השנה היא 2014 וליאם ניסן הוא כוכב האקשן הגדול בעולם. אתם יכולים להצביע אולי על וין דיזל או על דוויין ג'ונסון, אבל מה הם כבר עושים? מופיעים בסרטים עם מכוניות, פיצוצים וגל גדות, שאנשים הולכים לראות אותם בשביל המכוניות, הפיצוצים והגל גדות. לעומת זאת, תשימו את ליאם ניסן על מטוס, ואנשים יבואו לראות את ליאם ניסן על מטוס. אפילו בלי נחשים. ניסן הגיע לשם בגיל מאוחר ובדרך משונה, והתעקש לא ללמוד קונג-פו או לפתח שרירים. ניסן הוא לא אח, הוא אבא. הוא הדמות האחראית שאליה אפשר לבוא להתלונן אם הילד של השכן הרביץ לך או חטף את הבת שלך או איים לפוצץ את אולימפיאדת החורף בעזרת פצצת אטום, והוא יגיע מיד עם פרצוף רציני לחלוטין ויטפל בעניין עד שהעניין יהיה מטופל טוב טוב.
"נון סטופ" קצת קטן על ליאם ניסן, כי בעצם הוא לא מנסה להיות כאן ברוס וויליס, אלא הרקול פוארו. מדובר בעצם ב"מותחן רכבת" עם מטוס: יש מספר אנשים על רכבת, בכל פעם אחד מהם נרצח, כל האחרים חשודים, ועל הגיבור למצוא מיהו האשם האמיתי לפני שהזמן יאזל. בתוך המטוס שבו מתרחש רובו הגדול של הסרט אין הרבה מרחב, כך שאפילו את סצינת המכות ניסן נאלץ לערוך בתוך תא שירותים של מטוס - חלל שאפילו ג'קי צ'אן היה מתקשה לערוך בו סצינת אקשן כמו שצריך. מסיבות מובנות, אין מרדפי מכוניות, ומספר הפיצוצים מוגבל ביותר.
הסרט מתחיל מצוין: בקצב שמתחיל רגוע, והולך ועולה בהתמדה, הוא מציג את ניסן, את המטוס וכמה מיושביו, שמקבלים הזדמנות קצרה מאוד להציג את עצמם, בעוד אתם מקבלים הזדמנות לנסות להחליט מראש האם מדובר בטרוריסט, בנוסע תמים, או בנוסע תמים שיוצרי הסרט מנסים לגרום לנו לחשוב שהוא טרוריסט. באמצע הטיסה, ניסן מקבל הודעת טקסט המצהירה: בתוך 20 דקות מישהו הולך למות. ועשרים דקות אחר כך שוב. זה בונה מתח מלבנים מוצקות ומוגדרות היטב, גורם לקהל לשאול שאלות ולהסתכל מסביב בחשש ועשוי כמו שצריך.
אבל כרגיל, מתברר שלבנות מסתורין קל הרבה יותר מלפתור אותו. עוד לפני שמגלים מי למעשה עומד מאחורי המזימה, ברור שטוב זה לא הולך להיות: המזימה הפשוטה כביכול מתפתלת שוב ושוב והופכת למורכבת במידה בלתי סבירה לחלוטין, והחוטף האלמוני מגלה יכולות אלוהיות לדעת בדיוק איפה ניסן יהיה ומה הוא יעשה בכל שניה ושניה, ולבנות על זה. בשלב מוקדם יחסית בסרט השאלה מפסיקה להיות "מי עשה את זה" והופכת להיות "האם יצליחו לגרום לכל העסק הזה להיראות איכשהו מתקבל על הדעת". התשובה היא לא. בסופו של דבר הפתרון לא מבריק וגם לא אמין, והסרט אפילו לא מתאמץ לסתום את כל החורים שנוצרו בעלילה ובגוף המטוס. נו מילא, ציפיתם ליותר? כולה עוד סרט מתח עם ליאם ניסן. אז אין הגיון, אבל יש פרצוף קשוח מאוד. זה היה יכול להיות סרט טיסה מצוין אילו היה סיכוי שיקרינו אותו בטיסות.
האם תצפו ב"נון סטופ"? ספרו לנו בפייסבוק