נדמה שהסרט הישראלי "מבצע חמניה", שעולה השבוע למסכים, הוא פרויקט אפוף מסתורין לא פחות מאשר הנושא שלו: לידתו של פרויקט הגרעין הישראלי בשנות החמישים של המאה הקודמת. יוצר הסרט אברהם קושניר, המוכר בעיקר כבמאי ומפיק של תכניות טלוויזיה בנושא המורשת היהודית בערוץ 2, מביא לנו דרמה תקופתית צנועה בממדיה, אך עשויה במקצועיות ניכרת, שחלפה עד היום מתחת לרדאר של קהיליית הקולנוע הישראלי. הסרט לא קיבל תמיכה מהקרנות הציבוריות, ומומן אך ורק מהשקעות פרטיות. למרות זאת, ניכר שמדובר בהפקה מושקעת יחסית, ולא ממש סרט פרינג' דל תקציב. המסתורין גובר, כשמגלים שבאופן חסר תקדים חתום על הסרט, לצד קושניר, תסריטאי בעילום שם. השמועות גורסות, שמדובר באיש מוסד, שדאג לכך שמהלכי העלילה של הסרט יהיו אותנטיים ככל הניתן. העובדה שבניגוד לנהוג בקולנוע הישראלי מדובר גם בסרט פטריוטי וחדור ציונות הופכת אותו לעוף מוזר של ממש על רקע הציניות הנהוגה במקומותינו.
יהורם גאון, שהוא לא רק זמר אלא גם שחקן משובח, שכל מפגש איתו על המסך הוא מתנה לצופים, מגלם את לוי, דמות בדיונית של ראש המוסד הישראלי. לוי הוא אידיאליסט גדול, אך גם איש חסר רחמים שלא עוצר באדום כדי להגשים את מטרותיו. יחד עם סגניתו שושנה (צופית גרנט), מצליח לוי להגיע לשיתוף פעולה חשאי עם הצרפתים במטרה לבנות את הכור בדימונה. כדי להגשים את התוכנית, הוא נדרש לסיועו של פנחס פיירברג (ברוך ברנר), פיזיקאי מהולל, אלא שפיירברג נקרע בין אתגר מקצועי להשלכות המוסריות של בניית הפצצה.
"מבצע חמניה" הוא לא סרט שיש בו מורכבות רעיונית או ניואנסים רגשיים. אין ספק, שבסיפור בניית האופציה הגרעינית הישראלית טמון פוטנציאל דרמטי ופילוסופי רב יותר ממה שהסרט הנוכחי מסוגל או רוצה לפענח. גם המימד האידיאולוגי שלו - ששיאו הוא בסיפור מסגרת עכשווי מגוחך למדי ובו אישה מבוגרת (עליזה רוזן) מספרת לבנה (יואב היימן) את סיפור הסרט, בעודם יושבים במקלט ומצפים בחשש לירי של טילים גרעינים לישראל סובל מפשטנות כמעט נאיבית. עם זאת, כשניגשים ל"מבצע חמניה" במצב הרוח הנכון, הסרט מהנה לצפייה. יש לו סיפור מסקרן, צוות שחקנים טוב, והוא מבוצע על-ידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, כמו לדוגמא הצלם בועז יהונתן יעקב ("עג'מי") והעורך יוסף גרינפלד ("ללכת על המים").
הבחירה של מפיץ העל משה אדרי להוציא את הסרט למסכים בסינמה סיטי נראית על פניו כהימור מסקרן. מעניין מאוד אם עדת הטוקבקיסטים הלאומנים, שמאשימה לרוב את הקולנוענים המקומיים באנטי-ישראליות והתחנפות יתר לאירופה, תצביע ברגליים ותהפוך את "מבצע חמניה" הפטריוטי ללהיט מפתיע.