עם ישראל, היום אנו נפרדים מאדם דגול. אדם שתרם רבות למדינה שלנו, גם אם דמותו הייתה שנויה במחלוקת. זהו נתן שלנו, נסיך החילבה הענוג. לא עוד ימלמל לעברנו בחביבות "חלעעעחלגרמחגחרר", חסל סדר הערות חסרות טאקט ששולחות אנשים ממררים בבכי להסתגר בחדרם. נתן נשר מההום צ'אלנג', ומהתחרות כולה. אליו מצטרף חנוך סטמקר, יקיר השופטים בדרך כלל אך לא הפעם, שנראה שפוף כאילו בבת אחת בעטו בו תשעים אניטות אדישות. נתגעגע אליהם.
משחקי ריגול
בתחילת הצ'אלנג' קשה היה לנחש מי יועף. נתן היה אופטימי כרגיל כשציטט משייקספיר: "זה או להיות, או לא להיות, ואל תתייאש כי ישועת השם כהרף עין". זה צ'אלנג'-בית, כך שכל שף זוכה לקלקל את המנה של חברו. איתרע מזלן של התאומות חביב להתמודד ראש בראש מול נתן, קרציית היקום, שמשגע להן את השכל. טריליון שנה הן עמלו כדי לדקדק את מנת המלאי-כופתה לפרטי פרטים, התאמנו עליה יומם וליל, ובסוף נתן בא, שם רגל על רגל, זורק משהו לסיר ומנצח. "משעמם לי", הוא מפהק בזמן שהתאומות עמלות בפינה שלהן, "תביאו לי עיתון, או ספר, משהו לשתות". "מה זה, חסרים תבלינים במתכון", מתחרפנות התאומות, ונתן מושך בכתפיו "מה אכפת לי, אני לא צריך תבלינים. אוטו, כשחסרה לו מנורה, הוא גם נוסע!"
"אחת השיטות שלי זה להלחיץ את היריב", מגלה נתן בשובבות, ומיד מעמיד פנים שהוא מלחשש משהו לאייל ברקוביץ', ואז צועק קודים סודיים מומצאים לחנוך. זה עובד, התאומות מרחרחות קונספירציה. יכול להיות שכשנתן גירד עכשיו באף, זה היה סימן מוסכם שלו עם ההפקה? ועכשיו, כשהוא הכריז "ביי אני נרדם", האם זה היה צופן שביקש להעביר לגבאי? אלוהים אדירים, הוא מתחיל לשיר עם בינו את השיר מ"סלאח שבתי"! זה בדיוק איך שג'יימס בונד היה מעביר ידיעות סודיות לסוכנות הריגול שלו! " סגרו עלינו איזו עסקת חבילה", מחליטות התאומות, "המשחק הזה מכור".
יפה שהן נותנות לנתן קרדיט על מזימות כה מחוכמות, בזמן שכל מה שהוא עושה זה לנחור על העמדה שלו (בטח הנחירות שלו הן בקוד מורס!). עד הרגע האחרון הן בטוחות שנפלו למלכודת תימנית מבריקה. כשהמנה שלהן נפסלת כי הקציצות יצאו קשות מדי ("לא ידענו שהן אמורות להיות רכות! חנוך בטח לא גילה לנו בכוונה! היינו בטוחות שהן צריכות להיות קשות ומגעילות!") הן עדיין דבקות בתיאוריית הקשר שלהן. "התבאסנו להפסיד לנתן, אבל מה לעשות, זה היה משחק מכור" הן מסכמות בעצב. "עשיתי קציצה גרועה", צוהל נתן בחוסר אכפתיות, "אבל מסתבר שיש אנשים שעשו אותה יותר גרועה ממני!"
אצל הזוגות האחרים חנוך מפסיד לבינו על העופיון, ואילו מריה וגבאי התמזל מזלם ושניהם היו כל כך גרועים שאף אחד מהם לא נפסל, ושניהם עלו לשלב הבא. וכך, נישאים על כנפי קובות מעפנות, אנו עוברים לשלב השני של הצ'אלנג'.
דיבוק השקשוקה
השלב השני נפתח בקביעת שיא ההסבר הכי ארוך בעולם שניתן אי פעם לשלב בתחרות. המתמודדים שלנו מקשישים והולכים שעה שאייל ברקוביץ' מפרט איך ההוא ידרג את ההיא ששפוט את ההוא שיחלק את הנקודות בין ההם ואז יכפיל בשלושה ויחלק ב-14 ואת התוצאה יטגנו עם בצל ויפריחו בכדור פורח ואחרי 80 יום שהיא תראה את העולם - יקריאו אותה. עייפים ורצוצים ממשיכים שפשפינו לבשל, ולהמציא מנה שמתבססת על סלסלת המצרכים שקיבלו. אלא מה, כולם קיבלו בשר טחון אז כולם עושים קציצות. חוץ מגבאי, ששופך את הסלסלה לתוך סיר ויוצא לו מרק סלסלה. נתן, עדיין מנומנם מהשלב הקודם של התחרות, מכין מנה הדורה בשם "פרגית ממולאת בבשר שנשאר לי וכאב לי הלב לזרוק אותו". בינו, ירחם השם, מצא ביצים ועגבניות בסלסלה, אז הוא נכנס לטראנס ועושה שקשוקה. "דוקטור שקשוקה עושה שקשוקה וזהו!" הוא קורא אחוז דיבוק, "כשאני רואה ביצים ועגבניות מול העיניים אני ישר עושה שקשוקה! אני לא יכול אחרת! זה חזק ממני!" הוא הופך ירוק ומשתעל עשן ונסחף לתוך מערבולת בין-ממדית של שקשוקה רותחת ואנו לא רואים אותו יותר לעולם.
וגבאי ומריה? אחרי נס הקובות הגרועות שלהם, מה רע להם בחיים. מריה עולה לגמר וגבאי זוכה במשימה עם מרק הוואטאבר שלו, ושניהם מאושרים. כמה מאושרים? ובכן, מאושרים מספיק בשביל סצנת נשיקה ראשונה סוף סוף אחרי 37 פרקים מייבשים. הידד! רומיאו ויוליה, עיראק ורוסיה, פלאפל ודבר כזה עם דובדבנים יחדיו לנצח. או לפחות עוד 12 פרקים. הבה נאחל להם במילותיות המרגשות של נתן: "חלעעעחלגרמחגחרר" אמן ואמן!