לג'ורג' קלוני יש מסורת כל שלוש שנים הוא משחרר סרט חדש בבימויו; זה התחיל עם "וידויים של מוח מסוכן" ב-2002 ואחריו "לילה טוב ובהצלחה" שזכו לשבחים, והמשיך עם דרמת הפוטבול "משחק מלוכלך" שהמבקרים פחות אהבו והסרט הפוליטי "משחקי שלטון", שהיה מועמד לארבעה פרסי גלובוס הזהב ולאוסקר בקטגוריית התסריט המעובד. בכל הפרויקטים קלוני מככב מול המצלמה, כאשר בשני האחרונים הוא משמש כאחד המפיקים. כעת הוא שב אל התפקיד המשולש של במאי-שחקן-מפיק בסרט "ציידי האוצרות" העולה לאקרנים בישראל בסוף השבוע.
הסרט הוא עיבוד לספרו של רוברט אדסל על סיפור אמיתי משלהי מלחמת העולם השנייה, אז היסטוריון אמנות בשם ג'ורג' סטאוט פנה לנשיא ארה"ב רוזוולט כדי לאשר הקמת חוליה של אוצרי אמנות מומחים שיצאו אל החזית ויפעלו להשיב את יצירות האמנות שנבזזו על ידי הנאצים. דמותו של קלוני בסרט, פרנק סטוקס, מבוססת על סטאוט, והוא זה שאוסף את החבורה לאתר את הפריטים שנבזזו בשטחים הכובשים, ממוזיאונים, כנסיות ובתי יהודים, הכל לטובת הקמת מוזיאון הפיהרר. חבורת השחקנים שאסף קלוני לטובת סרטו כוללת את החבר הטוב מאט דיימון, ג'ון גודמן, ביל מורי, זוכה האוסקר על "הארטיסט" ז'אן דוז'רדן וקייט בלאנשט.
החבורה של קלוני התאספה לאחרונה במלון "ארבע עונות" בבוורלי הילס, שם קלוני הסביר מה גרם לו להביא את הסיפור אל המסך הגדול, בדגש על הזיקה התרבותית והיהודית של העלילה. "מדובר בסיפור היסטורי שלא הרבה יודעים עליו, ועדיין זהו נושא שטרם נפתר אל מול גרמניה", הוא מספר, "לא היה פשוט להתייחס לכל המרכיבים של הבזיזה, כי ישנם הרבה פריטים ורכוש שלא אותרו, בין אם נמצאים בבתים פרטיים, ספונים במוזיאונים כלשהם או אפילו בידי רוסיה, כאקט של הסובייטים מסוף המלחמה לציין את התבוסה שלהם על פני הגרמנים. עברו דורות מאז ועדיין לומר שממשפחת רוטשילד נשדדו יצירות מביא אנשים רבים להרים גבה, משום שיודעים כי מדובר בשושלת אמידה, אבל זה לא שולל את העובדה שהם זכאים לקבל חזרה את שנלקח מהם".
הרגשת שליחות כאמן?
"כולי תקווה שסרט כזה ישפוך אור על מקרים דומים ויעורר מודעות ודיון ציבורי, בדיוק כמו הנעשה בסוריה, גם שם אחת התופעות הנלוות למהומות היא בזיזת אומנות. התובנה העיקרית צריכה להיות כמה התרבות מושרשת עמוק ומשמעותית עבור כל מדינה באשר היא, ובסופו של דבר זה תהליך ארוך ומורכב. רק לאחרונה נמצאו אוצרות אומנות בגרמניה בשווי של מיליארד וחצי דולר, וחלקם אותרו על ידי אותם ציידי האוצרות שאנחנו מגלמים, לאחר שבזמנו הם מסרו אותם לאנשים שאמורים היו להעבירם לידיים הנכונות ופשוט לקחו אותם לעצמם. אז יש סוף טוב במקרה הזה - אחרי שנים הן יגיעו לבעליהם וזה מסייע לחשוף מידע דומה בעתיד".
קיווית להעביר מסר?
"אין פה פרשנות או אמירה חברתית כלשהי שניסיתי לשתול. יש אלמנטים בדויים שהוספנו בתסריט, אבל דווקא הגילויים היותר מפתיעים, רגעים בהם ציידי האוצרות מגלים פריט כזה או אחר בדרך לא שגרתית, אלה דברים שקרו במציאות. עשיתי סרטים מעט ציניים אבל אני לא אדם ציני מטבעי, והרעיון מאחורי הסרט החדש היה חד וחלק להביא את הסיפור בצורה ישירה ואולד-פאשן, לשנות את הלך הרוח עם מטרה חיובית".
אתה מרגיש שיצרת סרט מלחמה חיובי?
"לרגע לא הגדרתי את "ציידי האוצרות" כסרט מלחמה, אלא סרט שודים, ואז ביום הראשון לצילומים פתאום כולם מול עיניי במדים וקסדות. יצא מבדר".
בגיל 52 קלוני לא נח לרגע, ועוד לפני שמגיעים לטייטל המשולש ב"ציידי האוצרות" - הקרדיטים שלו רק בתקופה האחרונה מרשימים למדי. השנה החולפת בקריירה נפתחה עם הזכייה של "ארגו" בטקס האוסקר הקודם. את הסרט ביים בן אפלק, קלוני נמנה בין מפיקיו ואף אסף פסלון בעצמו, אחרי שכבר זכה לפני שמונה שנים בקטגורית שחקן המשנה על "סוריאנה". בעונת האוסקרים הנוכחית הוא אחד המפיקים של "אוגוסט: מחוז אוסייג'", בכיכובן של המועמדות לאוסקר מריל סטריפ וג'וליה רוברטס, וכמובן הופיע בסרטו של אלפונסו קוארון "כוח משיכה", אחת ההצלחות הגדולות של התקופה האחרונה ופייבוריט עם עשר מועמדויות באוסקר.
אולם נכונה לו בקרוב מאוד הפוגה, שכן הפרויקט הגדול הבא שלו מיועד רק למאי 2015. מדובר בסרט עתידני של אולפני דיסני בשם "ארץ המחר" בו יככב לצד יו לורי ("האוס") והכוכבת העולה בריט רוברטסון. כך שבלו"ז של קלוני יש לא מעט זמן לעבודה הומניטרית חשובה ואולי אפילו פנאי לרומן חדש שיסעיר את הצהובונים. "יחד עם השותף להפקה שלי, גרנט הסלוב, אנחנו תמיד מחפשים סיפורים ייחודיים וכאלה שלא בהכרח ילכו לאולפנים הגדולים", הוא מסביר אודות הבחירות שלו כבמאי ומפיק, "הבעיה היא שלוקח זמן להרים סרטים כאלו, עם "ארגו" למשל התרוצצנו מאז 2007 ולטובת "לילה טוב ובהצלחה" משכנתי את הבית שלי. אני לא הולך על הברור מאליו ותמיד האינסטינקט הוא לקחת סיפור שאלמלא אנחנו, אף אחד אחר לא היה עושה אותו".
האם זה מכוון שאתה מביים מידי שלוש שנים?
"זה הזמן הממוצע לפתח פרויקט, לעשות עבודת הכנה, לצלם, לערוך ויתר שלבי הפוסט-הפקה. אני מעדיף את עבודות הבימוי והכתיבה הרבה לפני דברים אחרים בתחום, כולל משחק, משום ששם זו היצירתיות במיטבה. יצא לי לעבוד עם במאים גדולים כמו האחים כהן, סטיבן סודרברג ואלכסנדר פיין ואני תמיד מנסה להבין מה הם עושים ופשוט לגנוב מהם את הטכניקות. לאורך הדרך יש הצלחות וכשלונות וזה חלק מהאבולוציה שנעה בכיוונים שונים, אבל אני עושה את הסרטים שאני רוצה".
מה השתנה ברבות השנים עבור ג'ורג' קלוני, הבמאי?
"ג'ורג' קלוני בעיקר נוהג לדבר על עצמו בגוף שלישי. לביים את עצמך זה לא פשוט, אבל בהחלט נעים לשמוע מהבמאי 'ג'ורג', היית ממש טוב בסצנה הזאת'".