חצי יובל חלף מאז קנת' בראנה, אחד השחקנים המוערכים באנגליה עבר גם אל מאחורי המצלמה והתיישב על כס הבמאי. היה זה בעיבוד הקולנועי שלו למחזה של ויליאם שייקספיר "הנרי החמישי" שזכה לשבחים ולשתי מועמדויות עבור בראנה בטקס האוסקר של אותה שנה, בקטגוריות המשחק והבימוי. מאז הוא חזר על התפקיד הכפול גם בעיבודים שייקספיריים נוספים "מהומה רבה על לא דבר", "המלט" ו"אל תשטה באהבה", כולם ברוח עיבודים רלוונטיות מודרנית למחזות הותיקים.
בסרט החדש "ג'ק ריאן: גיוס הצללים" משמש בראנה שוב כבמאי ושחקן, אולם זו לא היתה תכניתו. בראנה הובא במקור במקומו של הבמאי המקורי ג'ק בנדר, אשר נטש את הפרויקט לטובת סדרת הטלוויזיה "בתוך הבועה" שעלתה בשנה שעברה בארה"ב, לאחר שאולפני פרמאונט העומדים מאחורי הפקת הסרט היו מרוצים מעבודת הבימוי שלו בשובר הקופות "ת'ור" מאביב 2011. בשלבי הליהוק פרמאונט ביקשו מבראנה גם לככב בסרט בעצמו וכך הוא מצא עצמו מגלם את הנבל הרוסי ויקטור צ'רייבין, המאיים על ביטחון ארה"ב באמצעות טרור כלכלי ויוצא לעימות מול המנתח המודיעיני של ה-CIA ג'ק ריאן(כריס פיין), גיבור ספריו של טום קלנסי. זהו למעשה הסרט החמישי אודות הדמות, כאשר בעבר כיכבו בתפקיד אלק בולדווין, בן אפלק והריסון פורד בשני סרטים מצליחים.
בראנה נקלע לתפקיד הכפול הפעם אף כי לא התעניין בעוד מותחן, כפי שהוא מספר בראיון במלון "מונטאז'" בבוורלי הילס לטובת קידום הסרט. "אחרי שסיימתי את העבודה על "ת'ור" לא חשבתי לחזור לסרטי אקשן, תיכננתי בכלל להתרכז במשחק ואף חיכה לי מחזה בבלפסט", הוא מגלה. "כשהתחלתי לעסוק בקולנוע בצורה רצינית צפיתי בסרטים כמו "הקשר הצרפתי" ו"כל אנשי הנשיא", עלילות קונספירציה מלאות פרנויה, מצב בו ביטחון העולם נמצא בסכנה וזה הלהיב אותי. אם אתה באמת בר מזל במקצוע הזה, נקרות בדרכך ההזדמנויות לעבוד על אותו ז'אנר שנתן לך השראה בתחילת דרכך, כל הזכרונות מהעבר חוזרים וזה מה שקרה לי עם ג'ק ריאן".
- איך היה המעבר מסרטי דרמה עשירים בדיאלוגים למותחנים?
"אני תמיד מחפש לגוון וזה אתגר מקצועי עבורי לנסות ולתת נקודת מבט מקורית ורעננה בז'אנר. "הנרי החמישי" למשל הוא דרמה המבוססת על דיאלוג עשיר, אבל השיא הוא בקרב אז'נקור והזיכרון הכי משמעותי שלי הוא יום סתוי אחד במהלך צילומי הסרט בו אני ועוזר הבמאי שלי שוברים את הראש כיצד אפשר לגרום לסצנת חץ וקשת להיראות מעניינת. 25 שנים מאוחר יותר אני ואותו עוזר במאי מנסים יחד לפצח כיצד ניתן למקסם את העניין של הקהל בג'ק ריאן אשר דוהר על אופנוע בכביש המהיר של ניו יורק, נחוש להציל את העולם. באופן תמוה, סצנות פעולה תמיד שזורות בסרטים שלי, אבל מהולות בלא מעט טקסט. דיאלוג ואקשן יכולים להתקיים יחד".
- כיצד אתה מנצח על הדואליות של במאי ושחקן?
"חשוב מאוד לגונן על עצמך ולהתכונן מראש, עבורי זה אומר לעשות חזרות מראש עם מורה למשחק, מורה דיאלקט כיוון שאני מגלם רוסי, ולבנות ביוגרפיה בדיונית של הדמות. כך זה מאפשר לי ליהנות מהסצנות בהן אני משחק ואני יודע שאני מוכן ושחקנים אחרים יכולים להישען עליי. אין לי תחרות איתם, להפך - אני אעשה הכל כדי לא לפגוע בפוקוס שלהם או לאכזב אותם. ברמה טכנית הסצנות שלי תמיד היו בסוף ימי הצילום כדי לא לעכב את יתר השחקנים. בתור במאי אני יכול רק להחמיא לעצמי בתור שחקן, מאוד קל לעבוד איתי. בתור שחקן אין לי אלא שבחים עבור הבמאי".
- אתה חושב ששוברי קופות עתירי תקציב מנוגדים בתכלית לפרויקטים מוקדמים בקריירה שלך?
"אני לא מקבל את ההפרדה בין תרבות גבוהה לנמוכה כביכול. הדבר היחידי שקיים הוא תרבות טובה, יש דוגמאות לכאן ולכאן בכל ז'אנר. אני מעריך יצר אמנותי, כשרון וטכניקה, אבל יותר מכל אני נשבה כשדבר מה נראה כאילו הוא נעשה ללא מאמץ. בסרט אני מופיע בשתי סצנות עם מיכאל ברישניקוב, גדול אמני המחול של ימינו, ויותר מכל שחקן אחר בסרט הוא התעקש על עשרות חזרות כדי שאל מול המצלמה זה יהיה חלק לגמרי, נדהמתי לגלות שילוב של התמדה והשראה; וזה יכול להגיע בקומדיה מטופשת או ב"המלך ליר". אם אתה מתרכז כדי לצאת הכי טוב זה מספק בכל מדיום".
באשר לאחריות הכפולה והכבדה להצלחת הסרט, בראנה נשמע רגוע למדי: "עבורי הסרט גמור ואני לא יכול לשנות דבר, בטח שלא את דעת הצופים או המבקרים. עיקר הלחץ הוא מידי יום בתקופת הצילומים כדי לדאוג שהסרט ייצא הכי טוב שאפשר, בבחירות המוזיקליות או בשלב העריכה. אני לא מתמחה בקידום, אלא כיצד להביא אל המסך את התשוקה האמיתית לעלילה. גורל הסרט אינו בידיי".
קנת' צ'ארלס בראנה נולד בדצמבר 1960 בבלפסט ובגיל 9 עקר עם משפחתו לרדינג שבאנגליה, לאחר פרוץ הסכסוך במולדת צפון אירלנד. הוא גילה עניין במשחק מגיל צעיר ולימים התחנך באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה, כאשר בגיל 21 עשה את הבכורה בסרט עטור הפרסים "מרכבות האש" ןבתפקיד קטן נוסף במיני סדרה "Play for Today" ב-BBC. לצד הופעות מינוריות בטלוויזיה, עיקר עיסוקו היה בתיאטרון, עד לסרט "הנרי החמישי" בסוף שנות ה-80 שהפך לפריצה שלו.
הוא המשיך בקריירה קולנועית בסרטים כמו "החברים של פיטר", אחד מני מספר סרטים בו ביים וכיכב לצד אמה תומפסון, אישתו בשנים 1989-1995, "פרוע על המערב", "הארי פוטר וחדר הסודות" ו"השבוע שלי עם מרילין", בו גילם את סר לורנס אוליביה והיה מועמד לאוסקר בפעם החמישית בחייו - ללא זכיות. לאחר זוגיות עם הלנה בונהם קרטר בשנות ה-90 הוא נישא לשחקנית לינדזי ברונוק, ללא ילדים. בנובמבר 2012 קיבל תואר אבירות במסגרת שנה המלוכה ה-60 של אליזבת השנייה, 18 שנים לאחר שסירב לתואר של כבוד שלא מצא בו ערך.
סר קנת' בראנה מודה בראיון כי האמנות תמיד היתה חלק ממנו. "עזבנו את אירלנד כשהייתי בן 9 אבל טבועים בזיכרוני האירועים המשפחתיים בהם כולם אכלו, זימרו והקריאו קטעי שירה", הוא נזכר. "בתור נער אהבתי חריזה ונהגתי לקרוא את דיקנס, בעיקר את "מזמור חג המולד" שהיה רגע מעצב עבורי. אני מוקסם מפרשנות של שירה, החיפוש אחר משמעות המטאפורה שהביא המשורר, אותו פאזל אינטלקטואלי היה מסמר שיער כל פעם מחדש. מה שמושך אותי לשירה הוא אותו דבר שאי אפשר לפענח או לבטא במילים והכמיהה של אדם ליצור. מה שאצל מישהו אחר יהיה שיחרור באמצעות משחק בכדור או ריקוד, אצלי זה אהבה שופעת למילה הכתובה".
- היית מחשיב גם את שייקספיר להשראה מרכזית בחייך?
"בסביבות גיל 14 ראיתי לראשונה את "רומיאו ויוליה" על במה בלונדון והמקום שרץ הורמונים של בנים ובנות בני גילי שהגיבו לכל דבר קטן. 22 שנים מאוחר יותר צילמתי בבוסטון את הסרט "ההצעה" עם מדלן סטו, שאגב אף אחר לא הגיע לראות, ואני זוכר שהייתי הגבר היחידי בהקרנה של "רומיאו ויוליה" עם ליאונרדו דיקפריו והנערות באולם השתגעו. ושייקספיר הבין את התורה כולה עוד בתקופתו - בנים אוהבים להתקוטט ולהיות בכנופיות, בנות מלאות תשוקה בוסרית לאותם בנים והרי לך גיל ההתבגרות. אי אפשר להישאר אדיש לזה".
- ומכאן אתה ממשיך לאגדה הקולנועית הבאה?
"סיימתי לאחרונה לביים עיבוד לאולפני דיסני של "סינדרלה" שיעלה לאקרנים בשנה הבאה, גם במקרה הזה היה במאי מקור אחר שהובאתי במקומו. בהמשך ישיר לג'ק ריאן, גם הסרט הבא הוא הדבר האחרון שחשבתי שאקח על עצמי, אבל אני מאוד קשוב לאינסטינקט הראשוני בתוכי וצולל בעונג אל עולם קסום חדש שנגלה לעיניי. אני מוצא חלקים ממני בכל סרט ברפרטואר שלי".