לא בכדי צייץ נשיא ארה"ב המכהן אזהרה לעוקביו, שלא יספיילרו פרטי עלילה עם עליית העונה השנייה של "בית הקלפים" בנטפליקס. למרות כבוד רב לאובמה, אני חייב לפתוח עם אזהרת ספוילר ענקית אלה מכם שלא ראו את הפרק הראשון של העונה, אנא, סגרו את הדפדפן ולכו לראות אותו. "בית הקלפים", לפחות על פי פתיחת העונה השנייה שלה, מעלה את הרף מסדרה סבירה ולעיתים זחוחה, לכזו שלוקחת את עצמה ברצינות דרמטית ראויה. מהסוג שמניע אותנו לצפות בעוד פרק אחד, ומהר. והוא שם, כמובן: זה אולי הדבר הטוב ביותר בסדרה הזו, שנדמה כי בעונתה הראשונה שררה תמימות דעים לגבי איכותה אמנם סדרה מוצלחת ועשויה מעולה, אך כזו שתיזכר בעיקר כפורצת דרך בהרגלי הצפייה המסורתיים של דרמה טלוויזיונית. מהוקצעת ככל שתהיה, ספק אם ישנם אנשים שיעמידו את "בית הקלפים" בשורה אחת עם הסדרות הגדולות בתפר בין שתי המאות. שהרי יותר מכל, "בית הקלפים" הייתה המופע של קווין ספייסי, אחד ממפיקיה.
חרף היותה אדפטציה לסדרה אחרת, לא ננקוט בלשון המעטה אם נאמר שהסדרה נכתבה בדמותו. ספייסי, שחקן מיומן מדי שקיבל בחירות קריירה תמוהות, נולד כאן מחדש בדמות א-לה-קייזר סוזה בשם פרנק אנדרווד. המופע שלו כאנדרווד, המצליף הפגוע והנקמן של הקונגרס, מותיר אותנו הן מזועזעים והן (ובעיקר) מעריצים. הנוכחות של ספייסי בסדרה היא תופעה דרמטית מרובדת, מחשמלת ועמוסה ברפלקסיה על פונקציית הדמות, החיים, מוסר ומוטיבציה, והכל מוגש עם כמויות בלתי נדלות של כריזמה מרושעת. כזו שגורמת למונולוגים שלו, ששוברים את הקיר הרביעי, להפוך מתעלול חבוט וטיפה מטרחן בעומק העונה הקודמת, לרגע מצמרר בפרק הזה שהופך אותנו, בעל כורחנו, ממציצנים לכמעט שותפים לפשע. והרגע הזה הוא זריקה של אפקטיביות מבעבעת למכשיר התסריטאי העתיק של הקליף-האנגר. "יש רק חוק אחד. תצוד או שתהפוך לניצוד. ברוכים השבים".
אך בפרק הזה לא רק פרנק אנדרווד שב, אלא בעיקר אשתו, קלייר. מי שבעונה הקודמת הוגשה לנו רוב הזמן כפיצה קרה ליד החום והמורכבות של פרנק (למשל בסצינה בכנסייה עם אהובו מהאוניברסיטה, ועוד רבות אחרות שהאירו צדדים אחרים החבויים באישיותו), הפכה במחי פרק אחד לתפוח אדמה לוהט ומסוכן, כנראה עוד יותר ממנו. קלייר של הפרק הזה היא כבר לא רק ייצוג מהודק של ארכיטיפ הליידי מקבת' החביב כל כך על תסריטאים בבואם לתאר את העזר כנגד הדמות הראשית שלהם; בפרק הבכורה ראינו אותה יודעת לרקוח את נקמתה בקרירות דייקנית ועדיין לשמור על ריחוק אוטיסטי מסביבתה. קלייר כבר לא צריכה הומלס תמוה, אוריגמי מול אייפד או רומן עם צלם שמאוהב בה מעל הראש כדי להנכיח את עצמה. בפרק הזה ראינו אותה נולדת כדמות עצמונית, עם עולם חוקים משלה, שעצם היחשפותנו אליו ואל האפלה המוכמנת בו הייתה אולי ההפתעה הגדולה של הפרק. אחרי אותה פגישה לא הגיונית בעליל בין פרנק (קלישאת "גרון עמוק") לבין זואי (עדיין באובסס הטוויטר וגרוע מזה, עדיין עם אותה הבעת פנים יחידה שהיא מסוגלת לעטות על עצמה), שנלכדה ברשת שהיא טוותה בעצמה ספק אם מישהו יתגעגע לדמות המעצבנת הזו. קלייר היא לא זואי. היא לא חושבת לרגע לחשוף את עצמה במניפולציות מיניות או לעשות שימוש בנוכחותה המצודדת. היא, די בדומה לפרנק ובמידה מסויימת אף יותר ממנו, יודעת להישאר ממוקדת ולא לתת לרגשות כמו חמלה או אמות מידה אוניברסליות מיותרות, מבחינתה כמו מוסר וחוש צדק, להפריע לה לרוץ קדימה.
שתי סצינות האירו את קלייר במלוא קפאונה המצמית. שתיהן התרחשו בחדר המיטות האנמי של בני הזוג אנדרווד. בראשונה פרנק עובד במיטה מול טלוויזיה פתוחה וקלייר שואלת אותו "לא אמרת מילה, איפה זה משאיר אותנו?" פרנק, מעל ראשינו עדיין, עונה לה שהוא מוכן לעשות כל מה שצריך לעשות הוא כבר מוכן זמן מה. והיא, ממש כמו אם לבנה המתחבט, מאשרת את דבריו כשהיא אומרת לו שהיא יודעת שהוא יעשה את הדבר הטוב ביותר לדעתו. ונרדמת עם חצי חיוך. אותו חיוך יפציע שוב, כשקלייר, הפעם בבוקר מול המראה, שומעת על מותה הפתאומי והטרגי של העיתונאית בתחנת מטרו. אני די משוכנע שהיא נתנה עבודה בגזרת זואי באותה מסירות והתמסרות לתאוות הכוח נקודת המפגש האפרודיזית היחידה של בני הזוג בה טיפלה בתביעה של העובדת לשעבר שלה, גיליאן. קר כקרח הוא עולמה של קלייר אנדרווד, והוא נותר קפוא גם כשהיא רצה. וקלייר רצה למרחקים ארוכים.
לא בכדי הפרק נפתח בשוט אפל, כשברקע סירנות של משטרה ומתוך האפלה בני הזוג אנדרווד, לבושים שחורים, רצים ביחד. קלייר היא זו שקובעת את הקצב של הריצה, ובפאוזה הקטנה שלהם היא זו שמביטה ראשונה לפני שהם ממשיכים לרוץ. הם שווים. הברית בינהם חזקה מתמיד. זה כבר לא רק על פרנק, אלא על שניהם. ולפי פרק הבכורה, אני משער כי זו הולכת להיות אחת מהתימות המרכזיות של העונה.
אך לא הכל היה מהוקצע, מנומק ומתוכנן בפרק המדובר הזה. הבעייתית מכולן היתה סצינת ה"וואו" שלו, הסצנה בתחנת המטרו. קשה להאמין שמועמד מוביל לסגנות נשיאות ארה"ב ייפטר מאויבתו, מאהבתו לשעבר, בכזו דרך. זה ג'וב קלאסי לדאג, שכרגע נורא מתאמץ לשמור על פאסון מול רייצ'ל בה הוא כמובן מאוהב. אז מה, הסיפור של פרדי על הדרך בה הורגים את החזירים (כולל הדפיקה על השולחן) אמור היה להיות נאום המוטיבציה לפרנק? אני חושב שיותר מכל, פרנק שלח את זואי ברכבת לגן עדן בשבילנו יותר מאשר בשבילו. אין כמו לראות את הגיבורים המהוגנים למראה שלנו מלכלכים את הידיים כמו אחרוני השוחטים. אבל עדיין, מפתיע ככל שזה היה וזה היה בשוך אפקט ה"וואו" הפעולה הזו והדרך בה הוצאה לפועל צורמת בחוסר האמינות שלה.
דברים שבטח נשים לב אליהם הרומן הטראגי בין רייצ'ל (פצצה מתקתקת) לבין דאג; ג'קי שארפ שככל הנראה הולכת לעשות לפרנק הרבה בעיות; גיליאן קול שתופסת לכאורה את המשרה של קלייר; לוקאס שבור הלב שכנראה ייקח את התחקיר של השלישיה המפורקת על כתפיו, דבר שלבטח ירשים וייטע מוטיבציה בליבה המאוד-מפוחד כרגע של ג'נין. החיבוק שלהם, אני נוטה להאמין, לא יהיה האחרון. ואגב, איפה רמי? וכמובן החפתים: המתנה היחידה שפרנק קיבל ממיצ'ם, נהגו המסור, עליו הוא גם זרק מילה בפני האחראי על הביטחון. החפתים שסיימו את הפרק הראשון וסימנו לנו בראשי התיבות FU את מה שפרנק פחות או יותר חושב על העולם, כולל אותנו. אז כן, בין פרק אחד למשנהו של "בלש אמיתי" (הסדרה הטובה ביותר על המסך כרגע), ממתינים לנו 13 פרקים מדממים של "בית הקלפים". ברוכים השבים. בהצלחה לכולם.
העונה החדשה של "בית הקלפים" זמינה החל מהיום במלואה בשירותי ה-VOD של הוט ו-yes. כמו כן, פרקי הסדרה משודרים החל מהיום בערוצים HOT3 ו-yes Oh HD.
מה חשבתם על הפתיחה של "בית הקלפים"? ספרו לנו בפייסבוק