האבטיחים של ג'וחה
באחד הימים בא אורח לביתו של ג'וחה ומצא אותו נובר בקרביו של אבטיח ומכניס לתוכו דבר מה.
"מה אתה עושה, ג'וחה?" תהה האורח.
"ששש... אני מכניס פרעושים לתוך האבטיח!"
"פרעושים? למען השם, בשביל מה לך ג'וחה? יצאת מדעתך?"
"חס וחלילה" השיב לו ג'וחה בכובד ראש "אני מנסה לפתח זן חדש של אבטיחים!" - "זן חדש של אבטיחים???"
"כן! אלה יהיו אבטיחים שיקלו על החיים: בכל פעם שיפתחו את האבטיחים שלי יקפצו הגרעינים החוצה מאליהם!..."
מיהו החמור האמיתי?
פעם אחת שמע ג'וחה כי לכפר הסמוך הגיע סוחר חשוב המעוניין לקנות חמורים רבים ככל האפשר. מכיוון שלג'וחה היו חמורים רבים בחצרו, החליט להביא לכפר הסמוך עשרה חמורים מחמוריו הרבים כדי למכור אותם לסוחר החשוב. יצא ג'וחה לחצרו, בחר עשרה חמורים משובחים, קשר אותם זה לזה ויצא לדרכו. לאחר שעה התעייף ג'וחה וישב לנוח בצל העצים ולסעוד את לבו. טרם צאתו שוב לדרך, ספר את חמוריו על מנת לוודא כי אכן עשרה חמורים עימו. לאחר זמן שוב התעייף ג'וחה ושוב ישב לנוח בצל העצים ולסעוד את לבו. אך כעת החליט לא להמשיך את דרכו ברגל אלא לרכב על אחד מחמוריו.
עברה שעה קלה וג'וחה החליט לספור שוב את חמוריו. ספר ומנה והנה רק תשעה חמורים עימו. כיצד יתכן הדבר? "אמר ג'וחה בפליאה, "הרי יצאתי מהבית עם עשרה חמורים, איך ייתכן כי יש לי רק תשעה?" ירד ג'וחה מהחמור שעליו רכב העמיד את חמוריו בשורה על מנת לספור אותם כהלכה והפעם מנה עשרה חמורים, לא כמו בספירה הקודמת. "מה מוזר הדבר!", אמר ג'וחה לעצמו "מדוע משתנה מספר החמורים? האם יש עמי תשעה חמורים או עשרה חמורים?
למרות עייפותו ירד מן החמור וחזר וספר את חמוריו והנה, שוב עשרה! עלה על אחד החמורים וספר שוב והנה רק תשעה! ישב ג'וחה בצד הדרך אבל וחפוי ראש. עבר שם סוחר אחד ושאל את ג'וחה לפשר מעשיו. ספר לו ג'וחה את קורותיו. אמר לו הסוחר: "עמוד בשורה אחת עם חמוריך ואספור אותם עבורך."
הלך ג'וחה ועמד בסוף השורה והסוחר ספר את החמורים ואמר: "אין אני מבין מדוע אתה טוען שיש לך רק תשעה חמורים. כאשר ספרתי את החמורים ראיתי כי יש לפני אחד עשר חמורים!"
ג'וחה והמלך
יום אחד היה ג'וחה צריך להתייצב בפני המלך. לקח ג'וחה למלך, כמתנה, סל מלא באגוזים. פגש אותו משרת המלך ואמר לו: "ג'וחה, המלך לא אוהב אגוזים. הוא אוהב תאנים."
"טוב," הלך ג'וחה לביתו והחליף את האגוזים בתאנים. בא ג'וחה לפני המלך עם סל התאנים. בדיוק באותו זמן היה המלך עצבני ומרוגז. לקח את הסל מג'וחה והתחיל זורק עליו תאנה אחרי תאנה. "נהדר," צועק ג'וחה וצוחק. המלך פער פיו בתדהמה: "מה פה כל כך נהדר, ג'וחה?" ענה ג'וחה: "הוד מלכותו, אני הייתי אמור להביא לך סל מלא באגוזים."
החתול של ג'וחה
יום אחד רואים אנשים את ג'וחה הולך לכיוון הנהר, מחזיק בזרועותיו חתול.
"לאן זה ג'וחה?"
"סתם, לרחוץ את החתול שלי בנהר".
"ג'וחה! יצאת מדעתך? חתול רוחצים? הוא ימות לך!"
"לא, זה בסדר".
"מה בסדר? חתול זה לא כלב! אל תעשה את זה".
"זה בסדר. אל תדאגו".
"נו טוב", אמרו, "זה עסק שלו. שיעשה מה שהוא רוצה".
למחרת העוברים על יד הנהר, רואים את ג'וחה יושב על שפת הנהר, מחזיק את החתול המת בזרועותיו וממרר בבכי.
"ג'וחה, וכי לא אמרנו לך?"
"לא, לא" הוא עונה להם "זה לא בגלל שרחצתי אותו, זה בגלל שאחר כך סחטתי אותו..."
ג'וחה מוכר בית
יום אחד מכר ג'וחה, גיבור ההומור העממי, את ביתו. הוא קבע מחיר נמוך עד כדי גיחוך, והעמיד רק תנאי קטן: "באחד הקירות יש מסמר, שאני מאוד קשור אליו. אני לא רוצה למכור אותו." הקונה הסכים. מה איכפת לו מסמר? כעבור כמה ימים בא ג'וחה לבית ותלה את מעילו על המסמר שלו. אחר-כך הביא מיטה וישן לידו. "המסמר כל כך יקר לי, שאני לא יכול להיפרד ממנו בלילה," הסביר. אחר-כך הביא את משפחתו לבקר את המסמר וערך שם מסיבה. בסוף נמאס לבעל-הבית החדש והוא קנה את המסמר במחיר שעלה פי כמה על מחיר הבית כולו.
ג'וחה מחלק תפוחים
מספרים על ג'וחה, שישב פעם במרכז הכפר משועמם ואז חמד לו לצון. הוא החל לקרוא בקולי קולות: אנשים, בקצה הכפר מחלקים תפוחים חינם!
בזה אחר זה החלו אנשי הכפר ממהרים לעבר פאתי הכפר. צפה בהם ג'וחה ואמר לעצמו: אם כל כך הרבה אנשים רצים לשם, אולי באמת מחלקים שם תפוחים חינם? ומיד החל לרוץ גם הוא בעקבות האנשים.
יהדות טורקיה / אסנת פרץ, הוצאת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל