות מוזרים, כי מה כבר יכול לקרות.
הבעיה היא שלא רק סדרת "פעילות" צמחה וגדלה מאז הסרט הראשון, אלא גם ז'אנר ה-Found Footage "חומרים שנמצאו" כולו. פעם, סרטים כמו "פרויקט המכשפה מבלייר" יכלו להיות אפקטיביים רק בגלל הרעיון המקורי הסרט הכאילו-תיעודי מורכב מחומרי גלם שאותם צילמו הדמויות עצמן. אבל אחרי "פעילות על טבעית", וגם "REC", "קלוברפילד", "השטן שבפנים" ועשרות סרטים אחרים, ידועים יותר או פחות רובם המכריע סרטי אימה הסגנון הפך לשגרה. ז'אנר החומרים שנמצאו גידל עם הזמן מוסכמות משלו, קלישאות משלו וגם בעיות אופייניות משלו. צופים מנוסים כבר יכולים לחזות בדיוק מתי תגיע הבהלה (כשהגיבור מזיז את המצלמה במהירות מצד לצד, אתם יודעים שבשלב כלשהו יעמוד מולו משהו שלא עמד שם קודם) וגם אוהדי הז'אנר הגדולים ביותר יודו שזה קצת מגוחך שהגיבורים אף פעם לא מניחים את המצלמה, גם כשהם נמלטים מדינוזאור, או רוח רפאים, או רוח רפאים שרוכבת על דינוזאור. כל אלה בעיות שחיות וקיימות ב"המסומנים", שבשלב כלשהו שוכח אפילו לספק תירוצים לכך שגיבוריו רצים לכל מקום עם מצלמת וידאו פועלת ומכוונת קדימה.
"המסומנים" מנסה, אבל פשוט לא מחדש מספיק. יוצרי הסרט למדו את החומר: חלק מהזמן הוא מזכיר את "פעילות על טבעית" המקורי, סצינות אחרות מזכירות את "פרויקט המכשפה מבלייר", ואחרות עושות דז'ה-וו עצבני ל"כרוניקה בזמן אמת", אחד הסרטים הטובים שנוצרו בז'אנר הצעיר עד היום. אבל אין פה שום דבר חדשני באמת, הדמויות לא מספיק מעניינות או מפותחות כדי שנורא נדאג לשלומן, וזה הופך את הסרט לרצף של הקפצות בינוניות. הסרט מתחיל מבטיח, אבל נגמר מאכזב: סצינת השיא מתנדנדת כל הזמן על גבול המגוחך, והיא מסתיימת עוד בעיה אופיינית לז'אנר באנטי-קליימקס. ולמי שלא ראה את הסרטים הקודמים, בנונסנס מוחלט.
יש גרועים ממנו, אבל "פעילות על טבעית: המסומנים" הוא סרט שמיועד לא רק לחובבי הז'אנר אלא, ספציפית, לחובבי ובוגרי "פעילות על טבעית" לדורותיה. כל האחרים יכולים להרגיש חופשיים להתרחק.
ומה אתם חשבתם על הסרט? ספרו לנו בפייסבוק