יונית לוי חזרה הערב לכיסא מגישת חדשות ערוץ 2 לאחר חופשת לידה של כשלושה חודשים, ונראה היה כאילו מעולם לא עזבה אותו. אותו שטף, אותה רצינות, אותם עפעופים ואותן הרמות גבה. המהדורה נראתה כמו מאות מהדורות קודמות שהנחתה לוי, בשינוי קטן אחד: הכתבים והפרשנים ניהלו עם המגישה דיאלוג חשאי של מחוות גוף קטנות, תנודת ראש קלה וחיוכים גנובים שהעידו על כך שהם מברכים אותה על חזרתה (והיא מודה להם על כך) מבלי שהם יכולים לומר זאת מפורשות, כי אסיר בכלא רימונים בדיוק ירה בכמה סוהרים. מי שהיה קורא רק את תמלולי הדברים שנאמרו במהדורה היה מתקשה להבחין שאירע משהו שונה מהרגיל.
עוד לפני פתיחת המהדורה חזינו בקרן מרציאנו (שהחליפה את יונית בזמן חופשת הלידה שלה) שולחת ללוי חיוך גדול ומעבירה לה את שרביט ההנחיה כשהמילים שיצאו מפיה היו בסך הכל "מיד אחרינו המהדורה המרכזית עם יונית לוי", ורק לקראת סוף המהדורה קיבלנו סוף סוף ברכה מפורשת, כשמיקי חיימוביץ' (מי אם לא היא) הגיעה לקדם כתבה מתכניתה "המערכת", וברכה את יונית על שובה למסך.
הטבעיות שבה לוי חזרה הערב למסך מעוררת כבוד. היא נראתה כמו מישהי שנכנסה חזרה לביתה אחרי נסיעה קצרה לחו"ל ולשמחתה גילתה שחבריה דאגו להשקות את העציצים ולהוציא את הכלב שלוש פעמים ביום. העידרותה והפיכתה לאם לא ערערו כהוא זה את המעמד שלה כמגישת החדשות המובילה בישראל, וזה לא עניין של מה בכך.
לכאורה מגישי חדשות הם רק אלה שמשנעים את החדשות אל הצופים בליווי הבעות פנים שמתאימות את עצמן לתוכן. אבל העצומות שנחתמו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בקריאה להדיח את לוי משידור החדשות עקב הבעת אמפתיה לצד הפלסטיני, הוכיחו שהצופים רואים במגישי החדשות הרבה יותר מאשר מסוע של דיווחים חדשותיים. למרות שלעורכים ולכתבים יש השפעה גדולה יותר על התוכן שמובא במהדורות החדשות, המגישים הופכים פעמים רבות לעניין המרכזי בדבר. חיים יבין הפך לשם נרדף לחדשות, מיקי ויעקב היו הזוג המלכותי ויונית - היא מגישת חדשות קונטרוברסלית שהביאה למסך מהפך של ממש.
לוי מגישה כבר כמה שנים את המהדורה המרכזית לבדה, ובזכות האינטליגנציה והרהיטות היא הצליחה לשנות את הקונספט שהיה נהוג במהדורות החדשות במשך שנים, והוא: המהדורה המרכזית היא עניין רציני ולכן היא צריכה להיות מוגשת על ידי מישהו סמכותי כלומר גבר, לכל היותר גבר ואישה שיאזנו אחד את השניה. נשים, לפי התפיסה הזו, יכולות להיות רק מבזקניות.
הצלחתה של לוי סללה גם דרכה של תמר איש-שלום המצוינת לכיסא המגישה של המהדורה המרכזית בערוץ 10, ואפשרה לקברניטי חדשות 2 להציג את קרן מרציאנו כמחליפה המתבקשת של יונית בזמן חופשת הלידה. גם גאולה אבן, שאמנם קיבלה כבר ב-1997 את הגשת המהדורה המרכזית של הערוץ הראשון אך סולקה משם כשחיים יבין החליט לחזור להגשה, הרוויחה לא מעט מהצלחתה של לוי בתור מגישת חדשות. ההצלחה של לוי, אם כן, הוכיחה שיש עוד מגישות טובות ורהוטות בישראל אם רק רואים בהן אופציה לגיטימית להובלת המהדורה המרכזית.
אז אולי לא אמורה להיות חשיבות ממשית לזהות האדם שמגיש לנו את החדשות בכל ערב, בין אם הוא גבר, אישה או רובוט חכם; אבל יונית הראתה במהלך הקריירה שלה שלכיסא מגיש החדשות יכול להיות תפקיד חשוב בשינוי קונבנציות חברתיות, תרבותיות ותקשורתיות. חזרתה הערב, אחרי שלושה חודשים של חופשת לידה, היא אירוע משמח במיוחד דווקא בגלל שהוא כל כך טבעי.
"אנחנו נתראה מחר בשמונה, כרגיל בעצם", סיכמה את המהדורה הראשונה שלה בתור אם בישראל וחייכה חיוך גדול, אמיתי ומשוחרר. כשהגיעה ל"ערב נפלא שיהיה לכם", אף אחד כבר לא זכר שהיא נעדרה אי פעם מהמסך.