מי? זוהר ארגוב.
מה? מגדולי זמרי הזמר המזרחי הישראלי. סיים את חייו בהתאבדות (ככל הנראה) בתא המעצר ב-1987.
לא יפה! ריצה שנת מאסר על אונס, הואשם בנסיון אונס נוסף, כנגד אשתו של ישי לוי. גנב אקדח והסתבך בעוד עבירות רכוש הקשורות לסמים.
מה בסוף? אין עמדה אחת אחידה באשר לזוהר ארגוב. יש מי שמעדיפים לזכור שהוא המלך, יש מי שמזכירים בכל פעם שנדמה שזה עומד להישמט מן הזיכרון הציבורי שמדובר גם בפושע מורשע. המוזיקה של ארגוב קיימת בנפרד ממורשתו הבעייתית ולא הוחרמה.
מי? וילהלם ריכרד ואגנר.
מה? מלחין גרמני מהמאה ה-19.
לא יפה! שהיה אנטישמי פעיל והשפיע ברעיונותיו על היטלר.
מה בסוף? באופן היסטורי נמנעו מלנגן מיצירתו של ואגנר בישראל משך שנים רבות. אף על פי שוואגנר לא היה המלחין הגרמני היחידי המזוהה עם אנטישמיות או נאציזם, הוא המוכר והשנוי במחלוקת מכולם. ככל הנראה כיוון ששלא כמו היתר, יצירתו הגאונית שרדה אחריו. כל ניסיון לנגן ואגנר בישראל גם בשנים האחרונות נתקל בביקורת; התבטל או גרר דיון ציבורי סוער.
מי? לואיס קרול / אדגר אלן פו / ולדימיר נבוקוב.
מה? סופרים מבריקים ילידי המאה ה-19 ("אליס בארץ הפלאות", "אנאבל-לי" "לוליטה").
לא יפה! התעסקו הרבה יותר מדי בילדות: קרול גם צילם אותן בעירום, פו נישא לבת דודתו בת ה-13, ונבוקוב כתב את הרומן הפדופילי הגדול מכולם.
מה בסוף? המאה ה-19 לא היתה מאה נפלאה לזכויות נשים בכלל או ילדים בפרט ואף אחד לא עשה עניין מהעניין יוצא הדופן של קרול ופו בילדות טרום בגרות מינית. "לוליטה" הוחרם והביא לשערוריה ציבורית, כיוון שראה אור בשנות החמישים של המאה ה-20. הסערה שככה, וגאוניות היצירות של שלושת הסופרים מלמדת זכות על הביוגרפיה שלהם (במקרה קרול ופו) ועל בחירת הנושא הנפיץ במקרה נבוקוב.
מי? לני ריפנשטאל.
מה? במאית וצלמת גרמניה בשנות השלושים למאה ה-20 .
לא יפה! היתה צלמת, מתעדת ויוצרת סרטי תעמולה למפלגה הנאצית, וכאילו זה לא מספיק, גם ידידה קרובה של אדולף היטלר.
מה בסוף? ריפנשטאל נחשבת לאחת הנשים המוכשרות קולנועית של המאה ה-20, והיחס אליה נע בין הכרה בגאונותה וסלידה ממעורבותה הפאסיבית אך הקיימת בעליית והשתלטות הנאציזם.
מי? דן בן אמוץ.
מה? עיתונאי, סופר, הומוריסטן ואיש הבוהמה הישראלית.
לא יפה! בביוגרפיה המפורטת והסנסציונית שכתב אמנון דנקנר על דב"א לאחר מותו, פירט הראשון את מעלליו המיניים עם קטינות, וטען שהוא גם סרסר בנערות עבור חבריו. ההאשמות הביאו לפתיחת חקירת משטרה נרחבת.
מה בסוף? גוף היצירה של דן בן אמוץ התפוגג ודי נעלם מהנוכחות הציבורית. יכול להיות שהוא היה טוב לזמנו וספרים שהיו עסיסיים ומעוררי עניין לשעתם כ"זיונים זה לא הכל" למשל, היו נבלעים אל תהום השכחה הציבורית בלאו הכי. גם חוסר הנוחות שעוררה הביוגרפיה של דנקנר לא תרמה.
מי? רומן פולנסקי.
מה? במאי, תסריטאי וזוכה פרס אוסקר על "הפסנתרן".
לא יפה! ב-1977 הודה בשורה של עבירות מין בקטינה בת 13, הוא נמלט מארה"ב לפני קביעת עונשו, ומאז נמנע מלבקר במדינות בעלות הסכמי הסגרה עם ארה"ב.
מה בסוף? הדיון סביב פולנסקי הוא דיון חי וער ובועט חזק. שחקנים בעלי שם, מכל העולם, חוזרים ומשתפים איתו פעולה, לא נחסכו ממנו פרסים והכרה, וזאת למרות ההיסטוריה המוכחת שלו. על זה צריך להוסיף את נסיבות חייו הטרגיות של פולנסקי ניצול שואה, שאשתו ההרה (שרון טייט) נרצחה באכזריות על ידי משפחת מנסון. הגם שאין בטרגדיות האלו כדי לספק לו אליבי מוסרי, במאזני הצדק ההוליוודיים, זה ככל הנראה קנה לו נקודות זכות ואישור גורף להיות "הגאון המיוסר" ההוא.
מי? וודי אלן.
מה? במאי, תסריטאי ושחקן בעשרות סרטים חשובים, נחשבים ומוערכים. יוצר פורה ומועמד סדרתי לפרסי אוסקר.
לא יפה! ב-1992 נסתיימו נישואיו למיה פארו, לאחר שזו גילתה שהוא מקיים רומן עם בתה המאומצת סון יי שגדלה למעשה גם כבתו. טענותיה דאז של מיה פארו, שאלן הטריד מינית את דילן, בתם המאומצת בת ה-7, נדחו באין ראיות, אך אתמול פרסמה דילן מכתב פתוח בניו יורק טיימס בו היא מתארת בפירוט כיצד תקף אותה מינית כמה פעמים האב המאמץ.
מה בסוף? הוליווד השמרנית אבל הצבועה הצליחה לשכוח לאלן את הנישואים הביזאריים לצעירה שהיתה בתה המאומצת של אשתו, ומה שלא עשו השנים עשה האופורטוניזם אין מי שיסרב לתפקיד בסרט של וודי אלן. הסרטים שלו לא סבלו מפיחות מעמדי מעולם, ואפילו עכשיו, כאשר נפתחה מחדש קופסת השרצים שמעולם לא באמת נסגרה, בווידוי המצמרר של דילן פארו, לא בהכרח ייפגע אלן. הוליווד ידעה יפה מאוד להפריד בין האמן ליצירה שלו כאשר זה השתלם לה, ועד עכשיו לא נשמעה שום הודעה משמעותית של בכירי וחזקי הוליווד שמגנה את אלן.
מי? אייל גולן.
מה? נו באמת.
לא יפה! נו בחייאת.
מה בסוף? אנחנו לא בסוף, רחוק מזה. נכון לעכשיו, לא מוגש נגד "הזמר המפורסם" כתב אישום, אבל הוא גם לא בדיוק יצא נקי מכל העסק הדביק והמטונף שנקרא "פרשת משחקי חברה". הדימוי הציבורי שלו הוכפש באופן שקשה לדעת אם יצליח להשתקם ממנו, וכבר עכשיו הוא נפגע במקום הכי כואב בכיס.