הצפייה במופע "קידם" ("Quidam") לא מותירה מקום לספק: בני אדם יכולים לעוף, בניגוד לפרסומים המוקדמים. יש לציין, כמובן, שהמונח "בני אדם" לא מתייחס אלינו ולשכמותינו, אלא אך ורק לעשרות האקרובטים שנמצאים על הבמה במהלך מופע הראווה של סירק דה סוליי, ומאתגרים את היכולת האנושית באופן שמעלה חשד כי לא מדובר באנשים בשר ודם אלא בכדורי גומי. האנשים האלה מגדירים את כוח המשיכה מחדש.
הפקת סירק דה סוליי תגיע לביקור שני בישראל בחודש אוגוסט הקרוב, לאחר הביקור הראשון בקיץ 2012, אז הציגו בארץ את המופע "אלגריה", בו צפו כ-100 אלף צופים מקומיים בסך הכל. ב"קידם", אגב, כבר צפו למעלה מ-10 מיליון איש ברחבי העולם, ומשתתפים בו 52 אקרובטים מ-18 מדינות, יחד עם צוות שחקנים, מוזיקאים וזמרים המייצרים מופע מוזיקלי חי על הבמה.
הקונספט של "קידם" בוחן מקרוב את בני האדם ה"רגילים" אנשים עם רעיונות, רצונות ודאגות, כמונו. הסיפור הבימתי עוסק בדמותה של זואי, צעירה משועממת שהוריה מתעלמים ממנה, המחפשת דרכים למלא את חייה. היא נחשפת לעולמו של "קידם" (אחת הדמויות המרהיבות ביותר במופע, בו היא פוגשת דמויות מעודדות שונות ומשונות (עם דגש על המשונות) המעניקות לה השראה.
עד כאן הפרטים היבשים, אבל בואו ניגש לתכלס: הצצנו למופע כשהציג במינכן, ושם זכינו לבקר מאחורי הקלעים, להיפגש עם האקרובטים, לגעת בשרירים מקרוב ובעיקר לנסות לגנוב כמה תלבושות לקראת פורים (משימה שלמרבה הצער לא עלתה יפה).
מספר שעות לפני ההופעה אנחנו פוגשים את לוק אאולט, המנהל האמנותי של סירק דה סוליי, שמדבר על הבייבי שלו בעיניים בורקות כשמאחוריו מספר אקרובטים נאים (ויש לציין למען הדיוק העיתונאי גם בלי חולצה), עושים סלטות באוויר ומשתלשלים מהתקרה בעזרת בדים צבעוניים.
התרגילים המסובכים מזכירים מקרה שבסירק היו מעדיפים לשכוח: בשנה שעברה, במהלך מופע חי בלאס וגאס, נפלה הרקדנית שרה גויאר מגובה 15 מטר אל מותה, כאשר הקהל היה משוכנע כי מדובר במשחק עד שהתברר גודל הטרגדיה. אבל אאולט לא נבהל משאלות חטטניות. "הכל עדיין כרגיל מאז התאונה בווגאס", הוא מסביר ברוגע. "אנחנו עדיין מחכים לדו"ח הבטיחות בעניין מותה של הרקדנית וכל הזמן בודקים את עצמנו, מוודאים שוב ושוב שכולם בטוחים".
"ההפקה פה היא כמו כפר, כמו משפחה. הרבה אנשים מביאים את הילדים שלהם איתם", אאולט אומר כשאנחנו נכנסים אל מרחב אחורי הקלעים המדהים ששוכן מאחורי הבמה המפלצתית והמוארת. בבק סטייג', שנראה כמו מתחם משחקים ענק, תלויים דגלי כל המדינות מהם מגיעים אנשי הצוות של סירק; כל השטח מרופד בשטיח ספוג עצום, בגודל מגרש ספורט קטן; מדפים עמוסי פאות עומדים ישרים; קולבים מפוצצי תלבושות מחכים לתורם. בכל חלל אפשרי תחוב מתקן כושר כלשהו. השחקנים והאקרובטים של סירק מצויים מדי יום, וכל היום, במשטר אימונים של חיילי גרילה צייתנים.
במרכז האולם מתאמנת האקרובטית האוסטרלית ליסה סקינר, ומדגימה סלטות שמזכירות לונה פארק אנושי. בצד, המתעמלת ההונגריה קתה בנהדי, מתכוננת לקראת קפיצה בחבל בקפיצות מהירות של קנגורו על ספידים. "החיים בסירק שונים מהחיים עצמם. זה קשה", היא מודה. "אבל זו חוויה שונה מאוד כי אני חיה בדרכים עם המון אנשים מארצות שונות. השפה הרשמית פה היא אנגלית, אבל קל לי ללמוד שפות חדשות. בעלי הוא רקדן ברזילאי, הכרתי אותו בסירק, והיום אני מדברת פורטוגזית". בנהדי קופצת בחבל מאז שהיתה בת 6, ובגיל 18 שלחה קלטת אודישן להפקה של סירק. חודשיים לאחר מכן היא קיבלה טלפון שמזמין אותה לאודישן חי, ולאחר מספר שבועות כבר עלתה להופעת הבכורה שלה בהונג קונג, משאירה את חייה הקודמים מאחור. ילדים? אל תגזימו. את זמן המשפחה העיקרי שלה היא מבלה עם ההורים כשהם יושבים בקהל כמובן. "היום הם כבר מזהים אותי לפי התלבושת, אבל פעם הם לא זיהו", היא צוחקת.
גם אתם תוכלו לזהות את התלבושת של בנהדי בקיץ הקרוב, כשתגיע לישראל לצד 150 אנשי צוות, שישהו בכ-100 חדרי מלון למשך כחודש. ובמילים אחרות: אם אתם רואים לוליין ממש מוצלח על הטיילת של תל אביב, הסבירו פניכם ללוליין. או יותר טוב לכו לראות אותו מותח את הגבול בהופעה.
מחיר כרטיס למופע "קידם" עומד על מחיר התחלתי של 220 שקלים. את הכרטיסים ניתן לרכוש כאן וכאן וגם בטלפון 9066*.
האם תלכו לראות את סירק דה סוליי בישראל? ספרו לנו בפייסבוק