המירוץ מתחמם: קבלו את מועמדי וואלה! תרבות לנשיאות

פורמט נשיאות המדינה היה כה מיושן, ולכן רעננו אותו בעזרת גימיק מועתק מגמר "אייל גולן קורא לך" – בחירת שניים למקום הראשון! הוספת תקן שני לנשיא נבע גם מצורך אמיתי - הלא מדובר בתפקיד עם כל כך הרבה סמכויות, לא אנושי להעמיס ככה על אדם אחד. קבלו את הנשיאים לונדון וקירשנבאום. לקירשנבאום ניסיון ניהולי מתפקידו כאברהם אבינו בסרט "זוהי סדום", וללונדון ניסיון ביצועי מסצנת הסקס בסרט "זוג נשוי".

קירשנבאום, פעם שמאלני, ביצע פליק-פלק מפתיע בעמדותיו, עוד בקמפיין לנשיאות כשתמך במתן פרס אקו"ם לאריאל זילבר. גם מבית הנשיא, בהשראת פרס, הוא עוסק בניקוי ראש הממשלה. לונדון והוא נאלצים להתרגל למטלה מייגעת אפילו יותר מלהקשיב לסקירות של נדב אייל על בידודה של ישראל בעולם – לחלץ את ישראל מבידודה בעולם.

לילה אחד לונדון תפס את קירשנבאום עם חפרפרת עירומה בלשכה. נאמר זאת כך, אין מדובר בצילום סרט טבע תמים. קירשנבאום, בהשראת סוניה, נטש לתל אביב, וגר בגפו. לונדון הכחיש: "השמועות על מוטי היו מוקדמות".

מוסד הנשיאות משווע לנשים. נשים נהדרות, חזקות, מרשימות וייצוגיות. ואם אין כאלו, אז בסדר גמור – פנינה רוזנבלום זה גם סבבה. פנינה רוזנבלום הצליחה להביא את הגלאם חסר הביסוס למסדרונות כנסת ישראל העבשה, וגם שם היא עשתה את שטיק הצ'יצ'ולינה, וזה עבד לא רע בכלל. משם - דרך אתר ההכרויות המפחיד לעשירון העליון ולאלו שרוצות להיות פרוות האישה התלויה על זרועו של העשירון העליון - הדרך סלולה לחלוטין בפני האמביציה הבלונדינית.

לפנינוש לא היה אף פעם משהו מעניין לומר, אבל היא תמיד נראתה נהדר בזמן שהיא לא עושה את זה. ומכיוון שמוסד הנשיאות הוא ממילא כזה שעדיף לו שלא יגיע עם פסקול, פנינה רוזנבלום היא הבחירה שלנו לאישה הנשיאה הראשונה.

בעשור האחרון חזינו בשקיעתו של התואר, כשנשיא אחד מגרד את קירות התא והשני לא יורד מהעץ. זה סיפור קצת מדכדך, אבל כולנו בסך הכול זקוקים לניעור. מרק קניידלך ואולי קצת צימעס יכולים להעביר את הדיפרשן - אבל הנוקאאוט האמיתי, זה שישים להכל סוף, יגיע אך ורק עם יידישע מאמא, חוה אלברשטיין. ע?ם ניג'ס זקוק לכתף אשכנזית ושירי ערש אידיים, שיעמידו אותו במקומו.

דמיינו עולם בו החלב הוא מקוקוס והג'וגינג הוא בשדה, קונצים זה עניין שבשגרה והכל מריח כמו צמח בר. מתקשים עם השמאלניות? אפשר לגרד, להכין כבד קצוץ ולסיים בקוגל. חוה מעולם לא עשתה קאמבקים וגם לא תתעקש על עוד כהונה, אלא תבוא נקייה, תעביר שיעורי פיתוח קול בפריפריה ותפיק חינגות המוניות, לחן עממי, במשכן הירושלמי. לאובמה יישאר רק אבק.

רשימת הישגים חלקית ביותר של אבי ניר מן השנים האחרונות: מכירת קרח לאסקימואים בכל מה שנוגע לפורמטים, יכולת להפנט את הרגולטור בכדי שיכיר בריאליטי כ"סוגה עילית", שידור גמר "אייל גולן קורא לך" בערוץ 2, החזרת אייל גולן למסך תוך אמנזיה חריפה בכל הנוגע למסיבות החשק שלו (די נו, לא הוגש כתב אישום, אל תהיו כאלה כבדים), הפיכת רני רהב לכוכב פריים טיים, תכנית בוקר מופתית לדנה רון. כן, זהו ניר, מנכ"ל קשת שלא ייתן לשום בולבולים תועים בין השדיים שמפריעים לו בדרך לבלבל לו את המוח ולגזול ממנו את ראש טבלת הרייטינג.

על פרס אמרו שהוא "חתרן בלתי נלאה", שזה קצת מעליב אבל היי, לפחות לא אמרו עליו שהוא עובד ברשת, שזה כבר כתם לכל החיים. אם ניר יהיה נשיא המדינה, אפשר לקוות שבית "האח הגדול" יהפוך למשכן הנשיא או לכל הפחות שערוץ 24 יקדיש עשרות תכניות פנאלים למוסד הנשיאות שאולי שואב מיליונים מקופת המדינה ונראה כמו הפקה של מיליון דולר למרות שהוא ריק מתוכן לחלוטין - דבר שניר מבין בו דבר או שניים.

ג'רי סיינפלד ולארי דיוויד כתבו את "סיינפלד", ובכך שיכללו לאין שיעור את היכולת ליצור סדרה על כלום. אפשר להשוות את הדבר ליכולת הפנומנלית של שמעון פרס להפוך את התפקיד שלו לבעל ערך.

מוסד הנשיאות הוא אולי מיותר, מפגר וארכאי - אבל פרס רק רוצה לעשות פאן. זה מביא אותנו לאישה והמיתוס לאה שנירר, שפאן לה, ופאן לה במקסימום. אצל שנירר, כמו אצל פרס, כמו באמנות - אין דבר כזה שאין דבר כזה. להתרוצץ ממדינה למדינה? לזנק מהשקה להשקה? לעשות את כל זה בזמן שהפרצוף שלך נראה בדיוק אותו הדבר במשך חמישים השנים האחרונות?

שנירר ופרס קורצו מאותו החומר - וזהו החומר שממנו ההצלחה עשויה. תכונה נוספת שחשוב להתעכב עליה היא כמובן נימת הדיבור המנותקת מן המציאות (פרס: "מזרח תיכון חדש". שנירר: "נשים בנות מאה צריכות לעבור טיפולי פוריות על חשבון המדינה") וכן בלורית השיער הבוהקת והמטופחת ששניהם מתחזקים באותה רמת רצינות.

קודם קשת הצליחה למכור הסדרה "סברי מרנן" לעולם, ואז הבנו שבאמת הכל אפשרי. וכעת תם שלב ההוכחות: אבשלום קור מונה להיות נשיא המדינה. לא יאומן! (רגע, אבשלום קור-בוט לוחש לי תיקון באזניה: "למעט הביטוי 'לא יאומן כי יסופר' בעברית יש לומר 'ייאמן' ולא 'יאומן'. ברכות"). הנשיא קור, שהינו ימני קיצוני ובלשן שיודע דבר או שניים על חטף פתח, הפעיל לחצים עזים על ראש הממשלה לנקיטה בפעולה צבאית קשה כנגד הפלשתינאים. ואמנם, פת"ח חטף.

בנוסף, היה מעורב בסנסציה (ובעברית צחה, מ?ר?ע?ש?) – הטרדה מינית לכאורה עם א'. אל תטעו: לא אשה ששמה מתחיל באל"ף, אלא הטרדה לכאורה באות אל"ף עצמה. הפרשה כונתה בערוץ 2 "משחקי לשון", ובידיעות אחרונות פרשת "הארד קור". אבלשון אמר במסיבת העיתונאים: "אינני מבין מדוע הנכם אחוזי פליאה! ידעתם כי אני מחבב משחקי מינים... אההה, רוצה לומר, משחקי מילים...", ובתוך סערה רגשית זו של אבשלום ברררר, אף נפלה שגיאת לשון בפיו, כשזעק: "ערוץ שניים! ערוץ שניים!!!".

הרי מהי נשיאות אם לא שעון הזהב חסר הטעם שמקבלים אחרי שנים של משיכת העגלה? כל הסאבטקסט של להיות נשיא זה "סליחה על הכל, הנה, קח את הנשיאות הנוצצת הזו". ואם יש גברת שהגיעה שעתה לזהור, אחרי שסבלה את הנשיא הדוחה ביותר כל חייה, הרי שזוהי גילה קצב. עכשיו מותר גם לך לדבר, גילה. עכשיו תוכלי לקפוץ שפתיים כמה שרק תרצי גילה, אבל הפעם זה יהיה בכינוסי מגדלי הפרחים של הדרום. או בלוויות מלכותיות של אנשים מכל העולם.

לגילה קצב מגיע שלא לעמוד יותר מאחורי אף אחד בידיים משולבות והבעת פנים מבולבלת שנעה בין "למה זה מגיע לי?" ו"מי אני?". עכשיו גם גילה קצב תוכל לבלות את שנות הזהב שלה כשהיא מחלקת מתנות נשיאותיות מכוערות ויודאיקה שאף אחד לא מניח בויטרינה שלו. ואם זו לא נקמה מתוקה, אז אנחנו לא יודעים מה.

השתתפו בכתבה: שגיא בן נון, נועה הרשקוביץ, לילך וולך ושי סגל.


גם לכם יש הצעות לנשיאים? ספרו לנו בפייסבוק